חוט השני קעט

כי ההג"ה הנזכר יצאה מבטן פסקי מהרא"י סי' מ"ח שכ"כ בשם מהרי"ל ושניהם היו רבני אשכנז ועיני ראו ולא זר דברי מהרי"ל וז"ל פדיון הבן הם ב' זהו' ריינש כי נ"ל דסלע הוא ד' גדולי' ממטבע ורנקבורט שקורין אלטי טורניש ועולים עשרים מהם לשני זהובי' רייניש ואלטי טורניש הם ידועים וניכרים לי ע"י סידורי גיטין והם מוטבעים א' לג' לבוני' אף שלפי משקלו שוה ב' פץ ויותר ואם נמשכין נפשין אדברי רמ"א צ"ל שבימיו היו גם זהו' פולניש שני שלישי ר"ט כל אחד למעט הדוחק הגדול הלז. ולולי דמסתפינא אמינא דגם זהו' דנקט בסמ"ע בזהובי' גדולי' רייניש מיירי ודרייאר הוא ג' לבוני' וגדול הוא לבן דידן באשכנז ויבא א"כ פעניק ווינר כפעניק דידן דד' מהם צלמי' כי לחשבון א' זהוב פולניש יהיה פרוטה דרז"ל חלק מי"ו מווינר דפראג או פעניק דאשכנז מ"מ ממ"ש ח"מ הנ"ל ובגליון מרדכי שהם אחרוני' וכתבו סתם זהובי' פולניש לא משמע כן ובספר שפתי כהן בי"ד ר"ס ש"ה הביא מ"ש מהרו"ך בהגה' דרישה ה' סלעים אינו פחות מר"ט וב' שלישי' ר"ט כפי שהיו בזמניהם הר"ט ל"ו גדולים וכתב עליו בש"כ והיינו עכשיו ה' זהו פולניש ואם גדולים דידי' ג"כ צלמי' אתי שפיר דר"ט וב' שלישי' הוא ס' צלמי ב' זהובי פולניש וע"כ לעולם נשאר שיעור ר"ט וב' שלישי' לפדיון רק דמנא לי' הא דהיה הר"ט אז רק ל"ו צלמי והוא דבר תמוה' ופלא ומה גם אחר שהיה אז הזהב ג"כ למ"ד צלמי' שהרי ע"ז כיון מ"ש ר"ט וב"ש לכוון ס' צלמי' וכמ"ש. האמנם גם בזה אפשר לפרש דפי' גדולי' לביני' וכוונת הדרישה היה לכווין לשני זהובי' גדולי' דריינוש ומ"מ צ"ע מנא לי' הדוחק הלז ועוד דאנחת לן חדא שיעלה משקל לוט כסף בזמנים לל' צלמי' משא"כ דעות האחרו' ואקשית לן דמשקל ר"ט ב' לוט יהיה בזמניהם ל"ו צלמי וב' לוט כסף יהיה שוה כ"ד צלמי' לוט לג' פץ ואפשר שלקח זה מדברי אגודה בשם ר"ת וס"ל דמיירי בזהו' ריינש ודוק

ולולי דברי מהרו"ך בסמ"ע הייתי אומר דמ"ש בהגה' דרישה שהיה הר"ט ל"ו גדולי' ר"ל גדול הוא מטבע שהיה יוד פשיטי' שכן ראינו נדפס ומטבע על זהב ריינוש בל' אשכנז כ"ד מאריא"ן גראש ועל ח"ז י"ב ועל ר"ז ו' והיה אז הזהב הן בפולין הן באשכנז ל' גראש כאלה כמו שלע"ע הוא למד לביני' רק שלשווים בכסף הותכו והוקטנו החדשים ולא היה הר"ט גדול מזהובי' ההם רק חומש והיה הזהב ע"ה צלמי' ומ"מ כל זה דבר בדוי אין מה לסמוך עליו אף כי לפי מה שהעתיק בנ"ש דברי הדרישה דמ"ח ע"ב מבואר היטב דהיו זהו' ריינוש כמו פולניש וצל"ע בדרישה עצמו ומ"מ מצאתי סיוע שיש בו ממש לפי' גדולים שכתבתי בתשובת מהר"ם מינץ שכתב דזקוקים אינם משקל זקוק שהוא חצי ליטרא הנקרא מרק רק פי' זקוק מנין מעו' והם מ"ח גדולים והוא ב' זהו' רייניש וכו' וכה"ג כתב בספר נ"ש דמ"ח ע"א דזהב דבמדינת ורנקין ובאמבורג הם ב' זהו' וחצי פולניש והוא ג"כ ל' לביני' גדולי' של י"פ וכמ"ש ורמ"ט ע"א הביא דברי מהר"ם הנ"ל וכתב דקשה לו איך אפשר דמ"ח גדולי' פולניש יהיו ב' זהובי' רייניש ולפי מ"ש א"ש

מצינו למידין לדעת האגודה בשם ר"ת דס"ל כתובה דאוריית' הוא ב' זקוקי' יוד זהו' להבנת הח"מ ר"ל זהובי' פולינש וא"כ ה' סלעים דפדיון א' זהב פולניש יבא לסלע א' לוט ג' לבוני' ואם ר"ל יוד זהובי' רייניש יהיה הפדיון ב' זהו' פולניש יבא לסלע א' לוט ג' פץ. ואם כדעת מהרי"ל לפי מה שפירשנו דדמי פדיון ב"ז ריינוש יבא לסלע א' לוט ו' פץ ועם כל זה אני קוהה בדבר איך אפשר שיתיקר הכסף בשני מאות שנה כולי האי והרי לפנינו ר"ט ישיני' קרובי' לב' מאות שנה והם ב' לוט ומעולם לא שמענו כזאת וכאלה שהיה הר"ט בשווי מועט כזה דמה יתיקרו ע"י שהוטבעו הרי הם בלתי מזוקקי' לגמרי כנודע כמ"ש בל"ח פ' יש בכור סי' כ"ב שבכל ר"ט לוט וחצי ושליש מקווינט וחצי תשיעי' ע"ש ודוק מכ"ש לדעת אגודה בשם ר"ת דאף אם ר"ל זהובי' ריינוש יבא א' לוט כסף לג' פץ דאף דיש מאז המשך זמן רב מ"מ א"א לומר כלל שהיה ה' ר"ט אז רק ו' פץ וכה"ג תמהו התו' פי"א דכתובו' דנ"ט ע"א ובב"מ פ"ד דמ"ד ע"ב ובפ' ח' דבכורות ד"נ ע"א בשם ר"ת דא"א שישתנה כ"כ שער הכסף והזהב וכתבו בכתובת וכ"מ דאין זקוק זהב שוה, רק י"ב זקוקי כסף ובבכורו' כתבו יוד ומ"מ מסיק ג"כ י"ב ולפי דבריהם נשאר ערך כסף וזהב כבראשונה יע"ש וא"כ כה"ג ג"כ צ"ע על דברי אגודה ור"ת הנ"ל. ועוד דאם כדבריו יבא א' לוט זהב לל"ו פץ והרי כל לוט הוא משקל ד' דוקוט ושליש ושוה לוט זהב בזמנינו יוד זהו' לפחות ולולי שקשה להגיה הספרים הייתי אומר אף שנדפס באגודה כפי' רבינו תם צ"ל ר"ח כי נדפס תחת חית תי"ו ור"ח ס"ל כתובה דרבנן ופי' זהו' הם פולניש ויבא ללוט י"ב פץ וכמ"ש לעיל וכ"כ הטור בשם ר"ח. א"נ י"ל דגם ר"ת לא החליט לומר כתובה דאוריית' רק מפני שראה כתוב בכתובה