חוט השני מג

דע"ז די"ד ע"א ועע"ש מ"ש בכה"ג בבנות שוח ובפ"ב דר"ה דכ"ג דתרי עץ שמן הוו ואפילו בדומם מצינו בכה"ג דבעירוכין דל"ב ע"א כתבו דתרי ירושלים הוו ובכה"ג כתב הרב ר"מ אלשיך בפסוק ראשך עליך ככרמל דתרי רומי יש וכמעט יצאנו מן המבוקש והמכוון שאין גנאי כלל לומר על הראשונים ועל האחרונים מצוקי ארץ ועמודי גולה דנעלם מהם גמ' או תו' וכבר קראני כלה בתשובה שכתבתי בביאור מידות ומשקולות בזמנינו וכבר בא לדפוס בע"ה שכתבתי בסוף הספר ומה שהקשינו א"כ עשית למשה בעל מום נדחק לומר דלא פסל וכו' ואשתמיט ממני לפי שעה שהכי איתא בגמ' פ"ז דבכורות דמ"ד ע"א גם דמ"ו ע"ב מפורש כך בפי' רש"י על אריכא שמיטא סניא ובספרי הגדול מקור חיים השגתי מגמ' זו על רש"י בפ' הרואה דפי' קפח הוא מי שבטנו גדול וכו' וממנו לקח הטור שג"כ כ"כ וכ"כ הב"י בש"ע סי' רכ"ה ס"ח ולפי שעה נתעלמה ממני ההלכה ההיא וכן ראיתי ממחברים שבכל דור ודור שקדמוני לא נמנעו להשיג על גדולים שלפניהם בכל אופן המועיל ואף כי ידעתי ונגרע ערכי מערכי המחברים שקדמוני מ"מ הרי כל אחד קיבל שלו מסיני וגם לצעירי רועה צאן כמוני הונח מקום להתגדר בו לכן אבחר דרכי אחזתיו ולא ארפאנו כי תורה היא ואין מחניפין לשום אדם ולשון זה כתב הרא"ש בתשובה ועיין בספר צ"ל פ' קדושים שחיבר בב"ש הנ"ל ודברי התמה בזה אינם אלא תמה ונאמר יחלצית"ו. כ"ד המתנצל על כתבו על הלוח מן הרוח אשר עליו אצל נבזה בעיניו כקליפות שום ובצל מלא תרווד רקב ונצל אשר ימיו כצל ומרוב התלאות תוכו נחר כאוד מוצל ומכל דעת ומזימה נעור וריק נכדם ועצל יאיר חיים בן הגאון כמוהרר משה שמשון זלה"ה בכרך

כא דולה מים מבארות עמוקי' את התורות ואת החוקי' בידו סכין ומכיר את הפרקים. אהו' האלוף התורני שמו נודע למרחקי' מהר"ר אלי' יצ"ו

העירני מ"כ לדרוש ולתור בדבר הוצאת לעז שעל כמר יצחק מערכינגן כי מ"כ לא יוכל להתחיל הדבר מאחר שהמוציא לעז החציף מאוד לעומתו ואם נחוש לדברי' הללו תפול עטרת התורה לארץ ח"ו ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה לשון מדברת גדולו' ואתמה על היושבי' על מדין עם מ"כ יהיו מי שיהיו איך ישימו לפיהם מחסום וישמעו בזילות' דצורב' מרבנן ולא יראו דתיפוק ריחשא מאונייהו ובעוונותינו שרבו הן הן מנהיגי הדור הלזה ועל כל זאת אמרתי לכתוב למ"כ שורתיי' הללו בקיצור האפשרי כי מה לנו להאריך בדברי' הנודעי' והמפורסמים כי מאחר שאין כאן רק האשה הארורה פי זרה פשיטא שדבריה מאפס ותוהו נחשבו וכשגם קטרא קא חזינא הכא כי הנה אנכי שמעתי דברי הבעל תשובה שאמר בפה מלא שכל מה שאומר הוא ע"פ קבלת החרם שגזרתי עליו אמר כי הדברי' לא נתנו להאמין כלל בשום צד ואופן ולא ידע דבר רע ממנו גם ממנה לא שמע שום דבר רק שאמרה פעם אחת כי אחד נתן לה אתנן ולא רצה לגלותו והנה אחר ימי רבי' כאשר בקש הרר"ו ממני שאקבל עדותו שלחתי אחריו ולא בא ובתוך כך נסע הרר"ו לקק"פ והקול נשמע כי אמר שהוא יודע יותר ממה שאמר לפני והנה הגיד לי הרר"ו שהבעל תשובה אמר לו שלא רצה לבא מחמת שהוא מבקש שכירות נבהלתי משמוע והנה כשבועיים היה אצלי ובקש ממני שאתן לו כתוב וחתום שעשה תשובה אמרתי אין זה כי אם תשובה של רמיות איך תבקש מעות כשתבוא להעיד גם למה תוציא עוד לעז ותכחיש דבריך הראשונים אמר לא אמרתי בחרם אמרתי לו איך תוכל לכחוש הדבר הזה והלא כמה פעמים גזרתי עליך בחרם להגיד האמת כי באם ואולי היה ח"ו ממשות בדבר הייתי מוחה בכל מאמצי כחי בהרר"ו שלא יעזור לאחיו הן רב או מעט והנפש החוטאת וגו' וכן היה דעת הרר"ו: חזר וכיחש לא הוצאתי לעז עליו גם לא אמרתי דבר לשום בן אדם יותר ממה שאמרתי לפניך כי אלו הייתי רוצה לדבר היו נותנים לי כמה וכמה וכבר היה אצלי בני אדם ובקשו ממני כזאת וכזאת בכסף מלא ולא רציתי עכ"ד. ואני ידעתי כי הוציא לעז בכתב ובע"פ לאחר קבלת החרם כנ"ל סוף דבר אני רואה קשר של רשעים מזה ומזה הם כזובי' יש לשנאת הבעל דבר ויש לשנאת אחיו והארכתי בדבר הזה להודיע כי הדברי' מודיעי' על עצמם שהם תואנה וגם אם יבא הב"ת להוציא לעז שידעו כל רואי כתבי זה כי לא ענה מלבו רק הכסף הטה את לבבו ובאולי גם הוא בעצמו יחזור לדבריו הראשוני' אחרי אשר קבל הנאתו כדרך האנשים האלה וגם אם היה בא מתחילה והיה אומר שגם אחר חטא עמו אין משגיחין בו ואדרבה ראוי הוא לנגדותו ואע"פ שהאשה הארורה מסייעתו מסייע אין בו ממש דאע"פ שבעלי העבירה הנפסלים ע"פ עצמן הן ראוין להעיד כדאית' בפ"ק דסנהדרין פלוני רבעני לרצונו הוא ואחר מצטרפין להורגו דפלגינן דיבורי'