חוט השני צז

להחמיר עליה וכ"ש שיש להחמיר עליה אם עברה כמה פעמים ואע"פ שאין הדברי' מוכרחים שם בתשובה מ"מ ראיתי לחכמי דור שסידרו תשובה לשבים ולא דקדקו אם חטא פעם אחת או כמה פעמים ונראה שמחמת דבר זה סיים מהרי"ו שם וכל ימיה תהי' בתשובה ויסורין כפי יכולתה כי מכאן ואילך הדבר מסור לה. וכן לכל בעלי תשובה עליהם להוסיף כפי יכולתם כדי לבוא למדרגת בעלי תשובה שהיא למעלה ממדרגת צדיקי' גמורי'. ואני מורה ובא לסדר למי ששינה כמה פעמי' בחטא שיעשה שני פעמי' כמו שסידרו הראשוני' וטוב לו מההי' דקאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו ס"ד אלא אימ' נעשית לו כהיתר ולמדנו מזה שעיקר החטא הוא בשני פעמי' הראשוני' ואח"כ נעשית לו כהיתר גמור נמצא שדומה קצת לשוגג ואינו ראוי להחמיר עליו על כל שאר פעמי' כמו על השני פעמים הראשוני' ובפרט לאשה הזאת אשר בקשה להחמיר עליה כדי שתשוב בתשובה שלימה והיה אומרת כי עברה שני פעמי' ולא יותר שראוי לנו לקבוע לה הסדר שני פעמי' והיינו מספר התעניות והסיגופים מאחר שלבה שלם ותרצה לעשות בתשובה בשלימות גמור. ולכן אומר אני בנדון דידן ראשית כל דבר כיון שהחטא מפורסם ראוי לה תפרסם חטאה בב"ה כדאית' בפ"ק דיומא רב רמי כתיב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה וכתי' מכסה פשעי' לא יצליח ל"ק כאן בחטא מפורסם כאן בחטא שאינו מפורסם ואע"ג דקאמר התם רב זוטרא בר טובי' אמר רב נחמן כאן בעבירות שבין אדם לחבירו כאן בעבירות שבין אדם למקום והרמב"ם פוסק כרב נחמן כבר כת' הראב"ד דהלכת' נמי כתירוץ הראשון דאפי' בדברי' שבינו למקום כל היכא שהחטא מפורסם ראוי לו לפרסמו ברבים ודקדק בכסף משנה דגם הרמב"ם ז"ל ס"ל הכי וכן פסק מהרי"ו בתשובה הנזכרת ולכן יש לה לילך בב"ה של נשים ותאמר חטאתי עוויתי פשעתי לה' אלקי ישראל שזניתי עם בחור אחד בנדותי והרי ניחמתי ובושתי במעשי והנני מבקש מהש"י שימחול לי והנני שב בתשובה שלימה לפניך ולא אשוב עוד לכסלה ומה טוב שתעשה כן במקום שקלקלה כדי שתתבייש וטוב לה אבל אין נפקות' בדבר

והענין מספר התעניות ראיתי בספר הרוקח ארבעי' יום וכ"כ מהרי"ו וכת' עוד בשם הרמב"ן שס"ה יום ובספר חרדי' כתוב וז"ל והרב המקובל האלקי מהר"ר יצחק אשכנזי כאשר הופיע עליו רוח הקודש השיב רבים מעון כי למדם גודל פגם כל עון בספירותיו של אדון יחיד ולמד למשכילי' התיקון אשר יעשו לנפשם דברי הצומות וזעקתם במספרם כמשפטם ובכוונתם הגדולה והחזקה עד"ה ע"י שמות הקודש תצילנה אזנים משמוע והרעיונים יבהלו מהבין וכבוד אלקי' הסתר דבר פן יהיה עונש בדבר אך נכתב מספר התעניות הצריכי' לכל עבירה וכו' ותשובת הבא על הנדה נ"ט תעניות כמנין נדה עכ"ד ואחרי דבריו נלך לפי שהוא הדרך האמצעי ובשגם שהוא בתראי ולפי מה שכתבנו למעלה שראוי לקבוע לה סדר הסיגופי' כפלי' לכן בדרך הזה נלך פה שתתענה כפלים במספר הזה ובפרט שגם מדברי הרוקח נראה שנתן מ' יום לתשובת המשקל ומ' יום לתשובת הכתוב ואע"ג שחזר וכת' הבא על אשתו נדה יתענה מ' יום ותו לא אפ"ל דס"ל שיש חילוק בין בא על פנויה נדה דאיכ' נמי בעילת זנות של קדשה לבא על אשתו נדה ולכן תתענה האשה הזאת קי"ח ימים תעניות רצופי' זולת שבת וי"ט וימים שאין אומרי' בהם תחנון וכל ימי התעניות לא תשכב על מצע רק על דף על אצטבא וכסת יהיה תחת ראשה ולא תאכל בשר ולא תשתה יין בכל ליל התעניות לא תחוף ראשה ולא תרחץ רק לפני י"ט ולא תתקשט ותתודה בכל יום שחרית וערבית כמ"ש לקמן וראיתי ברוקח שלא זכר בנדה כלל שישב במים קרים בחורף ולפני נמלים בקיץ ולא כתב מזה כלום רק באשת איש מאחר שאסרה על בעלה וסיים בה אבל אם אנסה שלא אסרה די לו כמו בעריות או כריתות אחרות שעבר עליהם ילקה ויתענה מ' יום רצופין וישכב על הארץ ולא ירחץ ולא יתענג ולא ילך בשחוק ובטיולין אך מצאתי שכת' אח"כ אדם שבא על ערוה או על אשתו נדה יש לו לישב במים קרים בקרח כשיעור צליות ביצה וגומעה לא פחות מג' יום ולא יותר ממ' יום וכו' נראה שדבריו סותרין זה את זה ובעיני נראה שט"ס הוא מ"ש למטה סיגופי' בבא על אשתו נדה חדא דסמי חדא מקמי תרתי שהרי כתב לעיל שני פעמים דין הבא על נדה וחייבי כריתות ולא זכר סיגופים הללו ותו שגם כאן כת' לעיל מיני' דין הבא על אשתו נדה וזכר התעניות וחזר וכת' אדם שבא על ערוה או על אשתו נדה שנראה שהוא ט"ס דה"ל למכללינהו בחדא בבא ושוב מצאתי בדרכי תשובה לרוקח שנדפסו בסוף תשובת מהר"מ החדשות וכת' גם שם כדברי הרוקח הראשוני' לענין התעניות ולא זכר סיגופי' אלו כלל ומכל זה אני אומר שאין ראוי לסדר סיגופי' הללו לחייבי כריתות ושוב מצאתי שם כלשון הזה הבא