חוט השני צו

לשנות בטענות ומה איכפת אם יחזור וידון שלא נמצא חילוק בין אם יחזור וידון או לא אלא כמ"ש בטור סי' קכ"ב וסי' קע"ו שיורדין מיד לנכסיו וחילוק זה לא שייך בנדון דידן אבל כיון שנתפשרה עם יורשי הבנות אין בה כח לזה ומעשי' כחרס הנשבר יחשבו וכאלו לא נתפשרה מעולם. זה הנלע"ד עולה ע"פ שיטת התלמוד. והנה שמעתי שפסק אחד שהפירות אינן חוזרין ממ"ש הרמב"ם והביאו הטור סי' רמ"ו וז"ל כל הנותנים כל נכסיהן כשתבטל המתנה ויחזרו כל הנכסי' לבעלי' הראשוני' אין מקבל המתנה מחזיר הפירות. הנה לא אהני לי' שיטותיה אך שטותיה כי נוסחאתו משובשת וחסר מלת שאכל וכן הוא בנוסחאות המדוייקי' בטור ובכל ספרי הר"מ וזה בא לו במה שלא עיין מוצא בדין ולא ידעו ואילו ראה מ"ש ה"ה לא פסק מה שפסק כי בוודאי הפירות שאכל אינן חוזרין אבל אותם שהם בעין חוזרי' [ע' בסמ"ע עכ"ה] וכמו שדייקתי מהתשובו' שהבאתי לעיל מהמרדכי זה נ"ל נכון וברור ולא כתבתי אותו אלא בשביל העמי' נאם שמואל בלא"א יצחק שליט"א מבומסלא

מז. לפתוח שער לדופקי דלתים בתשובה. להרחיץ חלאת עון ולרפאו משובה למחות כעב פשע וחובה נזקקתי לראות ולהתבונן בענין האלמנה פלונית אשר באת' לפני ודמעתה על לחיה בבקשה לסדר לה דרכי התשובה והחכמי' השלמים הגאוני' אחינו ורבותינו שבורנקפורט לא נזקקו להורו' לה מה תעשה אפשר שהוא לאיזה טעמי' ידועי' אצלם ונעלמו ממנו ולכן באתה האשה הזאת אל מקום תחנותי לבקש ממני כנזכר ושאחמיר עליה מאוד מאוד את הכל תקבל לשמור ולעשות והגם כי לא היה לי לכנס לענין הזה מאשר היא ממקום גדולים חכמי' ונבוני' על כל זאת לא יכולתי למנוע מזה שלא לנעול דלת בפני השבים ובשגם שהגיעני כתב מאחד מהם מבקש ממני לעשות כן כי גם שם בקשה לסדר לה דרכי תשובה ולא איסתייע מילת' שהדברי' ההם הרהיבוני ללכת בגדולו' ונפלאות ממני ונצורות ולא ידעתם והנה האשה הנזכרת זנתה עם בחור אחד באלמנותה והולידה ממנו תאומי' והחטא הוא מפורסם וידוע לכל ואם באנו לדון על איסור קדשה שזכר הרמב"ם ריש הלכו' אישות יאריך עלינו הזמן כי יש מחלוקת בזה בין הראשוני' נוחי נפש איזהו קדשה אכן יש לפנינו איסור הנדות בכרת דהרי לא טבלה בנדות' כדרך כל הפנויות בזמן הזה ודרשינן בנדתה תהא עד' שתבוא במים וכן מחברי הספרי' שסדרו דרכי התשובה הניחו איסור הקדשה וזכרו איסור הנדה ודרכי התשובה לחטא הזה מבוארי' בספר הרוקח ובשאר ספרי' מעט מזער אחת הנה ואחת הנה כי אינם דברים מוכרחים מן התלמוד רק קצת דברי הקבלה וקצתם לפי ראות העין והסברה ובתחלה יש לי לחקור חקירה אחת שנסתפקתי בה בימי חורפי והוא כי הנה מסדרי התשובה כתבו תשובת כל חטא ועון מה היתה כוונתם אם רצו לומר שאם חטא מאה פעמי' יעשה מאה פעמי' כסדר התשובה ההיא וכן הורה גבר בגוברין החסיד מו"ה ישעי' בספרו של"ה דף צ"ט ע"א ודף רנ"ג ע"ב עכ"ה] או אם דיו בפעם אחת שאם נאמר שיעשה כן מאה פעמי' א"כ נעלת דלת בפני בעלי תשובה שחטאו זמן רב ויש מי ששינה ושילש כעבות העגלה חטאה בכפל כפלים בכל חטאתיו ולא יספיקו לו כל ימי חייו אם עוד רבות בשנים לפיהן ישוב. ואם נאמר שיעשה כן פעם אחת הוא דבר מתנגד לשכל שיהיה משפט אחד לגר ולאזרח למי שחטא פעם אחת ולמי שחטא כמה פעמי' ושמעתי אז מחכם אחד שראה בספר רוקח כתוב מכתיבת יד שאין מחמירין לפסוק לו על כל פעם בסדר התשובה רק פעם אחת משום טעם הנזכר שלא לנעול דלת בפני בעלי תשובה וכן נראה מדברי מהרי"ו סי' י"ב שסידר תשובה לאשה שזינתה תחת בעלה ונשתרשה בחטא י"ח שבועו' וכ' מה שסידר שם נמצא בדברי הראשוני' בסתמ' במי שבא על אשת איש אפי' פעם אחת ואע"פ שכת' בתחלת התשובה אפי' לא עברה אלא חדא זימנא היה דינה לקבל יסורין כמ"ש רבותינו מ"מ הא חזינן שבאמת לא החמיר עליה לעשות יותר ממ"ש הראשוני' למי שחטא פעם אחת ואע"פ שנראה שם קצת שבשביל שלא היה לה יכולת לקבל יסורין לכך מיעט לה נראה לי המיעוט היה שלא סידר לה מחמת עון נדות בפני עצמו ועון אשת איש בפני עצמה דאיסור נדה מוסיף הוא כדמוכח בסוף פ' ד' אחין וכ"נ ממ"ש הרב הנזכר וז"ל וחזוזרני על דברי הראשוני' שאין אנו יכולים להכביד עליה ביסורי' כדינה מטעם הידועי' כי גדול עונה מנשוא שתים רעות עשתה זנתה תחת בעלה בנדותה והולידה ממזר ואי לא זינת' אלא פעם אחת אפי' שלא בנדותה אפי' שלא הולידה ממזר וכו' עכ"ל דמשמע שנדות והאשת איש הם שתים רעות א"נ הרעה השנית מה שהולידה ממזר דהוי מעוות לא יוכל לתקון כדאית' בפ"ק דחגיגה ומה שכת' הרב אפי' לא עברה אלא חדא זימנא קושטא דמילת' נקט שאפי' בחדא זימנא יש