חוט השני קעד

ד' אלפים תר"ח צרפם יעלו תקע"ו אלף שהם ס' מנה אלף ות"ק סלעים שבכל סלע שפ"ד גרעינין

ולבא לענין שעלי' נדרשנו נעתיק ירושלמי על משנה ח' דפ"י דמס' תרומות כל גרב שמחזיק סאתים אם בהם משקל עשר זוז ביהודה שהם חמש סלעים בגליל דג טמא צירו אסור עכ"ל המשנה ובירושלמי הביאו התי"ט והפוסקי' דעשר זוז הוא אחד מתתק"ס דסאה כ"ד לוגין ולוג ב' ליטראות וליטרא מאה זוז או זוזים ע"כ מבואר דליטר' דבירושלמי מאה זוזי דביהודה דעלי' קא והם גדולים כפל מזוזי גליל

ויש לנו לחקור במשנה זו ובכל מקום שנזכר סלעים וזוזי יהודה וגליל כגון בפ"ה דכתובות אם זוזי וסלעי יהודה הם סלעי ודינרי צורי או דמדינה שהוא חלק השמיני או אם סלעי וזוזי גליל הם דצורי או דמדינה ואז יהיו דיהודה בכפל. ועוד יש לדעת אם נסמוך על משקול דירושלמי הנ"ל באיזה מקום שנזכר בדרז"ל מדה כגון רביעי' הלוג וממנו ולמעלה או נאמר דמשקל דבירושלמי קאי דוקא על משקל דגים כבושים במלח דעלי' קא ואע"ג דדגים גופייהו משתנים במשקלם מ"מ י"ל דחז"ל השוו מדותם בדגים דשכיחו ובינוני' במשקל משא"כ ללמוד מזה במים ושמן ודם וכה"ג אין לנו וכמ"ש הרמב"ם גופי' פ"ח דפאה שישתנה משקל דברים המדודים כפי השתנות עצם דבר הנמדד וע"ע בפירושו פ"ב דחלה. וכן מצאתי בפי' הרמב"ם פ"ק דעדיות שמחלק בין המדודים וז"ל ומצאתי רביעי' הנזכרת בכל התורה תכיל מן היין קרוב לכ"ו כספים הנקראים דרהם בערבי ומן המים קרוב לכ"ז דרהם ומן החטה קרוב לכ"א דרהם ומקמח חטה כגון י"ח דרהם פי' נ"ל ומעט יותר ודוק ומצאתי שיעור חלה באותו מדה תק"ך דרהם בקרוב מקמח ואלו דרהם כלם מצרית וכו' וצ"ל דאע"פ דמים קלישא טפי כמבואר בפרק לולב וערבה דף מ"ו מ"מ הם כבידים יותר. ובלי ספק שיש חילוק במשקל היינות אף בזמן אחד ובמחוז אחד ק"ו ממים

והנה שמעינן מיני' שאין להשוות המידות של דברים שונים למשקל אחד אף שקשה עלינו כתורמס מ"ש הנקראים דרהם בערבי ולע"ד יש למחוק מלת בערבי שהרי על דרכמון כתב בפ"ה דכתובת שהוא נקרא בערבי דרהא"ם והדרכמון הוא רק רביעי' דרהם דידי' בכל מקום אלא ע"כ ג"כ בדרה"ם מצרי' מיירי וכסוף דבריו וע"כ כתב בספרו היד פ"ו מהלכו' ביכורים דשיעור חלה פ"ו סלעים וב' של שלישי' שהמשקל תק"ך וכו' ודוק. ובפ"ק דהל' עירובין ופ"ו מהלכו' מתנת עניים כתב הרמב"ם וז"ל ליטרא האמורה בכל מקום מאה דינר והדינר שש מעין והמעה משקל י"ו שעורו' והסלע ארבע דינרין והרביעי' מחזקת מן היין או מן המים משקל י"ז דינרין וחצי בקרוב נמצא הליטרא משקל חמשה ושלשים דינר והעוכלא משקל ט' דינרין פחו' רביעי' עכ"ל

והנה זולת חקירתינו הנ"ל למדנו מדברי הרמב"ם דס"ל עוכלא היא שמינית הלוג וכך פי' רש"י בעירובין דף כ"ט ע"א עוכלא שמיני' שבליטרא וליטרא הוא לוג עכ"ל ונראה שלקחו זה מגמ' פ' הספינה דפ"ט ע"א וכמה עוכלא אחד משמינית ברובע ופירש דר"ל רובע דקב וכבר דחה הרשב"ם שם בטוב טעם זו הגרס' וזה הפי' וס"ל דעוכל' הוא שיעור ביצה וחומ' וכ"כ וגרס בערוך וכך גרסת הרי"ף והר"ן רק שבפ"ק דסוט' ד"ח ע"ב גרס בש"ס כגרס' רש"י ושם דף ה' ע"ב כתב רש"י על אחד משמונה שבשמינית משקל קטן הוא והיינו עוכלא וצל"ע דהא ליכא למ"ד דעוכלא שמונה שבשמיני' וכך הל"ל מדה קטנה היא והיינו קורטב והכי ניחא נמי דקאי שם על רביעי' דם יע"ש והרב המגיד דבר בקצרה שם שיש שינוי גרסאות ומה שרש"י מחולק במשקל לוג יבואר בסמוך ומתחילת דברי הרמב"ם במ"ש ליטרא הוא שתי רביעי' נראה דלמד זה מירושלמי דפ"י דתרומות הנ"ל וס"ל ללמוד משם במקומות אחרים וא"כ יסובבו כל דבריו שכתב אחר זה וזה פליאה גדולה שכתב שהליטרא ל"ה דינר ורביעי' הלוג י"ז דינרין וחצי ובירושלמי מבואר שהליטרא מאה זוזים ורביעי' חמשים זוזים ולולי קלקל החשבון במספר דינרין הנזכר היה מוכח ג"כ דס"ל להרמב"ם דזוזי וסלעי דיהודה הם צורי ודאורייתא דבדינרים התם מיירי ומשקל השעורים יוכיחו אבל לפע"ד א"א לעמוד כלל על שיוויו דעת הרמב"ם בזה עם הירושלמי דאף אם נאמר דדינרי דרמב"ם דינרי צורי וזוזי דירושלמי ודמשנה הם כפל מדינר מדינה כי דינר דגליל הוא דינר מדינה מ"מ ה"ל לרמב"ם למימר ליטרא כ"ה דינר והעוכל ו' דינר ורביע גם המ"מ שנביא בסמוך התפעל בזה לפי שיטתו ורש"י כתב גבי עירוב הבאנוהו בסמוך שליטרא הוא לוג נטה ג"כ מדרך הירושלמי הנ"ל שכתב שליטרא הוא חצי לוג ומ"מ אפשר לומר דבימי רש"י נכבדו הליטראות וידע רש"י בחכמתו וידיעתו במשקל זוזים שעמדו על כפל והיו בליטרא ב' מאות זוז דינר יהודה ואפשר שקבלה היה בידו מ"ש התו' בפ"ק דסוטה דף ה' ע"א בשם ר"ח דרביעי' הלוג הוא כ"ה סלעים דאף דשם בדם מיירי מ"מ הרי אנן קיימין מירושלמי