חוט השני לח

מדאוריית' אלא מי שנקרא רשע דאוריית' ולא נפסל מדרבנן אלא מי שנקרא רשע דרבנן וכולם אינם אלא בקום עשה לא בשב ואל תעשה ואף רשע ערום שקראוהו רשע מ"מ לא מפסל לעדות

ובתשוב' מהר"מ החדשו' סי' תתק"ך מונה כל פסולי עדות ואינו מונה שם פסולים רק בקום ועשה והכי דייק נמי לישנא דהרמב"ם ושאר פוסקי' ותו לא מידי ועוד אביא ראי' ממה שהביא בעצמו המצאת ר"ת שהמציא כעין כפיי' לענין מאיס עלי ולמה לא כתב בתוכו שהוא רשע ופסול לעדות ולשבועה אם באמת הוא כן כיון שעבר על מצות חכמי' וכ"ש גבי חליצה דעבר אעשה דאוריית' וזה אינו כפיי' לענין שיהיה מעושה והוא כפיי' גדולה לשישמע דברי חכמי' אלא ודאי באמת לא נפסל וכדכתיבנ'. ועוד אפי' אי הוה איסור דאוריית' ועבר בקום עשה לא מפסל בכה"ג משום דקסבר מצוה קעביד וכדאמרינן בפ' ז"ב הנהו קבוראי דקבור מת בי"ט ראשון שמתינהו רב פפא ופסלינהו ואכשרינהו רב הונא ברי' דרב יושיע א"ל רב פפא והא רשעי' אינון סברי מצוה קעבדי והא משמתינן להו ועבדי זימנא אחריני סברי כפרה עבדי לן רבנן וגירסא זו קיימו וקבלוהו האחרוני' ופסקו הלכת' כרב הונא שהם כשרים וכן יש לומר בנדון דידן דסבר מצוה קעביד לשמוע בקול אביו ואמו ויתר טעמי' הרבה שזכר מהרר"י בסי' מ"ב מ"ד מ"ה מ"ו אע"פ שלפי האמת טועה הוא בכל טענותיו וכמו שכתב מהרר"י ואינו רשאי לשמוע בקול אביו ואמו לבטל המצוה מ"מ אינו נפסל לעדות ולשבועה דקסבר מצוה קעביד וכ"ת שאני הכא שאנו מודיעי' אליו דקעביד עבירה אם לא ישיאנה הא לית' דוודאי גם גבי הנהו קבוראי דקבור מתי' בי"ט ראשון אודועי אודעינהו רב פפא כדשמתינהו דקעבדי עבירה ואפ"ה לא נפסלו משום דליבייהו אטעינהו לומר מצוה קעבדי ולכן עלה בידינו מכל זה דלא נוכל לשוי' רשע ולפוסלו לעדות ולשבועה אבל ודאי המשיאו עצה על כך והמסייעו והגורם לו שלא ישאנה ולא ישמע אל דברי ר"י ור"ת אחרי שברור לו ע"י עדים שבא עליה לא ינקה מהיות רשע ערום כדברי מהרי"ק ז"ל ודווקא בידוע שהוא מצוה ומתכוין למרוד וכמו שכתבתי וגם מהרי"ו לא כת' אלא והמשיאו עצה לכפור האמת שהוא דבר ידוע אל המסית שהוא מסיתו לדבר עבירה לכן נקרא רשע ערום ואע"פ שהניסת עצמו אינו רשע אלא דקעביד איסורא שעובר על דברי חכמי'. ומ"ש עוד מהרר"י שהמגביה ידו על חבירו נקרא רשע פסק ראב"ן שמותר לקרותו רשע נראה שדעתו לומר שגם בנדון זה מותר לקרותו רשע כבר נתבאר שהניסת אינו רשע ואפי' המסית קשה בעיני להביא ראיה מהא דהמגביה ידו על חבירו נקרא רשע דהת' לישנא דגמר' הכי דייק מדקאמ' נקרא ש"מ שרשאי לקרותו כן וכן גבי עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלו נקרא רשע אבל כאן לא אמרו נקרא רשע אלא איזהו רשע ערום אך הסברה נותנת כדברי מהרר"י שרשאי לקרותו למסית רשע ערום כיון שהאמת הוא כן והא דלא קאמר איזהו נקרא רשע ערום היינו משום דקאי אמתני' הוא הי' אומר חסיד שוטה ורשע ערום וכו'

מ"ש עוד מהרר"י מתשוב' מהרי"ק ומשפטי שמואל שהבא על הזונה לא יקראהו בתורה דבר פשוט הוא זה שהרי לדעת רבי' עבר על לאו דלא תהיה קדישה אפי' באינה מופקרת ואפי' לדעת החולקים מ"מ הרי עבר על חיוב כרת שבלי ספק לא טבלה בנידותה כמ"ש הרא"ש בתשוב' וכן בנידון דידן אחרי שנתברר בעדים שבא עליה הרי הוא פסול לעדות ורשע ולא יקרא בתורה עד שישוב בתשובה שלימה אך אם ישוב בתשובה שלימה גם אם לא ישאנה נרפא הנגע וטהור הוא ואין בנו כח עוד לפסלו לשום דבר וכמו שנתבאר ולא יוכל להביא ראיה מדבריהם לפסלו לעלות בתורה אם לא ישאנה רק לפי שיטתו דמשוי ליה רשע ופסול לעדות ולשבועה אם לא ישאנה וכבר נתבאר שאינו כן ומ"ש עוד שלא בא מהרי"ק למעט מלקרותו רשע ולפוסלו וכו' שאם אי אתה אומר כן א"כ ילמדינו רבינו מה ביאור דבריו שכת' שיש לחזור בכל עוז שיכניסנה עכ"ד אומר אני דא מילת' לא צריך רבה שמ"ש שיש לחזור בכל עוז שיכניסנה היינו שיש לדבר על לבו כי מצות הש"י הי' שיכניסנה ויכיר את בוראו שציוה אותו על הדבר ויודה ואל יחוש פן ישחית את נחלתו כי שומר מצוה לא ידע דבר רע גם יראה לו כי גדול הפגם שפגמה ואת משפחתו וראוי לו לתקן מה שקלקל ולשבר מלתעו' המשיאות לו עצה לכפור האמת ושלא לשמוע דברי חכמי' וכאלה רבות ולשון השאלה הוא שם ואשר נסתפקת אם יש לנו לחזור בכל צד שיכניסנה ולא הוזכר שם בכל עוז והוא השיב לו ע"פ שאלתו ואין חילוק בין בכל צד ובין בכל עוז וכ"ת אם כן אין זה חזרה בכל עוז הא לית' שהרי בגמר' אמרו כופין ואיכא מ"ד בדברי' בס"פ המדיר ואמרינן נמי בפ' נערה מעלאי דידי היינו עישוי וכ"ש שיקרא זה חזרה בכל עוז וזהו דבר פשוט דחזרה בכל עוז אינו אלא בדברי' ומ"ש עוד דתקשי דברי מהרי"ק דידי' אדידי' הוא קושיא שאין ראוי להשיב עליו דהא חדא ועוד קאמר וגם זה