חוט השני קעה

ולהשוות המשקולות של דברים שונים כי קרובים הם וכ"ה סלעים הם סלעי מדינה והם סלעי גליל נמצא הלוג מאה סלעי גליל שהם חמשים סלעי יהודה שהם ב' מאות דינרי יהודה מכוון לדברי רש"י אבל הרמב"ם דתפס ליטראות דבירושלמי לא ידענו מה היה לו וראיה למ"ש דמ"ש במשנה שהם חמש סלעים בגליל בסלעי מדינה מיירי מגמ' דפ"ד דב"ק דל"ו ע"ב דכל כסף דדבריהם כסף מדינה ופרשו התו' דבסלעים מיירי והם סלעים דבמשנה ואל תתמה על שינוי משקל הליטראות שהרי ליטרא שזכר הרמב"ם ריש הל' עירובין שהוא ל"ה דינר ובדינר צורי מיירי כדמוכח שם הוא משקל ג' אלפים ש"ס שעורים וליטראות שזכר פ"ק דשביעי' מ"ד הם בכל א' ט' אלפים רי"ו שעורים אלא ע"כ כל ליטרא שבימי הרמב"ם יותר מב' ליטראות וב' שלישי' דבירושלמי דבהם מיירי בהל' עירובין בראש דבריו ה"נ אפשר לומר לרש"י מ"מ דברי הרמב"ם נשארים בתימא ולדעתו לא נדע עדיין סלעי גליל ויהודה מה המה דצורי או דמדינה ועמ"ש לקמן עוד משינוי הליטראות

וראיתי בספר מעדני מלך פ"ג דברכות סי' כ"ט על מה שארז"ל לתפילין ולתפילה ד' קבין דמייתי הירושלמי הנ"ל דס"ל דלוג הוא ב' מאות דינרים והם חמשים סלעים וא"כ ד' קבין הם י"ו פעם חמשים שהם שמונה מאות סלעים ולפי מה שהיה מונח קיים לפניו דמשקל סלע הוא לוט דבזמנינו וכ"כ בספר שלשלת הקבלה הביאו בש"כ ביו"ד סי' רצ"ד כתב דד' קבין הם כ"ה ליטראות דידן שכל ליטרא ל"ב לוט ראה בעיניך כי תפס במושלם דסלעי יהודה הם סלעי צורי כי מה דסלע הוא לוט נבחן בשפ"ד גרעינין שהם סלע צורי ולפי דבריו אתי שפיר ד דליטרא דבירושלמי הוא מנה צורי גם יהיה ליטרא דרמב"ם בפ"ק דשביעי' קרוב מאד לליטרא דבירושלמי ועל גמ' דכל כסף דבריהם ישיב הרב דווקא סלע סתם

אבל כד עיינת שפיר הוא דבר שאין לו שחר כלל הן מצד עצמו דצא וחשוב לפי זה יבא רביעי' הלוג לי"ב לוט וחצי וישקול מים שבכלי ד' אצבעות על ד' אצבעו' ברום י"ג אצבעות וחצי שהוא ה' לוגין ז' ליטראות כ"ו לוט והוא מן הנמנע וכמו שיתבאר בע"ה לקמן הן מצד הסתירה למ"ש הרמב"ם בספר הי"ד דשיעור חלה תכ"ח דרהם שהם פ"ו לו"ט ושליש ועשה חשבונו פ"ק דעידיות דשיעור חלה ז' לוגין וחומש כדמוכח בחשבון שם דבאותן לוגין הסאה כ"ד מהם כידוע מחשבון ושעומר עשירי' האפה ואלו לדברי הרב יהיו ז' לוגין יוד ליטראות למ"ד לוט לפי המונח קיים דסלע הוא לוט ואף כי לדעת הרמב"ם קמ"ח קיל שליש מלגאו ממים מ"מ אין די בער ואין די עולה לדעת הרב מצד השכל אבל ממשנה דפ"ה דסוכה וגמ' שפרחי כהונה היו בידם למ"ד כדי שמן של לוג אין ראיה כי היו בעלי כח גדול בימיהם כמ"ש לקמן בע"ה וע' פ' החליל דף נ"ב ועוד אי ס"ד דמשקל רביעי' הלוג כולי האי איך אמרו רז"ל בפ"ב דסוטה די"ו ע"ב בשחיטת צפור דרור לתוך רביעי' מים שאין לך קטנה שנדחת מפני המים הלא כתבו שם התו' דבעי שיהא ניכר ממשותו של דם וממ"ש גבי יתוש דטיטו' שהיה כציפור דרור משקל שני סלעים נקוט מינה דעכ"פ יש צפור דרור בערך משקל הזה ואת"ל דשני סלעים הם סלעי צורי והכי מסתברא והן לוט איך יהא ניכר דם עוף של שני לוט בי"ב לוט וחצי מים הלא אין בכל דם שחיטת שום בריה אחד מעשרה במשקל הבריה בשלמא לרבנן שם דס"ל דבעי חצי לוג מים והתו' שם כתבו דהכי תנן פי"ד דמס' נגעים ובמשנה שלפנינו גר' רביעי' ותמה על התי"ט דמייתי דברי התו' ולא הרגיש שם ולדדהו ל"ק בכח כ"ש דהרי לדדהו לא בעינן ניכר כדמוכח שם בסוגיא ואל תשיבני מה דפי' הרע"ב מדרז"ל במ"ה פ"ב דאהלות דיצירת האדם מתחילתו אינו פחות מכזית ויש בו רביעי' דם כי שם ר"ל כל דמו משא"כ דם שחיטה ובלאו הכי הקשינו על זה בספרי הגדול עץ החיים דא"א זה שהרי אמרו רז"ל רפ"ח דשבת ובפי"ב דמנחות דף ק"ד ע"א רביעית דם הוא כזית כשיקרוש ומה גם טרם שיקרוש הוא כג' זיתים וע' ספר גבורת ה' מדרגה למ"ד שהרי רביעי' הוא ביצה ומחצה וביצה הוא כשני זיתים כמו שהוכיחו התו' פ' חלון ד"פ ע"ב מגמ' דפ"ב דיומא ד"פ וגמ' דכריתות פ' אמרו לו די"ד ומה שהקשה על זה בצירוף גמ' ר"פ המצניע דצ"א דכזית קטן מכגרוגרת מהא דק"ל דכל ביצה הוי לפחות כג' גרוגרת גבי עירוב כבמשנה וגמ' פרק כיצד משתתפין כבר הקשו התו' שם פרק חלון ובמקומות אחרים והרגיש בו גם התי"ט פי"ז דכלים וע"ע פסקי מהרא"י סי' כ"ו והרמב"ם דפסק כר"י בן ברוקא בעירובין ובעי ששה בצים וכתב שהם י"ח גרוגרות ש"מ דס"ל דביצה ג' גרוגרות נשאר קושיית התו' וכ"ש לפוסקי' כר"ש דבעי ח' ביצי' רק דהרמב"ם גופיה רפ"ד פסק בפסול גויה בביצה ומחצה והוא כריב"ב ובטומאת האוכלין כביצה והוא כר"ש ע' תו' הנ"ל פ"ח דעירוכין ריש דפ"ג ובס"פ המוציא יין דזית ג"כ קטן מאגוז וכ"כ