חוט השני עד

הוא מחזירו לאחוריו. אין בכל זה קושיא כלל והוא שנהר פרת אינו הולך תוך א"י רק על גבול ארץ ונמשך משם לבבל וכן נוכל לומר שנמשך מבבל להקיף את א"י ובוודאי אם היה הולך תוך א"י היו כל קושיותיו נכוני' אבל עתה נוכל לפרש כל הסוגיות כפשטן גם אם נמשך מבבל לצד א"י שגם אם ילכו הדגים בנהר פרת עד הגבול לא יוכלו לבוא תוך הארץ רק בלכתם אל הנהרות הנופלים לנהר פרת בדרך אשר בה גלו לבבל ובאותן הנהרות הם מוכרחים ללכת נגד השיבולת ונוחין להעלותן יותר דרך סולמות וקוליס האספנין אף דרך סולמות לא היה יוכל לעלות ומה שפרש"י שם שנוחין להעלותן דרך סולמות יותר מדרך פרת עצמו כת' כן לפי האמת שפרת יורד מא"י לבבל וה"ק יותר מלהעלותן נגד השבולת בדרך ומשם לנהרות הנמשכין לתוכו שכולו הוא נגד השיבולת ודבר זה פשוט הוא שפרת אינו נמשך תוך א"י כדכתי' עד הנהר הגדול נהר פרת ובפ' כל הנשבעין אמרו על פרת עבד מלך מלך מכלל שאינו נמשך תוך הארץ. ומה שחשב שבבל היא עמוקה מכל הארצות הא ודאי לית' אלא היא עמוקה בערך א"י וראיה שהרי נהר פרת נראה לפי הסברה שהוא נמשך משם והלאה קודם נפלו לים ולשיטת הגמרא בפ' י' יוחסין דף ע"ב דפרת נופל בחדקל במדינת בבל מ"מ חדקל אינו נופל שם אל הים אלא במדינה אחרת לפי מה שהעידו התוכני' שאין ים סביבות בבל והרי ע"כ הארצות ההם הם עמוקים מבבל ומה שננערו שם מתי מבול אין ממנו ראיה על שהיה עמוקה מכולם ואית' במדרש האומר לצולה חרבי ר' יוחנן אומר זה בבל למה קורא לה מצולה ששם צללו מתי מבול משמע קצת שאינה עמוקה מכל הארצות וגם הסברא נותנת כן שהרי היא קרובה לארץ ישראל ולא יתכן שיהיה זו גבוה מכולם וזו עמוקה מכולם. וסוגיא דשמעתת' שם נראה דה"פ דרב פפא איירי באותן היושבי' על נהרות בבל וכדמשמע מלשון רש"י לפי שאותן מקומות מדרון שבבבל מהדרי מיא לעין עיטם שזהו קבלה אצלם שיש סולמות שמשם עולים להדיא לנהר עיטם ואע"פ שהם מתבטלים בתוך המים מ"מ הוא נראה כבזיון ולהכי קרי לי' התוספו' חומרות לומר דאינו אלא חומרא יתירה ואין לאסור מצד הדין ונראה שיש קצת חילוק בין רש"י לתוספו' דלרש"י איירי בסמוך לכל נהרות בבל ולתוספו' לא איירי אלא בסמוך לפרת מדאמרינן בכל דוכתי סולמי דפרת. וכן מצאתי אח"כ בתוספו' פ' כל היד. ובאו התוספו' לומר שאין חומר זה אלא בבבל משום ששם הוא דרך הילוכם להדיא לעין עיטם מש"כ עד"מ נהר ריינוס אע"פ שהוא הולך אל הים ושם הוא מתערב עם מימי פרת ומימי פרת הם נמשכים מן הים כד"א אל מקום שהנחלים הולכי' וכו' ומשם הם חוזרים לעין עיטם מ"מ אין דרך הילוכם להדיא אלא באמצעי' מים אחרים וזהו שדקדקו התוספו' שעל נהר פרת דרך המים ללכת דרך הילוכם לעין עיטם ואינו ר"ל דרך השיבול' אלא דרך הסולמות דהא אסקינן גם בתוספו' שפרת הולך מא"י לבבל זהו פי' סוגיא זו ומ"ש בברכו' אין מי רגלים כלים אלא בישיבה וכו' אין ענינו לכאן כלל דלא אסרו בבבל אלא על מקו' קשה שאינו נבלע ודוקא בסמוך לנהר בבל במקום שרחוק מן הנהר עד שהוא נבלע קודם נפלו לנהר אע"פ שאינו עפר תיחוח שרי ומ"ש שם יעמוד במקום מדרון אין ענין למדרוני דבבבל דמהדרי מיא לעין עיטם דההוא ר"ל הנהרות שבמקו' מדרון כלומר אע"פ שהם נמוכים מאוד מ"מ מחזירי' המים לעין עיטם אבל המדרונות שאין בהם נהרו' הכל נבלע לשם ואין כאן חששא ובזה יסולקו רוב הקושיות שהקשה בענין זה וכ"ת למה לא פירשו דאיירי דוקא בבבל ובאותן שיושבין סמוך לנהרו' לא הוצרך לפרש כיון דיהיב טעמא דהני מדורי דבבל וכו' והתם ע"כ איירי באותן מדרונו' שיש בהם נהרות וכדכתיבנ' וכן מדקאמ' מדורי דבבל מכלל דדוקא מדורי דבבל אבל שאר מדרונו' שבכל הארצות אע"פ שיש בהן נהרות אין המים הולכין דרך סולמו' לעין עיטם אע"פ שכל המים הולכי' דרך סולמות ומה שהקשה עוד למה נקט כלי חרס י"ל אורחא דמילת' נקט ובהכי נמי מתרצא למה לא חש בפרת גופו לפי שאין דרך להטיל מים בנהר דישראל צנועי' והם מסלקי' עצמם לצדדי הדרך ואי ביושב בספינה הא אי אפשר בע"א. הן אמת שאלולא לשון רש"י הייתי מפרש ע"ג כלי חרס מבחוץ ולפי שאינו נבלע בארץ והיינו כמו על מקו' קשה דנקיט בתר הכי כדי ליישב לשון דעל גב כלי חרס אכן רש"י ז"ל לא רצה לפרש כן משום דהיינו דבר קשה. ונרא' ליישב לישנא דעל גב לפי שיש היתר להשתין בעביט של מי רגלי' אם יש בתוכו מים בענין שהם מתבטלי' קודם בואם אל הנהר וכ"ש אם יש בתוכו עפר שהם נבלעי' בתוכו ולהכי נקט על גב כלי חרס כלומ' להדיא על גב החרס בלי היות דבר בכלי שעליו ישתין ופי' זה נכון הוא דומה למ"ש בפ' היה מביא מים חיים אל כלי אלמא מים ברישא והשת' מתרצא נמי למה לא נקט עביט של מי רגלי' סתמ'

ומה שהקשה עוד דה"ל לגמר' לפרושי תקנת' שישתין