חוט השני קצ

חלק י"ד מחלק י"ד וכן אם תרצה לידע מספר ק"ב ושטחו הרי מספר ק' גדור יוד על יו"ד ותוסיף לב' הנוספי' ב' חלקי כף שהוא ג"כ אחד מעשר ותאמר יוד ועשירי' על יוד ועשירי'

ובפ"ב דמס' חלה מ"ו כתב הרמב"ם ששיעור חלה עשר על עשר ברום ג' אצבעו' ועשירית ועשירית מעשירית וחלק מאלפי' ות"ק והם שי"א אצבעו' וחלק כ"ה מאצבע והחשבון מדוקדק לפי מ"ש בסמוך שבכל רביעי' י"א אצבעו' פחות חומש ובשיעור חלה ז' לוגין וחומש שהם כ"ח רביעי' וחומש הלוג כ"ח רביעי' הם ש"ב אצבעות וב' חומשין וחומש הלוג הוא ח' וג' חומשין וחומש מחומש שהוא חלק כ"ה כי בכל לוג מ"ג אצבעו' וחומש ובפ"ו מהלכות ביכורים כתב ששיעור חלה בכלי אורך ורוחב וגובה ז' אצבעות פחות ב' תשיעי' ואינו מדוקדק רק יתר קרוב לשליש אצבע (כי הם בתשבורות רכ"ו אלפים תתקפ"א תשיעי' על תשיעי' ברום תשיעי' שהוא חלק מתשכ"ט באצבע שהם שי"א אצבעות ורס"ב חלקים כי שי"א אצבעות הם רכ"ו אלפים תשי"ט חלקים והוא שליש אצבע פחות חלק ל"א בקרוב) ואין להאריך בזה

וכן בידיעת העיגול האריך בספר גבורת ה' שם וכתב שחכם א' כלה בה כל ימיו להעמיד על מיצוי בדקדוק בקרוב ע' שם דף קמ"ג ובתו' פ"ק דעירובין דף י"ד כתבו סתם שאין החשבון מדוקדק ואני השגתי ענין נפלא ע"י הקדמה שברבוע קו אורך ורוחב של שטח קו האלכסון וממילא כשנדע אורך קו האלכסון וקו האורך נדע קו הרוחב וכן מקו האלכסון ורוחב נדע קו האורך בקרוב ע"י עשיית השטחים כמ"ש בשם הר"ש ששטח קו האלכסון שוה לשני שטחים שטח קו אורך ושטח קו רוחב עוד הקדמה שבכל האלכסון מוקף בששה נקודות מרחקים שוים כל מרחק כחצי עיגול ותוכיל להמשיך קוים ישרים מכל נקודה לחבירו הקדמה ג' דבכה"ג תוכל לחלק העיגול לי"ב מרחקים שווים ולהמשיך בכה"ג קוים באופן שיהיה תוך עיגל דמות עיגול בעל י"ב צדדים ותיקצרנו העיגולי' שיוצאי' חוץ לקו וכן לכ"ד ומ"ח וצ"ו וקצ"ב. ועתה הבין במראה כשתמשך משתי נקודות שיש בכל עיגול מרחק המחוגה שני קווים לשתי נקודו' שכנגדם גם קו מנקודה לחברתה שאצלה יעשה מרובע ארוך וקצר והרי האלכסון מריבוע זו אורכו ידוע שהוא אורך כל העיגול גם רוחב הריבוע ידוע ששית העיגול ממילא תדע ע"פ הקדמת הנ"ל ג"כ אורך הריבוע כי צריך להיות באופן שכיצורף שטח הנעשה ממנו עם שטח הנעשה מקו הרוחב לשטח הנעשה מקו האלכסון

ואחר שתדע קו האורך תדע ג"כ גובה העיגול היוצא חוץ לקו כי מה שנתקצר קו האורך הרבוע מאורך ורוחב כל העגול הוא גובה הקשת חוץ לקו גם ידעת כבר אורך הקו המשושה ותמשך קו קצר מקו הסובב באמצע גובה עוגל שחוץ למשושה עד קו המשושה והרי קו קטן מי"ב קווים המקיפין הוא אלכסון מריבוע הנעשה מקו האורך והוא חצי קו' המשושה והרוחב והוא גובה קשת שחוץ למשושה אשר ג"כ כבר ידעת גובהו ותוכל לדעת ע"י ששטח הנעשה מאלכסון יהיה שוה לשטח הנעשה מאורך ורוחב

ועתה תמשוך שני קוים משני נקודות שהם שני קצות קו מקווי י"ב המקיפי' לשני נקודות שכנגדם ובזה תעשה ריבוע ארוך וקצר ע"י שג"כ תמשך קו מנקודה לחברתה שאצלה וכן בשני נקודות שכנגדן והרי אלכסון זה רבוע הקצר ידוע שהוא ג"כ רוחב כל האלכסון ורוחב הרבוע הזה ג"כ ידוע חלק ד' מרוחב כל העיגול ממילא תדע ג"כ קו האורך של זה הרבוע ע"י השוואות השטחיי' אורך ורוחב לשטח האלכסון. ואחר שתדע קו' האורך של ריבוע הקצר הזה תדע ג"כ גובה העיגול הקטן וצר שעל קווי הי"ב הסובבי' כי הגובה משלים עם קו האורך של ריבוע הקצר לרוחב כל העיגול וכאשר תדע זה תמשך למראה עיניך קו מאמצעי קו הסובב וכבר ידעת מדתו והרי של קו מקווי כ"ד הסובבי' הוא אלכסון מריבוע הנעשה מקו האורך והוא חצי קו הי"ב שידעת מדתו כי לעולם תדע קווים הסובבים את מדתן וקו הרוחב הוא גובה הקשת שעשינו קו עד קו י"ב הסובבי' וממילא תדע ג"כ קו האלכסון ע"י השוואת השטחיו'

וכן תוכל לעשות עוד כמה פנים בשני בחינות הנ"ל זה אחר זה לעשות קווים קצרים מקיפי' ותעמד על מדת הקווים כמה אורך כל אחד וממילא תדע ג"כ צירף כולם יחד וכל זמן שיתרבו הקווים הם מתקרבים ויוצאים לחוץ להדמות לעיגול ותתרבה צירוף הקווים יחד כי צירף י"ב קווים המקיפי' יותר מו' המקיפי' וכן צירף קווי כ"ד יותר מקווי י"ב וכן לעולם רק שמ"מ באשר עכ"פ ימשך קו העיגולי עצמו חוץ לקווים וממילא תתרבה מדת קו הסובב עד שנשאר הטבע נמנע הידיעה דבוק בו. והנה יצאתי קצת מן המבוקש למלא מבוקשך בכל אות נפשך בהיות כי ידעתי כ' אוהב חכמות אתה לא כרוב המון עם אשר בעו"ה לא ידעו בין ימינ' לשמאלם ולולי כי יגורתי פן ילעיגו לי יפטירו בשפה ינועו ראש עלי כתבתי לך תילים עניני' נפלאי' כאלה וכאלה אשר