חוט השני קפ

מדאוריית' כמ"ש התו' כגון באשכנז וצרפת מש"כ ר"ת באגודה מיירי בדלא כתוב כך דס"ל כתובה דרבנן וכ"כ הב"ח דלר"ת דוקא בדכתוב מדאוריית'

והנכון לע"ד דאין פי' זהוב' דבאגודה מה שאנו קורין גילדין וזהובי' בפולין או באשכנז כי אין זה השם ראוי להם רק ר"ל מה שאנו קורין דגוטי ונקראים בפי' האגודה זהובי' כשמן שהם של זהב ונראה דגם מ"ש רש"י שהשקל משקלו ד' זהובי' והוא חצי אונקיא ר"ל זהובי' אדומי' שבאמת משקלם בקרוב א' לוט גם התו' פ' יש בכור דמ"ט ע"ב הבינו שרש"י כיון לדינרי זהב רק דהיו סבורים שר"ל דינרי זהב דבש"ס והרמב"ן סבר היה שר"ל ד' דינרי כסף והשיג עליו ולעד"ן כמ"ש ואין לנו שום ראיה לפרש מלת זהובי' כי לא מצאנוהו רק פ' כיסוי הדם גבי שכר ברכה עשרה זהו' ולא פורש אכן ממ"ש רש"י פ' תרומה על ככר זהב והככר וכו' והמנה הוא ליטרא ששוקלין בה כסף למשקל קלוניא והם ק' זהו' כ"ה סלעים והסלע ד' דינרין משמע דפי' זהובי' דינרי כסף. משא"כ דברי מהרי"ל ומהרא"י והגה' ש"ע שהם אחרונים א"א לפרש כך לכן צריכין נגר להולמם וראיתי בל"ח פ"ז דבכורות סי' כ"ב שאזיל לטעמי' דכל סלע א' לוט כסף צרוף ולכן כתב דבעינן לפדיון ג' ר"ט והביא דברי מהרי"ל דסגי בשני זהו' ריינש ושרמ"א כתב שהם ב' זהובי' פולניש שלא גילה דעתו בביאור דבריהם רק ממ"ש ותמה עליהם שאינם עולים לשני ר"ט משמע לי דס"ל שהם ב' זהובי' ריינוש וכן מסיק שם דאף לדברי מהרי"ל צריך לחשוב הזהובי' בכסף נקי ויהיו קרובי' לשני ר"ט נראה דהיו אז הזהו' טובי' וג"כ בכסף טוב וכמ"ש בסמוך בשם מהר"ם מינץ. רק מ"ש שם ולא הסתפק במה שתירץ הסמ"ע איך תתקדש אשה בשמיני' פרוטה מפני שהיה הכל בזול רק תירץ הוא מפני דפרוטה דדהו היו של כסף נקי. וזולת מה שצ"ע בזה מ"ש רז"ל פריטי דכספא לא עבדי אינשא וע' מ"ש התו' על זה פ' בתרא דכתובו' דק"י ופ' גט פשוט דקמ"ה וריב"ש קנ"ג לא נהירא מה שתירץ דמ"מ אחר דפרוטה קידושי אשה הוא שמיני' מוויינר ליטוויש ה"ה מעט מזעיר ואם היה מכסף נקי היה נגד זה מופלג בקטנותו מאד מאד שהרי לא היה משקלו רק כחצי גרעין שעורה וע"ע מ"ש הריב"ש סי' קנ"ג בזה ונראה דאישתמיטתי' מינייהו

ודעת הסמ"ע ברור מילולו בתירוצו בהפלגת הזול וראיה ממשנה דמסכ' פאה מי שיש לו חמשים זוז והוא נושא ונותן בהם ה"ז לא יטול ולפי מ"ש שם התי"ט דזוזים הללו הם דינרי מדינה אינו לפי חשבון ח' פרוטה בווינר שכתב הסמ"ע רק ט' פץ ו' פשיטי' ויהיה בזה כדי להסתפק ולעשות פרי כדי צרכו ומאתים זוז הם ב' זהובי' וחצי יהיו בעצמם כדי סיפוק כל השנה וכ"ש אם נפרש דברי סמ"ע דמיירי בזהובים שהם רק חצי זהב ריינש כמבואר במשנה ופי' הרע"ב שם ואף את"ל דהם זוזי צורי ומ"ש רז"ל כל כסף דדבריהם וכו' פ"ד דב"ק דל"ו נפרש כמ"ש התו' דווקא בסלעי' מ"מ איך יספיקו ה' זהובי' ריינוש לכל השנה או כ' זהובי' יעשו פרי כדי סיפוקו אלא ע"כ תאמר שהיה זול גדול ועוד ראיה ממ"ש בפ"ג דיומא דהלל היה משתכר בכל יום בטרפעיק ומחציו היה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו ובחצי טרפעיק מ"ח פרוטו' שהם ו' ווינר ועוד ראיה ממ"ש פ"ה דכתובו' משנה ח' דנותן לאשתו כלים של חמשים זוז משנה לשנה ומפרש בש"ס דזוזי מדינה קאמר והם ט' פץ ו"פ כמ"ש ושם נותן לה מעה כסף לצורך דברי' קטני' והוא רק א' צלמי' וממ"ש בגמ' פ' מי שמת דקמ"ו ע"א דשיעור סתם סעודת אדם דינר והוא ג' לביני' אם ר"ל דינר צורי אין ראיה כולי האי אכן ממה שכתב רש"י שם כמ"ש עד זוזא אתי בכפי נראה דדינר מדינה קאמר והוא ג' ווינר ומ"ש במס' כריתות פ"ב דף יוד מכאן אתה למד לעשירית האיפה בפרוטה אין ראיה דר"ל אפילו אם יהיה זול גדול כזה ולכך ג"כ אין ראיה מאיל בן שתי שנים בכ' שקלים וכבש בן שנה בשקל ע"ע גמ' ותו' מנחות פי"ג דמנחות דק"ז ע"ב וכה"ג פ"ק דחגיגה הראיה שתי כסף וחגיגה מעה כסף דשיערו רז"ל הדברים אם לזול אם ליוקר מ"מ ממ"ש בפ' הזהב דנ"ה ע"א פרה זו בה' סלעים וכו' טלית זה בה' סלעים וכה"ג בדוכתי טובא אף כי דברו דרך משל מ"מ נוכל להתבונן שהיה זול גדול בימיהם ומה שצל"ע אחר ההנחה של הרמב"ם דשיעור חלה שהם ז' לוגין וחומש הם פ"ו סלעי' וב' שלישי' ולו הונח דמשקל הסלע לוט וחומש קווינט כדעת מהר"מ מ"ץ ויהיה בשיעור חלה צ' לוט קווינטי וחלק ט"ו מקווינטי ויבא לכל לוג י"ב לוט וחצי ומשהו ויבא לחצי קב כ"ה לוט וכן ביארנו הירושלמי לעיל ולקב ליטר' וחצי וב' לוט מליטראות דידן ולסאה ט' ליטראות י"ב לוט וד' סאין ל"ז ליטראות וחצי ומבואר בגמ' דבפרק כיצד משתתפין על משנה דככר בפונדיון ד' סאין בסלע יע"ש דככר בפונדיון הוא חצי קב ול"ז ליטראות וחצי הנ"ל הם בסלע שהוא ו' פץ ואין זה זול כולי האי דגם בזמנינו נמכר כור קמח שהוא יותר מק"י