חוט השני נה

שהבטיחו לתת המעו' לידי בלי איחור ועיכוב ואח"כ נתעכב ע"י מ"כ וחבירך ופסקת בו עליו שישלח המעו' לשם הגם שהיה עומד וצווח כבר יצאתי זכאי מפי מהרר"ם גם אעשה מה שיאמר אלי אב"ד שלי עכ"ז עכבתם אותו או שיעשה כדבריכם או ימתין עד יום מחר בהתקבץ כל בני הישיבה אשר על כן נסע משם בלי רשותכם ואם הדברים כן הוא אתמה הפלא ופלא והודעני נא את דרככם הלא כמר וייבש אינו רשאי להוציא אפי' פרוטה מתחת ידו בלתי רשותי התחשבו לבטל מה שפסקתי לא יעשה כן בישראל ת"ל עודני חי גם כי תחשבו להשתורר עלינו תמיד כאילו עליתם למרום שביתם שבי לקחתם מתנות באדם ואנחנו תלמידי' דני' לפניכם בקרקע וכאילו אפס זולתכם ואין דומה לכם אם כן הוא ברוך שככה לו בעולמו חי נפשי לא תקום ולא תהיה ומי שמע ומי ראה כזאת אפי' הרב לתלמיד שיחשוב לבטל את דבריו בלתי שמיעה וידיעה

ות"ל אין אני תלמידכם ולאו מינייכו נקיטנא רשות' וזכיתי ללמוד וללמד כאחד מכם בשימוש חכמים גדולי הדור ובדיבוק חבירי' ובפלפול התלמידי' והעמדתי תלמידי' הרבה גם כי צעיר אנכי לימי' ותורתי אומנתי לא אצא מפתח ביתי כנודע לכל באי שער העיר הזאת והמקומו' האחרים אשר ישבתי ולמה זה הבל תהבלו והיא לא תצלח. הן אמת כי לא אוכל להאלים שפתי שקר הדובר עלי עתק בגאוה ובוז דברי' כאלו ויותר מהמה כאשר יקרה לכל העוסק בצרכי ציבור גם לי גם לאחרים וכאלה קרה לי גם כבר מאנשים רעים וחטאים ולבסוף פרסמו קלונם בעצמם כי ניסתו לעצת אנשי' רשעי' שכמותם ובקשו כפרה ומאן דלא שהה לאונית' דמלכא דאדום וכו' הלא אנכי שומע גם כן על אחרי' רבני ופרנסי הדור דברי' רעי' שבירמי' רבים וכבירים מאלה וחלילה לי מלשמוע בקולם ובל אשא את שמותי' על שפתי רק תחת גערתי בהם ואאטום אזני מלשמוע בזילותייהו תיתי לי דלא תיפוק ריחשא מאודני. ואין אדם יכול לומר לחבירו מעשי גדולים ממעשיך וברוך אשר לו נתכנו עלילות ותהי זאת נחמתי כאשר יקרני בשוה בזכרי כבוד רבינו הגדול מורי חמי זקיני הכ"מ במקומו מונח גנוז תחת כנפי השכינה גם עליו דברו כאלה ודברי' קשי' מהם מחמ' קנאה או שנא' או להתגדר בו הגם כי ידוע ומפורסם היה רוב חסידותו בכל העולם וכאלה דברו על אדונינו מבחר היצור אשר עלה שמי' וירד ואלמלא דמהני מילי מעליות' דאפיקו מקראי דחנה אית' נמי דמי שחושדין אותו ואין בו צריך להודיע לא הייתי נכנס בכל זה להודיע איך ומה כי ת"ל זכיתי שיצא טבעי בעולם וקהילו' גדולות וחשובות ישחרו פני ממרחקי הארץ וכתבי הרבנות בידי יתנו עידיהן ויצדקו מבקשים ממני להיות להם לרועה כי ידעו דרך עמדי ומעולם לא נשמע עלי דבר כזה

זאת ועוד אחרת בא אלי ר' ליזר דידהופן וא"ל כי מ"כ וחביריך עכבו אותו שם ופסקתם עליו על דבר מה שפסק הוא וחביריו בענין הקנס שבין בימ' גרינשטט ובעל בית מהענא שישלחו הפסק לשם ואתם תעיינו בו אם פסקו כדין וכשורה אם לא וגם על זה תמהתי הפלא ופלא פליאה נשגבה וגדולה היא אלי ותחילה אשאלכם ותודיעני מאין פסקתם שהם מחויבים לכתוב מאיזה טעם דנו בהיות שהם לא דנו אותם בכפייה רק נבררו מדעת שניהם וזאת שנית מה לנו ולכם כי ישלחו את הפסק לידכם האם אתם ב"ד הגדול או בית מועד לכל חי והיה כל מבקש ה' יצא מחוץ למחנה מי ישמע ולא ילבש רוח קנאה על דברים כאלה כי תבקשו להתנשא על עם ה' כאלו לכם לבדכם נתנה הארץ וכאלו כל רבני הארץ תלמידכם ואם יש לאותו בעל בית מהענ' דין ודברים לומר שיצא משפטו מעוקל יבא הנה וידע כי יש אלקי' שופטי' בארץ אתיא הענא הנה גם שב גם ישיש בנו גם להם עינים לראות ואזנים לשמוע המה יביטו יראו בו יבררו האוכל מתוך הפסול' אם יכתבו לו הדיינים הפסק ומדוע תבואו בגבול אחרים ואתם לא נקראתם. ולמען תדעו כי אין אתם אדונים לאלה הודעתי אתכם גזרתי על הדייני' בתוקף גזירתי שלא ישלחו הפסק לידכם ואולי גם כי אינם מחוייבים לכתוב לו הפסק כלל לדעת גדולי המורי' וסוגיין דעלמ' כוותייהו מאחר שבאו שני הצדדים לפניהם בלי שום כפי' ועוד כי לא פסקו על החייב שום דבר רק על הערב שהוא ב"ב מקהילתנו ואין לחייב שום עסק עם הדייני'. על כל זאת אולי משום לזות שפתי' יניחוהו מעצמם לפני יודעי דת ודין

וזכור יזכור מ"כ את אשר היית כאן ונתעכבת ע"י כמר ליב הונק אשר בקש הפסק ומדוע לא פסקתי על מכ"ת שישלח הפסק לכאן תוך זמן מוגבל כאשר פסקת' אתם הגם שאתם דנתם הדין ההוא ע"י כפייה שיכול הב"ד לומר כתבו לי מאיזה טעם דנתוני עכ"ז נכנסתי בעובי הקורה ולא תעשינה ידיו תושיה עד שכמעט הדבר הזה היתה נסבה לכל אשר עבר עלי מאבני נגף וצורי מכשילי' אורחו' עקלקלו' מיום בואי לעיר זאת עכ"ז פטרתי את מ"כ לשלום כי