דעת מרדכי א רח

וכמובן אם נחליט לאידך גיסא בכלאים אסרה רחמנא הנאה ואם סגי לי בגד קצר אסור לעשות לו בגד ארוך ואפ"ה לא קשיא מה דחוטי צמר פוטרין בשל פשתן משום בלא"ה כלאים מתכלת שא"ה דהציציות. נגררות באויר ואינן שו''ת סימן א

הבית עולם של העיר פלונית כמעט נתמלא כולו קברים ורק שטח קטן נשאר פנוי מהקרקע הישן והחדש שנקנה זה עתה, וכאשר מרבים לבוא שמה חולים מעירות הסמוכות להתרפא בבתי החולים מתרבים המתים ר"ל, וחוששין שמא ימלא השטח ההוא בזמן קצר ולקנות עוד קרקע סמוך לבי"ע אין במציאות, ויוכרחו לעשות בי"ע חדש הרחק מהעיר כמה מילין והישן יוסגר, וממילא תרבה שם העזובה והבנינים שנמצאים שם יעלו בתהו, לכן לקדם את הרעה בעוד מועד נשאלתי אם מותר להשפיע על אלה הבאים מן הסביבה להוביל את מתיהם כאו"א לעירו ולקוברם בקברות אבותיהם, וכמובן יהיו יוצאים מן הכלל אם ההכרח ידרש לזה

תשובה ביו"ד (סי' שס"ג סק"ב) כתב המחבר וז"ל אין מוליכין מת מעיר שיש בה קברות לעיר אחרת אא"כ מחו"ל לא"י והגיה הרמ"א או שמוליכין אותו למקום קברות אבותיו או שצוה וכו' עכ"ל, והמקור הוא בירושלמי (סופ"ב מ"ק) דאמור שם ובתוך שלו מפנין אותו אפילו מדירה נאה לדירה כאורה משום שמחה לאדם בשעה שהוא דר בתוך שלו, א"כ ה"ה דרשאים לכתחלה לטלטלו ולהוליכו כדי לקברהו בקברות אבותיו, ולאו דוקא לקברות אבותיו אלא גם בתוך בני משפחתו, כמבואר בבאר הגולה על אתר וכן הוא בפרישה וז"ל לתוך שלו ר"ל לתוך משפחתו עכ"ל, וכן הוא בע"ז ובתוך שלו פי' למקום שהוא שלו ששם שוכבים בני משפחתו עכ"ל ובח"ס (חיו"ד סי' של"א) סוף התשובה משמע מדבריו לכאורה שהיה לו כן הגירסא בעור לבני משפחתו, וז"ל ובטיו"ד וב"י רס"י שס"ג גרס אצל משפחתו א"כ לאו דוקא בן אצל אבותיו עכ"ל הח"ס, אע"פ שלא מצאתי גירסא זו בטור לצערי ע"ש, וא"כ בנ"ד לאלו המתים הבאים מן הסביבה אשר קברות אבותיהם סמוכים וכמעט לכאו"א יש איזה קרוב על הבי"ט של העיר אשר ממנה בא, לכאורה מותר הוא להשפיע על קרוביהם להוליך אותם למקומותיהם

ועוד אם נימא כל איסור הובלת המת מעיר לעיר אינו רק מטעם בזיון המתים אשר ינוחו כאן שנראה כאילו אינו לכבודו לנוח בתוכם, אבל בנ"ד אדרבא הוא לטובתם כדי שלא למלאות את הבי"ע מהר ויבוא לידי סגירה ויחדלו המבקרים ותרבה שם העזובה, ולא די שהמתים שבכאן אינם מקפידים אלא זהו רצונם וכבודם

, ואין להשיב במד"א שמותר להוליך את המת לקברו בקברות אבותיו אם קרוביו אשר חייבים בקבורתו רוצים בזה מדעת עצמם בלי שום כפיה, אבל אם הם מקפידים וחפצים לקברו במקום פטירתו אז ראוי לשמוע בקולם כי המה הבעלים על הקבורה, וכדאמרינן (כתובות ס"ד) חוטרא לידא ומרה לקבורה ובאה"ע (סי' קי"ח) בב"ש שם מביא בשם תשובת מחממות את גופו ולכן אין נ"מ אם הבגד הוא כלאים מחוט אחד או מחוטים הרבה כמו שאין נ"מ בטרפה שנטרפה מכמה מיני טרפות או מחד דבר ויש לי עוד דברים בזה ואכמ"ל. מהר"ם מינץ דהוצאת הקבורה הוא על קרוב קרוב קודם, ועל שבעה המתים אשר כהן מטמא א"ע מצוה להם לקוברם, וכיון דהוצאת הקבורה מוטלת על הקרובים, מסתברא דגם להם שייכת הזכות לבחר אח מקום הקבורה, וכיו"ב מצינו מפורש ביו"ד (סי' שס"ו) שאביה אומר תקבר אצלי ובעלה אומר תקבר אצלי תקבר אצל בעלה, שהרי חזינן להדיא שקרוב קרוב קודם יש לו הזכות לבחר מקום הקבורה, אבל ז''א במד"א דהקרובים הבעלים לבחר מקום הקבורה בשלהם כלומר אם מקום הקבורה שייך להם, אבל אין ברשותם להכריח לקברהו בבי"ע של עיר אחרת אם הח"ק מתנגדת. לזה בשעה שיש לכאו"א בי"ע בעירותיהם, ואיסור הליכה מעיר לעיר אין כאן כאמור לעיל

ומה שמובא בדרישה (חיו"ד סי' שס"ו) תשובה ע"ד גליל שלא חפצו לקבר את בני יהודה ומסיק שם שאף את העניים מחויבים לקבר בבי"ע שלהם, הרי התם איירי שבי"ע אחר אין ומשו"ה בני יהודה חשובים לאותו דבר כבני העיר ע"ש

ולכאורה יש להעיר אחרי שכל היסוד שמותר להוליך מעיר לעיר לקברות אבותיו מיוסד על המקור בירושלמי (סופ"ב דמו"ק) שערב לאדם לנוח בתוך שלו, א"כ במד"א לפנים שהיו נקברים בתוך כוכים והם עשוים וחצובים בתוך מערה ולכל משפחה היתה מערה שלו א"כ קברות אבותיו נקרא שהוא נקבר בתוך שלו, אבל עתה כל קבר נקנה אצל ח"ק א"כ אמאי נקרא בשעה נקבר אצל אבותיו שהוא נקבר בתוך שלו ועכצ"ל מה שנקבר אצל אבותיו דמיא כמו שנקבר בתוך שלו וכן הוא בטוי"ד על אתר וכן פירש להדיא הש"ך וז"ל לתוך שלו כלומר לפנותו לקברו אצל אבותיו מפני שזהו כבודו עכ"ל אבל תינח אם יש מקום פנוי סמוך לקברות אבותיו, אבל לרובא סביב קבר אביו הקרקע אינו פנוי ונקבר רחוק מקבר אביו אמאי מתירין כה"ג וצ"ל כיון כל הבי"ע מוקף גדר ודמיא כמו שאביו נקבר בכוך אחד אשר במערה ובנו יקברו בכוך אחר אף מהצד השני ואפ"ה מקרי קברות אבותיו משום דהמערה עושה לכל הכוכים לבית קברות אחד וה"ה הגדר אשר סביב לבי"ע עושה לכל השטח מבי"ע לקברות אבותיו ועיין בזה

ושלחתי התשובה הנ"ל לידידי הגאון הגדול הגאבד"ק קובנה שליט"א ונתכבדתי לקבל את תשובתו הנדפסה לקמן וע"ז הושבתי כדברים האלה. הוד גאוני העיר הערה נחמדה הרי טעמא דמלתא דשרי להוליך את המת למקום קברות אבותיו דערב לאדם לנוח אצל אבותיו וכצוה לפני מותו דמיא, וא"כ לעולם יתחייב הבן להוליך את אביו לקברות אבותיו מפאת כבוד אב, וע"ז תירץ כיון בנו יורשו ואין לו עוד כלום וכבוד אב קי"ל הוא רק משל אב ולכן אינו מחויב הבן להוציא הוצאת הובלה למקום אחר משלו עכת"ד

אכן יש לדחות זה מטעם אחר דכבוד אב הוא רק בחייו ולא במותו, ומה דאמור בקידושין (ל"א) מכבדו בחייו ומכבדו במותו הוא רק מדרבנן, ועי' בת"ר. על היראים