חוט השני קעז

דשיעור חלה ג' זיידליך שלנו בקרוב והוא מה שקורין באשכנז עכטמאס במדה גדולה פה וורמיש וקורין אותה אלט מאס נמצא בזיידיל י"ד ביצי' וב' חומשי ביצה שהם ט' רביעי' הלוג וחצי רביעי' ועשירי' מרביעי' כי כל רביעי' הלוג ביצה ומחצה נמצא ט' רביעי' וחצי י"ד ביצי' ורביעי' שהוא ב' חלקי עשיריות וחצי ועשיריות הלוג הוא עשירי' וחצי ביצה צרפם הרי ד' עשירי' ב' חומשים וא"כ מדה שלימה גדולה לח' רביעי' וב' חומשין

ולפי דרך מהרי"ו הנ"ל יהיה שיעור מקוה ארבעים סאה ע"פ חשבון דהעומר של שיעור חלה עשירי' האיפה שהיא ג' סאה מכוון מאה מידות גדולו' שקורין אלט מאס ואתי שפיר מ"ש בהג"ה ספר י"נ דף ט"ו ע"ב דשיעור ט' קבין הוא ג' מידות פולניש שקורין טאפ' וג' קווארט ובמלכו' פיהם הם ה' פינט עכ"ל נראה דאותן מידות פולניש הם מידה גדולה אלט מאס וה' פינט שכתב ה' פינט קטני' מאד משא"כ פינט דפראג קרובי' מאוד לאלט מאס וכ"כ בש"כ בי"ד ר"ס שכ"ד בשם מהרי"ו דשיעור חלה ג' זיידליך ושהוא ג' קווארט בפולין וממ"ש יבואר דשיעור חלה מ"ג ביצי' וחומש עם קליפתן שהרי כתב מהרי"ל בהל' פסח דרביעי' הלוג הוא כמעט כשני חללי ביצי' והוא מה שמפיל ביצה ומחצה וכן מוכח מדרך המדידה לשיעור חלה שכתב הרא"ש בהלכות חלה והטור בא"ח סי' תכ"ו ומזה השגה גדולה על מ"ש רבינו ירוחם בנתיב ה' חלק ג' שיקח ביצה ונוקבה וימלא אותה מ"ג פעמי' ולפי מ"ש קשה והרי נתמעט שיעור חלה מ"ג קליפות וראיתי שגם הל"ח הרגיש ותמה עליו ובש"ס פ"ח דעירובין דפ"ג איתא פלוגתת' דתנאי גבי ביצה דטומאת אוכלין בזה יע"ש. ובזה צ"ע לפע"ד מה שארז"ל דרביעי' של תורה הוא אצבעים על אצבעים ברום אצבעי' וחצי וחומש והם אמרו שהוא ביצה ומחצה והרי עינינו רואות דגם ביצה אחד הוא נמדד בשיעור טפי למראות עינינו

ונחזור לענינינו דמדה גדולה אלט מאס מחזיק ל"ח רביעי' וב' חומשין שהן ט' לוגין וחצי ומעשר מלוג ולפי מ"ש שרביעי' הלוג ג' לוט וחצי קווינטי תהיה משקל אלט מאס מכוון ק"ך לוט. ואני בעניי שקלתי מדה ישנה מים צלולין ומצאתיה קכ"ו לוט ראה איך נתכוונו המשקולו' ויתרון המעט הזה אפשר מפני שג' זיידליך הוא יותר משיעור חלה כדמוכח מלשון מהרי"ו. וכן ראיתי בספר נימוס הרופאים נדפס שנת תרנ"ו למספרם כי מדה חדשה משקלה במים צלולי' ק"י לוט ומדה ישינה יתירה עליה קרוב לחומש ויהי מבדיל בין מים למים כמ"ש בס' גבורות ה' מדרגה למ"ד. אמנם לפי מ"ש הרמב"ם פ"ק דעידיות שמשקל רביעי' מים קרוב לכ"ז דרהם והוא ד' לוט וחצי ויהיה משקל הזיידיל מ"ב לוט ג' קווינטי ומשקל מדה קע"א לוט צ"ל דהיו מים ששקל כבידי' יותר משליש מלגאו וכ"ש אם נאמר דסלע הוא יותר מעט מלוט כי"א. וממוצא הדבר תשכיל דיש כמה מיני ליטראות דליטראות דידן בזמנינו ובאשכנז ל"ב לוט שלפי הנחת המ"מ הם משקל ל"ב סלעי צורי וליטרא שזכר הרמב"ם בפי' פ"ק דשביעי' הוא לפי הנחה הנ"ל מכוון כ"ד לוט (וכן עוד היום ליטרא דרופאים במשקל אפוטיקי) שהם כ"ד סלע שבכל סלע שפ"ד גרעינין ס"ה ט' אלפים רי"ו גרעינין ולרש"י פ' תרומה הליטר' הוא מנה כ"ה לוט וליטראות שזכר ריש הלכו' עירובין עולי' ח' לוט וג' קווינטי דידן מלבד ליטרין דבכתובה שנבאר לקמן בע"ה דלא נודעו כמו זקוקים שזכרו שם

ומהר"י אבן שועיב כתב בדרוש פ' צו דשיעור חלה קרוב לה' ליטראות היה הליטרא י"ז לוט דידן ושליש וכל זה לפי המונח דסלע הוא לוט ובמשנה פ"ד דתרומה ליטרא קציעות פי' הרמב"ם משקל ידוע ובגמ' דחלק חזקי' מלך יהודה היה אוכל ליטרא בשר בסעודה ובפרק הנזקין דיתוש דטיטוס היה כגוזל משקל שני ליטראו' ונזכר עוד ליטרא בפ' הנודר מן הירק ובכמה דוכתי ואמרו סוף כתובו' במשקל לפת שמצאו בו ששי' ליטרי' בליטר' של צפורי וש"כ שגם בימיהם היה השתוות בליטראות וכן בככר כי ככר של תורה אינו רק מ"ו ליטראות כ"ח לוט או מ"ט ליטראות ז' לוט ודוק. ובכה"ג תמצא בדברי קצת פוסקי' מלת אוקיא וא"א לעמוד על משקלם כמ"ש בספר הנ"ל דרשות מהר"י א"ש שם דשותה מכוס ב' אוקיות שהוא רביעי' ונ"ל שהוא אונקיא דרש"י כמ"ש דקרי לי' ג"כ אוקיא והוא ב' לוט ובס' תניא דנ"ה ע"ב דשיעור חלה ע"ה אוקיות וההיא אוקיא לערך לוט ושביעי' ובט"ז בשם הפרישה בי"ד סי' ש"ה דב' זהו' ריינוש הם שווים ה' אוקיות כסף צרוף והוא לוט ועל שיעור כתובה קאי וכדי לבא לביאור מטבעות דרז"ל לפי ערך מטבעות שלנו נתחיל לבאר זה בביאור ערך כתובה ופדיון הבן

כתב בהגה' ש"ע בא"ה סי' ס"ה ס"ו וז"ל על מ"ש שם בפנים דכתובת בתולה ל"ז דרהם וחצי וכתובת אלמנה החצי שהוא י"ח דרהם וג"ר מכסף צרוף שכל זה לדעת קצת פוסקי' דס"ל כתובת בתולה הוי