חוט השני קפט

כמה אצבעות אף כי אבר קטן של בן יומו ועוד שהלוג היא ו' ביצי' וכי יעלה על דעת שבכביצה שמן לא יהיה רק כדי סיכת ט"ז אברים קטנים והכל בו גם בגליון הרי"ף הביאו גם מהרל"ח דשיעור שמן להדלקת חצי שעה לנר חנוכה הוא שמיני' ביצה והוא מריא"ז שדקדק כך מהדלקת מנורה והארכנו בזה בספרי מ"ח סי' תרע"ב היתכן שיהיה בו רק כדי סיכת שני אברים קטני' ועוד שהרי הסך אינו מאבד טפה ושמן מטפח ומתפשט מאד יותר ממים ואיך נוטלים לידים מרביעי' לאחד ולשנים הרי יש כאן נ"ו פרקי אצבעו' מיהא מהא דתנן מלוג לחמשה ולעשרה ולמאה ל"ק דההיא ודאי גוזמא כמ"ש הרא"ש ומה שהקשה מהרר"ב בעל ב"ש דה"ל לרז"ל לחשבו ג"כ בהדי שלשה דברים שדברו רז"ל גוזמא ונשאר לו בקושיא ולע"ד ל"ק מידי דלא חשיב רק גוזמא בדרז"ל שאמרו בענין שהיה כמו תפוח ופרוכו' ואינך שם משא"כ בפסיקת הלכה ודין ודאי אין חידוש כלל לומר גוזמא כמו יקח לו דרך במאה מנה או יפרח באויר ובגמ' פ"ק דשבת די"ב ע"ב אפילו עשרה בתים זו ע"ג זו ובביצה דף ד' ע"א ביצה תאכל היא ואמה אפרוח וקליפתו ומפרש בגמ' שם דהוי גוזמא ובמס' כריתות פ"ב דף יוד מכאן אתה למד לעשירי' האפה בפרוטה מיהא מהנך בלאו הכי ל"ק דלחשוב שם דלא חשיב רק השנוים במשנה כמ"ש בב"ש שם והנה כיון החשבון רביעי' עם ארבעים סאה ע"ד אצבעו' נ"ל בכה"ג אצבעי' על אצבעי' הם בתשבורת ד' ברום אצבעים הרי ח' וחצי הרי יוד וחומש הרי ד' חומשין ס"ה י"א פחות חומש ובסאה כ"ד לוגין (כי סאה היא ו' קבין וקב ד' לוגין ויש עוד מידות אחרות כגון כור והוא חומר דקרא ל' סאה וחצי לתך ועשירת איפה גם תרקב והוא חצי סאה (והוא הין דקרא רק דכלם מדת היבש) שהם צ"ו רביעי' נמצא למ' סאה ג' אלפי' תת"מ רביעי' שבכל רביעי' י"א פחות חומש יוד פעם ג' אלפים תת"מ הרי ל"ח אלפים ות' וד' חומשין מג' אלפים תת"מ הם ג' אלפים ע"ב כי כל חומש הוא תשס"ח ומ"ש ד' חומשין אל תטעה לפרש ברוחב ואורך וגובה רק ד' חומשין רק ד' חומשין מטפח מעוקב וה"נ אפשר לפרש דמ"ש בשלטי הגבורי' פ"ב דשביעו' דשיעור מקוה הוא תרמ"ח טפחים שהם אלפים תקצ"ב גודלים שר"ל גובה גודל באורך ורוחב טפח כאלו אמר אלפים תקצ"ב רביעי' טפח על טפח ברום טפח דלא נשוויני' טועה כולי האי כמו שעלה על דעת הל"ח שם סוף נדה

והנה מהנחת אופן החשבון שבכל רביעי' י"א אצבעו' פחות חומש תשכיל שנסתבך הרב בש"כ בחשבונו מ"ש שלפי חשבון רביעי' של תורה צריך במקוה עוד ב' סאין ומחצה ולוג ורביעי' לא בקירוב רק בדקדוק כי בב' סאין קצ"ב רביעי' ובחצי סאה מ"ח ועוד ה' רביעי' שהם רמ"ה רביעי' שכל א' י"א אצבעות פחות חומש יוד פעם רמ"ה ב' אלפים ות"ן וד' חומשי רמ"ה קצ"ו שכל חומש מ"ט צירף ב' אלפים ות"ן לקצ"ו הרי יש ב' אלפים תרמ"ו שהוא יתרון מ"ד אלף קי"ח על מ"א תע"ב כמ"ש זה הש"כ כ בעצמו ולא ידעתי מה היה לו שטעה ביתרון מדת הלח

והנה כי ישאלך איש לאמור לפי מדת מ' סאה מקוה טהרה באמה שוחקת מ"ד אלף וקי"ח אצבעו' כמה ניתוסף לפי זה על רביעי' של תורה אף אתה אמור כי יבא לכל רביעי' נוסף על י"א אצבעו' פחות חומש הנ"ל עוד חצי אצבע ושתות וחלק שביעי' משתות אצבע (שהם חומש אצבע וחלק ט' מאצבע ומשהו אצבע) פחות חלק עשירו' מחלק זה ומשהו. כי מיצו החשבון א"א לצמצם כי טבע קצת מספרם שא"א לגדור אותם בשטח בצמצום כמ"ש הרמב"ם כללו של דבר א"א לרבע שום מספר וכפלו או מחציתו עד"מ מספר מאה אפשר לגדור בשטח עשר לכן א"א לגדור מספר חמשי' ומספר מאתים ואלו נדע זה נוכל לידע תמצית אורך קו האלכסון בדקדוק וגם זה א"א ומ"ש רז"ל כל אמת' בריבוע אמת' ותרי חומשי באלכסונו שיערו בקרוב כי אין החשבון מדוקדק כמ"ש התו' ז"ל (פ"ק דסוכה דף ח' ע"א ע"ש ודוק בתו' ע"ב מדת ריבוע בגו עיגולא וההיפך ומה שכתבו בזה חכמי מדות ובמשולשי' יצרך כמה קונטריסי' לבארם) רק דרך כלל נדע ששטח הנעשה מקו אלכסון של ריבוע איך שיהיה שוה הצלעו' או לא הוא עולה בתשבורו' כמו שני שטחים יחד הנעשי' מקו האורך ומקו הרוחב של רבוע זה כמ"ש הר"ש במס' כלאים לכן נשאר ידיעת אורך הקו נעלם כי כשם שא"א לעשות מכל מספר שטח כך א"א לדעת מכל מספר שבכלל השטח לאורך צלעיו ובחלק חידושי' שבספרי הגדול חקרתי ודרשתי וחדשתי בע"ה בעניני' אלו והשגתי מה שבכח להשיג ועיין בספר גבורות ה' דף קמ"ג ואני נתתי כללים בדברים כאלו שכל חשבון שתרצה לידע שטחו בריבוע תראה בקרוב לו לפני אותו מספר שידוע לך שתוכל לרבעות ולכל אחד שנתוסף בחשבון שלך על חשבון ההוא תוסיף על אורך ורוחב שטח ההוא חצי חלק קטן מאחד כסך אותו צלע עד"מ תרצה לידע מספר חמשים הרבוע ממנו הלא כבר ידעת כי מספר מ"ט הוא גדור ז' על ז' נמצא מספר חמשים ז' וחלק י"ד על ז' וחלק י"ד בקרוב כי נשאר בשטח הזה נוסיף על חמשים