חוט השני קעו

הרוקח מזה הביאו הב"י בא"ח קצ"ז ובתו' פרק יוה"כ דף ע"ט ע"ב דככותבות גדול מכזית וגרוגרות ושם בגמ' דקטנה מכביצה ואני תמה דפ"ג דכריתות דפוס אמשטרדאם דפ"ו ע"א אמר דכותבו' אית ביה שני זיתים וא"כ הוי כביצה ממש וקושיית תו' אפשר לי לתרץ דס"ל לריב"ב ולר"ש דגבי עירוב סגי בסעודות קטנות ול"ק מידי וכפרש"י במשנה ורימון נ"ל שהוא גדול יותר משני זתים מדאבעי' ליה פט"ו דשבת ניקב כמוצא זית וחוזר ונכ"ז עד שהשלימו למוציא רמון מהו תמן תנינן בריש פ"ו דמס' נגעים גופה של בהרת כגריס הקלקי מרובע מקום הגריס ט' עדשות מקום עדשה ד' שעורות נמצאו שלשים ושש שערות ע"כ ונ"ל דע"כ לא ר"ל כמו שיעור המקום שעומדין יחד בגוף אדם דהוא אם עומדים במרובע ו' שערות באורך ו' שערות ברוחב יהיה המקום שסובלן ה' על ה' עדשות שהוא כ"ה עדשות אלא ע"כ ה"ק נמצאו אם תחשוב לכל עדשה ד' שערות הם יחד ל"ו שערות אף כי באמת לא יותר הם מי"ו שערות ד' על ד' והרמב"ם כתב פ"ק דטומאת צרעת וז"ל כל נגעי צרעת כגריס הקלקי שהוא מרובע והוא מקום מרובע מעור הבשר כדי צמית' ל"ו שערו' שש שערו' אורך ושש שערו' רוחב וכו' ודוקא מרובע כמבואר שם ורפי"ד ז"ל צרעת הבתים כשני גריסין זה בצד זה נמצא רוחב הנגע כמו מקום צמיתת ו' שערות בגוף ואורכו כי"ב שערות וכו' ובפ"ט מאסורי ביאה גבי כתמי נדה כתב ג"כ שיעור דט' עדשים אבל לא זכר מספר השערות רק הב"י כתב ליה בספרו ובש"ע בי"ד סי' ק"ץ ולא הרגיש שום פוסק מהאחרונים דבר ו ולעד"נ דצריך לפנים ולפני ולפנים ליישבו וגריס עצמו צל"ע מהו אחר שארז"ל ברכה על טוב ארץ מצרים גריסן של פול נראה דגריסן ענינו שבירת פול וכ"פ רש"י ספ"ב דמ"ק הגרוסות שטוחנין פולין לגריסן ופול גופי' שיערו רז"ל שיעור כוליא שהקטינה בדקה כפול ובגסה כענבה בינונית ונזכר פול בקרא בשמואל ב' י"ז ויחזקאל ד' אצל עדשים וזכרו במשנה פ"ק דכלאים ולא פורש ג"כ מהן כי ההמון לועזים אותו בוני"ן וכן לועזים ג"כ לאפונין והרי הרמב"ם זכר שניהם יחד בחיבורו ספ"א מהל' כלאים ומ"מ לפי מה שהסכימו האחרונים דענבה הוא ממש ענבה ור"ל גרגיר אחד של ענבה רק שהיה בימיהם גרגירים גדולים מפול א"כ צ"ע הלכה למעשה גבי כוליא ואין פה מקום לזה כלל רק שיצאנו מדבר לדבר עד הלום

וכתבנו כל זה אגב גררא דמדות ונחזור לענינינו ואין להביא ראיה עוד ממשנה ה' פ"ז דמקואות ג' לוגין מים שנפל לתוכו קורטב יין ומראיהן כמראה יין וכו' דישתנה המראה בדבר מועט דכבר הקשו התוס' שם מזה ותרצו דכאן בעינן שיהא ממשו ניכר ונ"ל דס"ל להתוס' פי' קורטב חלק מס"ד מלוג וגרס בגמ' פ' הספינה ד"ץ אחד משמונה שבשמינית וכ"כ הרע"ב רפ"ג דמקואות וכ"פ הארוך דאי ס"ד דס"ל כגר' הרשב"ם שהוא חצי שמיני' הלוג והוא חלק מ"ח בג' לוגין מה קשיא להתו' דלמא דם ציפור פחות מערך זה נגד רביעית מים וראיתי שבמשנה ד' פי"ב דמנחות פי' הרע"ב כפי' הרשב"ם והתי"ט שם הרגיש בזה וכתב שנפל ט"ס בדברי הרמב"ם שכתב שתי שמיני' הרביעית ומזה טעה הרע"ב כי מצא בנא"י חצי שמיני' הרביעי' ותמה אני על התי"ט שהביא שם גמ' הנ"ל ואישתמיט מיני' פי' הרשב"ם דגר' התוספת' חצי שמיני'. הלום ראיתי אחר כותבי זה בדברי הרשב"ם שאין כוונתו דגרס בתוספתא חצי שמיני' זהו קורטב רק דבתוספתא גרס נמי חצי שמיני' ומ"ש בתר הכי וזהו קורטב הוא דיבור אחר וכן ראיתי בתוספתא בפרק המתחיל ד' מידות דגרס וחצי שמיני' ואחד משמונה שבשמיני' וזהו קורטב ומעתה אין השגה על התי"ט ונ"ל דה"ג גם הרמב"ם וראיה ממה שכתב בפ"ה ופ"ז דמקוואות במקום קורטב משקל דינר ולע"ד ר"ל דינר צורי ולפי חשבון הרמב"ם במידת הלח הוא חלק י"ז מרביעי' פחות משהו ונקט דינר וה"ה שני חלקי' ושלישי דינר שהוא ממש חצי שמיני' דאי ס"ד דגר' שמונה שבשמיני' אין לו שחר כלל דאם תפרש דינר מדינה ה"ל חצי שמונה שבשמיני' והא ליכא למ"ד וראיתי שגם התוס' כתבו בפ"ק דר"ה די"ג דקורטב לאו דוקא ונקיט הרמב"ם דינר דס"ל דזה מטבע פחותה של מטבעות כספים וצ"ע. האמנם לפי מ"ש בדעת רש"י עם מ"ש התו' בשם ר"ח דדינר דגליל הוא דינר מדינה והירושלמי דחשיב ללוג שני מאות דינרי יהודה הם ארבע מאות דינרי גליל ומדינה שהם חמשים דינרי צורי שהם י"ב וחצי סלעי צורי ואם לוט הוא סלע נמצא בז' לוגין וחומש שיעור חלה צ' לוט מכוון הרי קרוב לזה מ"ש הרמב"ם פ"ו סלעים שני שלישי' ואם כמ"ש בט"ז בי"ד בשם מהר"ם מ"ץ ושכ"כ מהר"ם מירזבורג דה' סלעים עולים ה' לוט וקווינט דידן יהיה חשבון הרמב"ם בשיעור חלה מלא וגדוש ושיעור ד' קבין ו' ליטראות ורביע ורביעי' הלוג ג' לוט וחצי קווינטי'

ולהודיע שת"ל נביא מ"ש מהרי"ו בדיני' דפסח