חוט השני יט

אחר שפיהק' אבל אם פיהק' ב' פעמי' בר"ח וראתה ואח"כ פיהק' בכ"ט לחדש ולא ראתה עד יום ר"ח מהיכן יצא לו למהר"י קארו להקל ולפסוק כלישנא קמא ולומר דפיהוק דאתמול גרמה וקבעה לה וסת לימים ולפיהוק ביחד נימא דקבעה לה וסת לימי' בלבד ולחומרא דכיון דיומא דחזאי לא פיהק' איגלאי מילתא דיומ' הוא דקא גרם בלחוד וכדאמרינן גבי קפיצה. יודיעני נא האדון בשני העניני' אלו ע"י הקודם ואע"פ שיש לי עניני' עמוקי' מאלו לכתוב למכ"ת הגאון, להוציא מלבן של כמה רבנים שהיו חולקי' בשני עניני' אלו עמי כתבתי למכ"ת דעתי נא אל ישיבני ריקם מלפניו ויתן לי תשובה

טז. אל התומך הותיק המשכיל נכבדות מדובר בו כריע כאח לי כהר"ר יוסף יצ"ו. אדברה נא שלו' בך וברכות יעטה לראשך עם בת זוגתך אשר חננך אלקי' ואחריתכן יסגא מאוד

הנה קבלתי כתב' ובו ביום נדרשתי להשיבך על שאלתך הגם כי טרוד אני מאוד לעת כזאת ומהו גם להשיב בדברי תורה על כל זאת בטלתי רצוני מפני רצונך וחיי נפשך כי קבלתי הכתבי' אחר חצות יום ה' ותכף נעניתי להשיב לזוגתי ולחמי ולך. והוצרכתי לבטל מחמת זה השיעור של חושן המשפט וביום הזה היינו באי' אל הלכות חזקת קרקעות לולא הביטול הלזה. אשר כתבת על דבר מה שכתב הטור סי' קי"ט שהקשית בדברי הרשב"א וז"ל וקשה הא דקאמר שאינו חשוד להחליף דהאי טעמ' שייך גם לעיל גבי האומר קנה לי גבינה ואמאי לא כתב' שם והיה אפשר ליישב וכו' עד אבל אינו כל כך מיושב על הדעת הא לאו קושיא היא כ"כ שהרשב"א נמשך אחר לשון המשנה וכן הוא דרך הפוסקי' שהם נמשכי' אחר לשון המשנה ותלמוד ואינם מחדשים שם שום דבר ולא שום חששא שאינה נזכרת בתלמוד רק שאם באים לחדש משכלם הם מביאי' כל הצדדים שאפשר להאמר בדין ההוא וזה דבר מורגל אצל הפוסקי' כלם ואני תמה עליך בזה שלא ידעתיו. ואע"פ שהיה אפשר לחלק בין מתנה לקנייה לפי שחשוד יותר להחליף במתנה מבמכר דחשיב לי' טפי גזילה אלא שאין לזה עיקר בגמר' והאמת כמו שכתבתי ופשוט הוא. אך הקושי' השנייה שהקשיתי וז"ל וע"ק דקאמר ואם אתה חושש וכו' בזה צריך ליתן טעם בפירוק'. ונראה דשאני הכא לפי שחושש שאין הלה מקפיד כ"כ על גבינות הכשרים המה אם לאו שהרי לא גילה דעתו שחפץ בכשרים מש"כ לעיל שגילה דעתו שהוא מקפיד שהרי אמר אליו קנה לי גבינה כשרה מן המומח' ולכך מסתפי שמא ישאלהו אלא שקשה לי על זה דהא אמרינן בפ' אלו טריפו' דאם אמר של עוף פלוני וטהור נאמן ש"מ דמסתפי אפי' כשלא גילה דעתו שם שחפץ דעתו בכשרים. מיהו אין זה קושיא כ"כ שהרי גם שם ודאי שואלו מאיזה עוף הם דאל"כ למה יאמר המוכר של עוף פלוני הוא והכי דייק לישנא דהטור י"ד סי' פ"ו וז"ל שואלין את המוכר ממה הן אם אומר של עוף פלוני וכו' ואע"פ שאפשר לומר שם שאין מוכרח שם שדעתו לקנות דוקא מן הטהורים שאפשר שהוא שואל שהוא רוצה לקנות איזה עוף פרטי מ"מ י"ל שסת' ישראל השואל של איזה עוף הם ודאי דעתו לקנות דווקא מן הכשרים ולמי שלא יספיק לו נשיב תשובה אחרת והיא נכונה יותר ואין בה פקפוק כלל והוא דלא שייך כאן דמסתפי שמא ישאל אותו המומח' שאמ' השליח דוודאי השליח לא מסתפי מזה שחושב שוודאי זה לא יחשדני שאתן משלי מנחה ואתן אות' בשם אחר וא"כ הדרא קושיין לדוכת' שמא נתן לו משלו וע"ז קאמר שממקום שבאת יש לך תשובה דמה שאמרת שהשליח חושב שלא יעלה על דעת המקבל שיתן אחד משלו מנחה בשם אחרים הוא האמת שאין אדם עושה כן ולכך אין חוששין לו וזה נכון מאוד ואין ספק בו

ולקושיא שלישית שכתב' וז"ל ועוד קשה דבמתנה לאשמועינן חידושא דאפי' כשלא אמר בשם אחד מן המומחי' אלא אמר מומח' אחד שלח לך ולא פי' מי הוא וכו' אילו היינו באים לדחות דברי' הללו בסברות היינו אומרים דגם גבי מנחה שייך שמכחיש שכבר אפשר שחנות המומח' היא רחוקה מחנות של מי שאינו מומח' והוא מחזיק טובה לזה השליח על שהביא לו ממרחק. אכן כבר ידעת דרכנו בלימוד הפוסקי' שאין אנו מחדשין סברות שאין להן עיקר בגמרא אך יראה לי שאין זה קושיא כלל דהרשב"א נקט מילתא דשכיח' שוודאי מי שיבא ויאמר אדם אחד שלח לך מתנה ואין אני יודע מי הוא זהו דבר דלא שכיח כלל ומי שיעשה וישלח דבר בענין זה בטלה דעתו אצל כל אדם שהרי תכלית השליחות הוא שהלה יחזיק לו טובה על זה ואיך לא יצוה אל השליח לומר לו מה שם המשלח וקשה עוד מזה שיאמר המשלח מה שמו והשליח ישכחנו בדרך ולכן הוי מילת' דלא שכיחא שלא ידע שמו בשלמ' לעיל גבי מכירה ודאי לא שייך האי מילת' שכל אדם קונה ואין יודע שם המוכר כלל