חוט השני כח

השמיט דין דיימ' ולא כתב אלא מתני' דכהן שבא על בת ישראל תאכל בתרומה ולישנא דמתני' מסתמא איירי דלא דיימ' דדיימ' מאן דכר שמיה וכמ"ש לקמן וכ"נ שהוא דעת הרי"ף ז"ל ומה שכתב מהר"ר יששכר בסימן כ"ה ששמטו דין דיימ' משום דלית נפקותא אחר שכתבו מתני' ילדה תאכל בתרומה כיון דס"ל כלישנא בתרא בבא עליה כ"ע ל"פ וכו' אין זה כלום דמ"מ ה"ל להזכירו להשמיענו דאיירי אפי' בדדיימ' מעלמא דלישנא דמתני' כהן שבא על בת ישראל לא משמע דאיירי בדדיימ' מעלמא

ועוד אומר אני שהרי"ף ז"ל עשה כדרכו להודיענו בחכמת לשונו היאך הוא פוסק הלכה אע"פ שאינו בדרך מסקנא שבגמרא ודבר זה למדתי מדברי הרמב"ן ז"ל בספר המלחמות בפ' הפועלים שכתב שם וז"ל ודבר זה נהוג הוא בהלכות לתפוס ענין שהוא כהלכה אע"פ שאינו בדרך מסקנא שבגמר' והרבה מהם תמצא בהלכותיו וכו' וכן אני אומר בתחילה הביא הרי"ף לישנא קמא ופשטא דלישנא איירי בדלא דיימ' כל זמן שלא הוזכר בפירוש דיימא וכן משמע בגמרא שהרי רבה הוצרך לפרש דבריו דאיירי דווקא בדדיימ' והביא ראיה ממתני' משמע הא אי לאו הראיה שהביא הוי מוקמינן ליה בדלא דיימ' ואביי נדחק מאוד ליישב המשנה כדי לפרש דברי הרב בדלא דיימ' בפשטא אח"כ אמר איכא דאמרי בבא עליה כ"ע ל"פ דבתר דידי' שדינן ליה והאי לישנא קאי אלא דיימ' כדאיירי נמי לישנא קמא ובזה אמר שאם בא עליה הארוס ולא דיימ' מעלמ' כ"ע ל"פ דבתר דיד' שדינן ל' והכי אתמר ארוסה שעיברה וכו' והאי ארוסה שעיברה פשטא דלישנא משמע שאינו ידוע ממי נתעברה והחשד על הארוס ועל אחרים בשוה דדיימ' מכולן או לא דיימ' כלל לא עם הארוס ולא עם אחרים ובזה ס"ל להרב הולד ממזר אם לא נבדקה אמו כיון שאינה נחשדת עם הארוס טפי מאחריני יש לתלות באחריני כמו בארוס והולד ממזר כל זה כת' הרי"ף ואנחנו נדע שלפ"ז מסקנת ההלכה כלישנא בתרא כמו שהוא דרכו של הרי"ף שלא פירש בהדיא ובבא עליה הארוס ולא דיימ' מעלמא שדינן בתר דידיה אבל אי דיימא נמי מעלמא בהא לא איירי הכא ובוודאי דהתם ס"ל דאמרינן כשם שזינת' ונמצא זכינו לדין שגם הרי"ף פוסק כלישנא קמא ולפי מה שפירשו בו בגמר' ואע"פ שאין פי' הגמרא כן כמו שכתבתי כבר נתבאר שזה דרכו של הרי"ף ז"ל בכמה מקומות בהלכותי' והרא"ש נמשך אחר דבריו וחובה עלינו לפרש דבריהם כן אפי' אם היה ע"י דוחק כ"ש שדבריה' מחוורים כמו שכתבתי וכדי שלא נשוי פלוגת' בין בעל הטורים ובין אביו הרא"ש וכן בין הרמב"ם ורבו הרי"ף ז"ל שהוא נמשך תמיד אחר דבריו רק במעט מקומות כמו שייעד בהקדמתו גם מדברי הרב המגי' מוכח כן שלא הביא רק שהרשב"א חולק ולא זכר את הרי"ף משמע שאינו חולק גם מדברי הר"ן כמו שאכתוב לקמן ואע"פ שהרא"ש לא פסק בתשובותיו כן אין לנו לומר שראוי לנו להשוות דבריו בפסקיו עם דבריו שבתשובותיו שיותר לנו לומר להשוות דברי הטור עם דברי אביו דהוא הוי בקי טפי מינן בדברי אביו דוגמת מה שכתב הרי"ף כמה פעמי' שמחברים תלמוד הבבלי הוי בקיאי בגמר' דבני מערבא טפי מינן ודבר מצוי הוא שיסתרו דבריו שבפסקיו לדבריו שבתשובותיו וכתב הטור ח"מ בסי' ע"ב שיש לילך אחר הפסקי' שחיבר באחרונה וכ"כ רבינו יודא בן הרא"ש בתשובה וז"ל כשאני רואה תשובותיו עם פסקיו סותרים הריני הולך אחר הפסקים שהיו אחרונים והביאו ב"י בטח"מ סי' ק"י ונראה מלשונו שהוא דבר מצוי נמצא מכל מה שכתבתי שדעת הרי"ף והרמב"ם והרב המגיד והרא"ש והטור ורבינו ירוחם והראב"ד כולם פוסקי' כלישנא קמא גם הר"ן נלוה עמם בפ"ק דכתובות שהביא שתי הלשונות וסיים בה והרמב"ם פסק כלישנא קמא ולא הביא שום חולק גם המרדכי הביא דעתו בלי שום חולק ובסמוך יתבאר שגם דעת נ"י בשם הריטב"א גם הריב"ש דעתם כן

והנה האריך מאוד בסי' כ"ח לברר דעת נ"י כפי דעתי בענין שלא יסתור את דבריו והקשה עליו כמה קושיות בענין שאי אפשר לפרשו כפשוטו ופי' הוא דבריו בפירוש דחוק רחוק מן השכל ואומר אני כי בוודאי אין פירוש נ"י כפשטן מכח קצת קושיותיו שהקשה אבל אין הפירוש כמו שחשב הוא שהיא בוודאי פירוש משובש בלי טעם וריח אלא ע"כ פ"ס יש בלי ספק שמ"ש ודיימ' מיני' צ"ל ודיימ' מעלמ' ובזה א"ש הכל כפשטיה דאי בא ארוס עליה בוודאי ודיימ' מעלמ' דקי"ל כלישנא קמא דהוולד פסול כשאינה היא לפנינו ואם היא לפנינו נאמנת לומר לכשר נבעלתי ובזה חילק דגבי ארוסה מוקמינן לי' דהוי בנו לכל דבר שא"א להאמינה לחצאין אבל גבי פנוי' לא מוקמינן לה אלא בחזקת שנבעלת לכשר ולא בחזקת נבעלה לאיש מסוים ואפי' בפילגש הוי הדין כן אי דיימ' מעלמ' ומזה מוכח דגם הריטב"א אזיל בשיטת הרמב"ם ז"ל דלשיטת הרשב"א א"א ליישב דבריו כלל לפי מה שכתבתי דהא כל היכא שבא עליה בודאי