חוט השני קעג

קונטריק ומוסמס לא נזכירם עוד. ח' ג"ש פונדיון ט"ז פרוטות. י"ב ג"ש דינר מדינה ונקרא בש"ס זוז כ"ד פרוטו' פונדיון וחצי. ט"ז ג"ש דרכמון שזכר הרמב"ם בכמה דוכתי ובפ"ה דכתובו' כתב שנקרא בערבי דרהאם והוא מעה כסף ובפ"ח דפאה קראו הרמב"ם זוז ל"ב פרוטות ב' פונדיון והוא גרה של תורה רק שהוסיפו על שקל ועשאוהו כ"ד גרה רמב"ם ריש שקלים ופ"ד מערכין אספרי דבמשנה פ' ב' דמעשר שני לפי' הרע"ב חומש דינר וכ"פ רש"י בחומש פ' כי תשא וע"ע תו' פרק הספינה ד"ץ ודלא כערוך. ל"ב ג"ש ארגינץ דבריב"ש תשובה כ"ג וקנ"ג הוא אשטרלינש דרמב"ן סוף התורה וברשב"א אלף י"א אשטרליש ובדברי ה"ה בפ"ק דהל' עירוכין ארגינש. ס"ד פרוטות ב' דרכמון ד' פונדיון עיין ויבורר לך מ"ח ג"ש טרפעק הוא סלע מדינה הוא אסתרי בגמ' פ' אע"פ דף ס"ד והוא לפע"ד משקל דוקט חדש בוויניציאה. צ"ו פרוטות כמ"ש בהג"ה לקמן. ס"ד ג"ש דרהם דהרמב"ם וקראם ג"כ זוז. בפ"ו דהל' ביכורי' ולפי ע"ד הוא משקל דרכמון עוד היום באפיטיק והוא חצי רביעי' אונץ שהוא שני לוט כבידים דאפיטיק שהיא חצי רביעי' אונץ ולפי מ"ש במ"מ שאונץ הוא אונקיא מכוון לאונקיא דהרמב"ן שהוא סלע ושליש שהם תקי"ב ג"ש וחצי רביעי' מזה הוא ס"ד ג"ש ואם מונח קיי' דאונץ שני לוט צ"ל שהיו הלוט קלי' מאד בימי הקדמו' וגם אחרי כן שהוכבדו והאונץ שני לוט כבדים נשאר לחצי רביעי' ממנו שם דרכמון והדרכמן רביעי לוט וכמ"ש בסמוך שגם לדרכמון קוראים בערבי דרהם קכ"ח פ'. צ"ו ג"ש דינר צורי קצ"ב פרוטו'. קצ"ב ג"ש טבעין דמשנה ד' פ"ד דשקלים ב' דינרי צורי. שפ"ד ג"ש סלע צורי תשס"ח פרוטות והוא שקל של תורה. ט"א ת"ר ג"ש מנה ט' אלפים ת"ר גרעיני שעורה שהם י"ט אלפים ריש פרוטו'. תתק"ס א' ג"ש ככר. תקע"ו אלפים ג"ש שהם תתשנ"ב אלפים פרוטו'. וכל זה לפי ש"ס דידן דככר של חול ששים מנה ומנה כ"ה סלע צורי. וסלע צורי ד' דינרי צורי ודינר צורי הוא ב' סלעי מדינה שהם ו' מעה כסף. ומעה הוא דינר מדינה ושליש הוא ב' פונדיון ופונדיון ב' איסרי' ואיסר ח' פרוטו'. ואין לנו עסק בחשבון הקלירי בפ' שקלים כי מאד עמקו מחשבותיו. וכתב הרמב"ם בכמה דוכתי שהפרוטה משקל חצי שעורה כסף ומזה בקל תדע בכל מטבעות הנ"ל שמשקלם גרעיני שעורה חצי מספר הפרוטו' ואם היו הפרוטות של כסף או מעורב בנחושת ע' בש"ס פ' בתרא דכתובו' דף ק"י ובתו' פ' גט פשוט דקס"ה ובריב"ש סי' קנ"ג

וממה שכתבנו יתבאר לנו דנפל ט"ס בדפוס בפ' הרמב"ם ריש קידושין במ"ש וחסר הוא רובע וכו' ואין לו מובן וצ"ל ואיסר הוא רובע דרכמון נקרא דרהם וכו' כאשר נפל ג"כ ט"ס בפירושו פ"ק דשביעי' מ"ד במ"ש והאונקיא י"ו דרכמון והדרכמון ל"ו גרעיני שעורה וצ"ל והאונקיא ל"ו דרכמון והדרכמון י"ו גרעיני שעורה ויבואר ממילא בסמוך בביאורינו לאונקיא כי כאשר האונקיות משתני' בדברי הפוסקי' לא שמנוהו במשקולו' פשוטי' הנ"ל וכן עשינו בליטראות וזקוקים וכה"ג אונקיא כתב רש"י בחומש פ' משפטים השקל משקל ד' זהובי' שהם חצי אונקיא למשקל הישר של קלוניא והרא"ש פ' יש בכור העתיק אוקיא וכ"כ טור י"ד סי' רמ"ט וש"ה וכן העתיק הרמב"ן לשון רש"י וכתב עליו דסמך על מ"ש בש"ס שהסלע ד' דינרים וסבר היה שהם דינרים שבימיו שהאוקיא ח' מהם ולא היא כי אותן שבימיו קלים שליש והשקל הוא ו' מהם שהם ג' רביעי האונקיא והוא ג"כ דעת הריב"ש כ"ג וקנ"ג שהדינר שלש ארגינץ וארגינץ א' מי"ו באוקיא כי כן חלק האוקיא של כסף כקלוניא עכ"ל נמצא האוקיא ה' דינר ושליש והוא סלע ושליש רק מ"ש בקלוניא נ"ל שצ"ל בקטולונ"א וכ"כ עוד בתשובה ס"ו משא"כ אונקיא דקלוניא הביא רש"י והוא ב' סלע ומה שנראה לפענ"ד בדעת רש"י יבואר בסמוך בע"ה

וז"ל הרמב"ם בפ"ק דשביעי' מ"ד על ככר של ששים מנה באטלקי ושקלנו ושיערנו באבני משקלינו ס"ב ליטרין וז' אונקיות וב' שלישי אונקיא בקרוב מן הליטראות שבכל ליטרא י"ו אונקיא והאונקיא ל"ו דרכמון והדרכמון י"ו גרעיני שעורה נקוט מיהא דהאונקיא של הרמב"ם סלע וחצי כי אונקי' דידי' תקע"ו ג"ש ובסלע שפ"ד. אונקיא דרש"י ב' סלעים. אונקיא דרמב"ם סלע וחצי אונקיא דרמב"ן וריב"ש סלע ושליש. וכאשר הרמב"ם ז"ל רב מובהק וחקרן מופלא שמתי לבי להתבונן בחשבונו ונפלאתי עליו מאד כי קלקל עלינו את מספר חשבון השעורים במ"ש ש ז' אונקיות וב"ש אונקי' בקרוב ולא ידעתי מה היה לו דהל"ל ס"ב ליטרין וחצי כי לפי ליטראות שלו מחזיק כל ליטרא ט' אלפים רי"ו גרעינין וס"ב ליטראות הם תקע"א אלף ושצ"ב וחצי ליטרא