פירוש הרא"ש על נדרים לט:

מתני' קשיתיה. אמאי תני עומד אבל לא יושב דתרווייהו חיותיה נינהו וטעמא דעולא דקאמר משום דאפשר בעמידה לית ליה לשמואל:

רמז לביקור חולים מן התורה. פי' רמז מפורש דהא דדרשינן ליה [ב"ק ק. ב"מ ל:] מילכו בה אינו מפורש:

ערוך מאתמול. היינו קודם שנברא העולם:

תפתה. היינו גיהנם שכל המתפתה ביצרו נופל שם:

תשב אנוש עד דכא. ובקרא דקמיה כתיב בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל:

בת הניזונת מן האחים. בתנאי כתובה שכן כתב לה בנן נוקבן דיהווין ליכי מינאי כו':

נוטלת עישור נכסים. לפרנסת נשואיה:

ובבן גילו. שנולד במזלו: