חוט השני סט

נוכל בהיותינו מאנשי הפחיתות נעדרי השלמות משולל ארחות הדבור כשורה ישרה וברורה. ואמרתי אל לבי אל יקום החוח אשר ביער לעמוד לפני ארז הלבנון לתעצומו ורומו. אכן ההכרח הכריחנו והציקתני להראות מול יקר תפארתו ע"ד אודות החלוד' והסכסוך המתהווה בין גיס' תרי דהיינו בין ר' אליקים בר משה המכונה געטש. ובין גיסו כמר מאיר שליט"א. וכמדומה שהיא מחלוקת קרח ולא לש"ש והקנאה והשנאה מקלקלת השורה. והא גופא דעובדא הנה זה שנתיים ויותר עלה במחשבה זה האיש כמר מאיר לעשות גבינות כשרים אצל ערל הממונה על כמה וכמה עדרי בהמ' וכאשר זמם כן עשה גבינות משך שתי שנים. וכל בני המדינה לקחו ממנו בחזקת כשרי' ואף גם אני בעצמי קניתי ממנו וסמכתי על חזקתו לעשות אותם כדין ודת כי מעולם לא שמענו עליו דבר מכוער ומגונה. ועתה כאשר הקנאה והשנאה מתגברת ומתאמצת בין הני גיס' תרי קם זה האיש געטשלק והוציא על גיסו מאיר קלא בישא. איך הגבינות הנעשות מקדם קדמת דנא בעת רעש מלחמה נעשו שלא בהכשר. וכאשר שמענו שמנו הדברי' ללב לחקור ולדרוש אם יש ממשות בקול הוא אם לאו. ותכף מיד עמדנו האלוף הדיין כהר"ר חיים י"ץ ואני להכריז ולהזהיר כל איש ואיש שאל יקנו ממנו עוד. וגם אותם שלקחו ממנו ועדיין הגבינות בעין ימשכו ידיהן מהן מלאכול עד שיתברר ויתלבנו דבריה' מי הם כנים. וכאשר באו שני עברים ניצי' לפני הב"ד בא זה האיש געטש ומגילת טענות בידו מה שנודע לו כאשר עיני מכ"ת הישרי' תחזנו מה הן הן הדברים. כאשר תעשנו הדבורים את הכל שמנו לעיני מכ"ת לתור ולדרוש בו אם לש"ש הן. או דרך קנאה ושנאה ותחרות כאשר ידברו אויבי' בשער וכנ"ל. ושאלנו אותו אם ידע ג"כ שום דבר ביש מאותן הגבינות הנעשים בקרב ימי' והשיב לא ידע מאומה מאותן הגבינות אך רק הגבינות הנעשים מקדמת דנא בשעת מלחמה נעשו שלא כדין וכדת. ושוב שאלנו אותו א"כ הוא למה אתה בעצמך קנית' ממנו ואכלת מאותן הגבינות וגם החרשת עד הנה. והשיב לנו דברים בלי טעם שלא נודע לו אמיתות ובירור הדברים בעת ההוא. ושאלנו לזה האיש מאיר שהוא יגיד לנו אמתיות הדברים איכות ומהות הגבינות שנעשו ע"י עד היום הזה. ואומר אגיד לכם האמת ואהן תודה לה' ולכם. ואם עויתי ושגיתי וטעיתי הלא לאלקי' המשפט ואקבל עלי כאשר יושת עלי ע"פ הב"ד. וזו היא אמרתו הגבינות הראשונות אשר עשיתי מימי קדם ערב ובוקר הייתי מדקדק להיות שם בשעת החליבה. ואף הדפוסי' הכשרתי וגעלתי ואחר יום או יומיים הלכתי להיות שמה בשעת עשיית הגבינות ותכף מיד שנעשה הגבינה חתמתי עליו בחותם כשר אכן לא היה לי חדר מסוגר המיוחד להחלב ולגבינות והנחתי המפתח ביד הגוי. כי חשבתי מה בכך מאחר שחתמתי אותן ומה יש לחוש. ואח"כ שמעתי שהוא שלא כדין בהיות המפתח ביד הגוי. ומאותו יום והלאה היה לי חדר מיוחד להחלב ולגבינות סגור ומסגרות והמפתח בידי. ומה לי לעשות עוד ואם לא תאמינו לדברי אקבל עלי בשבועת התורה שדברי כנים ואמתיים הן ואחר כל זאת עמדנו והכרזנו על קרובי' ורחוקי' איש ואשה שיבואו ויגידו לפנינו מה שנודע להן אודות הגבינות וגם שמנו הדברים הללו על דלתות בית הכניסת בעיר הגנויא להיות מפורסם לכל. ואין קול ואין עונה שמענו מטוב ועד רע. והנה הגבינות אשר כבר נאכלו ונעכלו ונבלעים באיברים אין אנו באנו לתור ולדרוש ולשאול. הרי הן כפרשא בעלמ'. ואטריח' בכדי ל"ל. אך רק עיקר שאלתינו בגבינות אשר הן בעין מה להורות ולעשות בהן. מי אמרינן שנאמין לו על הגבינות הראשונות ואף על הגבינות האחרונות. כמ"ש במרדכי דקדושין י"ד חלוקי' יש בענין נאמנות ואחת מהן אדם נאמן על שלו אפי' איתחזק איסור'. או נימא מכדי שזה האיש מאיר לא גמיר' ולא סביר' לא יהא מהימן כמ"ש במרדכי ובפוסקי' אחרוני' ע"ה וחשודין אינן נאמנין על שלהם. וגם בכמה דוכתין מחמירין משום קולי ע"ה ובאתר' דע"ה. או נימא אף אם לא היה המפתח בידו לראשוני' ולאחרוני'. אם הוא כדבריו שהיה שמה בשעת החליבה וגם בשעת עשיית הגבינות תו ליכא למיחש כלל ואת"ל לכתחילה צריך להיות לו ג"כ חדר מיוחד. אכן בדיעבד ובהפסד מרובה שמא יש להקל ולהכשיר' כמו בנדון זה. וגדולה מזו מצינו דאם כבר נחלב החלב מיקרי דיעבד ומותר לתקן הגבינות ממנה וכו'. וכן אם ראה החליבה והניחו ביד גוי יום או יומים בלא חותם אם יודע שיש לגוי דבר טמא בעדרו אסור לאכול החלב ומותר לתקן גבינות מאותה חלב. משמע לכתחילה מותר לתקן ממנה הגבינות כ"ש בנדון זה שכבר נעשו הגבינות ולקח מן הגוי ע"י משקל שלא חיישינן לטורח ולזייף

והנה מה לנו להאריך ולספר בדברי' כבר ארז"ל במקום שיש לקצר א"א רשאי להאריך ואע"ג שיש סברת להקל ולהתיר' אכן אנן לא נעביד מעשה עד דאמר לן מר הלכה למעשה. כדאשכחן דא"ל רב