חוט השני קפג

בעומרי' י"ל דניפחה מעכב אבל אין צריך לזה רק כובדה רב וכמ"ש ואליעזר בן אהרן שנשא קטורת הסמים שהיה תחילת עשייתו שס"ה מנה מלבד שמן המשחה ושמן המאור וחביתין כבירושלמי הביאו רש"י פ"י דשבת דף צ"ב ע"א וכל מנה כ"ה סלעי' וכל סלע לפי מ"ש א' לוט והרי הם רפ"ה ליטראות וה' לוט כבר כתבנו שאין ראיה מדורות ההם לקומתן וחזקם אף כי קווי ה' יחליפו כח

והנה מקרוב הגיעני ספר אחד וראיתי שהאריך בענין שיעור כתובת אשה ואחר בקשת המחילה מכבוד תורתו אומר כי לא חש לקמחי' וכל דבריו אינם אלא תמה וטוב בעיני לבאר מספר טוב השגת עליו. הא' העתיק דמ"א ע"ג דברי רמ"א בא"ה סי' ע"ו דכתובת בתולה פ' זהו' והא בורכא והאמת כאשר בררנו דאין דעת יש משערין שם לומר דכתובה דרבנן ולא נמצא מאן דס"ל שיעור פ' זהובי'. ב'. שם בע"ד החליט דגם בסלעים דאורייתא יש ז' חלקי חלקי נחושת וברור בדברי כל הפוסקי' ובראשם הרמב"ם דלא כן הוא רק הם כסף מזוקק והוא עצמו כ"כ דמ"ב ע"ד וחוזר בו כל זמן שעוסק באותו ענין. ג. עוד שם ז"ל ואל תתמה שיחשב הכסף כ"כ בזול שהרי בימי מהרי"ו היה גם הזקוק כסף בעד ו' זהובי' לא הבנתי מה מקום לתמוה שם שחושב כל לוט לחצי ר"ט. ד' עוד שם דמ"ש בהגה' רמ"א דשיעור פדיון ב' זהובי' ר"ל פולניש וגם זהובי' ריינש היו אז קטנים כך והרי תוך כדי דיבור כתב דה' סלעים ה' לוט חצי ר"ט וא"כ איך יהיו ה' סלעים ב' זהובי' פולניש והוא סותר עצמו. ה'. דמ"ב ע"ב הביא דעת מהש"ך בשם מ"מ דדמי פדיון הוא ג' ר"ט וכתב עליו לא ידעתי החשבון וכו' וזה תמה דהמ"מ כתב שם טוב טעם ודעת כמדומני שלא ראה דברי המ"מ גופייהו. ו' שם הקשה על רש"ל דכתב דה' סלעים ה' הם לוט וקווינטי והלא הוא עצמו והרע"ב כתבו שהם משקל אלף ותתק"ך גרעיני שעורה והוא שקל נמצא שבה' לוט וקווינט לא יעלו רק אלף תת"ץ וא"א לי לעמוד על סגנון קושיא זו והלא גם רש"ל שקלם ומצא אלף תתק"ך בה' לוט וקווינטי דלא מנבואה כתב כך ואם מצא בנ"ש למ"ד ג"ש פחותים אין זה תמה כי בקל יפול שינוי דבר מועט כזה בשינוי משקולות ומה גם בשינוי ג"ש לחים או יבשים גדולים או קטנים ומה גם אחר ששקל בנ"ש ע"י רביעי' גאלד גילדן ואפשר שהיו שעורה דמחבר כבדים לערך שליש גרעין לכל ג"ג וכה"ג. ז'. שכתב בשם רש"ל ורע"ב שמשקל ה' סלעים אלף ותתק"ך ג"ש והם דברי הרמב"ם ע"פ הנחה דפרוטה חצי ג"ש לפי דברי רז"ל. ח"י. בע"ג כתב ולפי זה אתי שפיר חשבון וכו' וכן הפליג והתפעל בכל העמוד כאלו חידש דבר פלא לכוון חשבונו' עד מיצוי ואין בו בזה דבר חדש וחידוש כלל רק ע"י שסמך על משקלותיו וכתב דה' סלעים הם לוט ושליש ולכל לוט ש"ס גרעינן וממילא יבא לכתובת אשה דאורייתא נ"ג לוט ושליש משא"כ האומרים דה' סלעים ה' לוט ורביעי' יבא ללוט שס"ו גרעינין פחות חומש ומחצה ולכתובת אשה נ"ב לוט וחצי מ"מ לכ"ע ה' סלעים הם אלף תתק"ך ג"ש ונו"ן סלעים דאוריי' הם י"ט אלף ומאתים ג"ש ומה זה סמך בחצי שתות לוט עצמו שהוסיף על ה' לוט ורביעי'. ט'. שם ע"ב הוכיח דאי ס"ד דה' סלעים הם רק ה' קווינט ורביעי' יהיה דמי כתובה רק ע"ח זהובי' וג"ר זהב והוא צריך להיות פ' זהובי' וכו' כאלו מנין פ' זהובי' יתד שלא תמוט וזהובי' פולניש ובאמת לא זכרו אדם. יו"ד. דגם זולת מ"ש מה זה הוכחה דמהיכא פסיקא לי' כולי האי דשוה הלוט חצי ר"ט ולא יותר ואם נוסיף על לוט רק ג' פשיטי' הוי שמוני' זהובי' ויותר כאשר באמת לוט כסף צרוף ומזוקק שוה יותר ויותר ודברי הל"ח פ"ז דבכורו' ג"כ הכי משמע וכמ"ש במסקנ' בסמוך מלבד מה שכתב פה שאין בכסף צורי נחושת והוא האמת רק שסותר דבריו שלמעלה כמ"ש בתמיה שניה. י"א. דמ"ג ע"א החליט דדעת מהרי"ל במ"ש ערך פדיון ב' זהובי' ר"ל פולניש ושהיה אז שוויי דה' לוט ושליש כסף נקי כך וזה דבר שאין לו שחר ונסתר ממ"ש במהרי"ל דנראה לו דסלע הוא ד' אלטי טורניש ומי יאמין דלפני ב' מאות שנה היה לוט כסף בעד ג' פץ ופחות ועוד נסתר מר"ט הישינים וכמו שהארכנו למעלה. י"ב. שם הביא ראיה מאלטי פירר שקורין שפיץ בער"ט שהיה בימיהם א' פץ ועכשיו עובר לסוחר חצי ק"ש ושוה חצי רביעית ר"ט אין ראיה כלל כי מ"ש שנכתב בפירוש ד' על המטבע שהיה ד' גדולי' הוא מפני שגדולים ההם המה לביני' גדולי' שכל א' יו"ד פשיטי' שקורין מאריי גראש כמ"ש בחשבונות הנ"ל. י"ג. שם ע"ב הביא דברי הפרישה לראיה שכתב דב' זהובי' רייניש קרוב לה' אוקיות של הגאונים וש"מ דה' לוט ועוד שוה ב' זהובי' והנה לדבריו צ"ל דגם בימי מהרו"ך היה הכסף בזול כ"כ והרי מהרו"ך היה אחר רמ"א וכבר הודה הרב בנ"ש שבימי רמ"א נתייקר הכסף ועמד על חצי ר"ט שע"כ כתב לשער כתובו' בתולה לפ' זהובי' ודוק ואם הפרישה ר"ל ה' זהובי' דנקט מהרי"ל מה זה העיד