חוט השני קעב

שאינו מרגיש בצער וכאב המכה וע"ל) אף בבשר המת ואין להאריך

וכן מצאתי שוב להדיא בלבוש הבוץ שכת' וז"ל וגם כשעולה מן המים אין בו מכה וכו' וכן אם היה בו מכה בשעה שהעלוהו מן המים אין מעידין עליו אפי' מיד לפי שכיון שיש בו מכה בשעה שמעלין אותו מן המים הרי ודאי הית' המכה בו בעודנו בתוך המים והמים מקלקלי' המכה וגופו משתנה עכ"ל והוא הדבר אשר דברתי (ונ"ל דאין ראיה משם דשאני התם שנפל חי למים ואימור בירידתו למים נפצע בקוץ או נגף באבן בחיים חייתו ואז מיא מרזו למכה ומשתנה משא"כ הכא דלא בא למים עד אחר יציאת נשמתו את"ל דמיא מרזו נמי לבשר המת היינו במקום המכה אבל לא ישתנה צורתו הואיל שאינו מרגיש בכאב ודוחק לומר שקברוהו בעוד נשמתו בו שהרי נתכוין הרוצח להסתירו מן העין ואלמלא הרגיש בו מעט חיות כל דהו לא היה מספיק לכסותו בטפח וחצי עפר פן ינער העפר מעליו בפרכוס מעט והיה מעמיד עליו גל גדול וזהו חזקה אלימתא ברורה) ועוד אומר אני על העד האחרון הזה שהרע יש לקבל ממנו ולא הטוב (ואני אומר ביותר מסתבר שיפעלו המים ענין השמיר' ומצמת צמתי שלא ישתנה מראות פניו טרם יגביר כח פעולתם לקלקל ולמסמס למכתו וכ"כ הב"י ריש ח"מ וז"ל יש הפרש בין שמירת הנמצא דהתהוות הענין שהדברים שקבלו חומם באש חזק ישמרו חומם באש שאינו חזק ואלו לא היה חמים לא יקבלו החום באותו האש עכ"ל אף אנו נאמר כאן אם מים מרובים ושוטפים מולידו' קלקול במכה מים מעטים כמצולה אינם חזקים לקלקל דבר מ"מ משמרים הגוף תטמון בהם לבל יתנפח וישתנה ומונעים ואינם מולידים) דלענין זה נראה ודאי דה"ל ממש כטבע במים לענין המכה דמיא מרזו לה שהרי לחלוחית המים שולט בו מאד ומי' שוטפין ובאין עליו וכמו שנמצא בדברי העד כנ"ל אבל לומר בענין כזה דמיא מצמת צמתי במקום דליכא מכה אין ראיה הואיל ואינו במים ממש אלא מכוסה וקבור בעפר כמו שאמר העד אונ' לערך טפח וחצי איז עפר אויף אים גילעגין אונ' דאז מים איז דריבער גילאפין וכו' ואין להאריך העולה מדברינו שבעניותינו אינו יכול למצוא כעת להענייה האומללה הזאת שום צד היתר בעולם ע"פ העדיות האלו

שוב אהו' אשר כתבת לי ובשרתני מהתמדת למודך שמחתי בו מאד כה יעשה לך ה' וכה יוסיף עד ועשה לך שם בשם הגדולים וחיית ורבית אכי"ר אבל לעת כזאת היה לך לקיים בעצמך עת לעשות לה' הפרו תורתיך ומבטלין ת"ת להכנסת כלה והנה אחותך האומללה יושבת עגומה ואינך משגיח הלא אח לצרה יולד חיי הכותב שכמעט אינני מניח לי לישן ועליך מוטל ביותר לתור לה מנוחה בזיווג הגון לפי כבודה וכבוד משפחתה ומי יתן ונתראה פנים ונמתיק סוד יחדיו עכ"פ אל בני אל תתרשל עוד בדבר כי די לה והותר להיות עגומה עד עכשיו ומפני הכבוד אקצר כעת הזאת. שוב אשר בקשת להודיעך מה שנשאלתי על דבר הגט בכתיבתו שם לזיל אם לכתוב לזיל או לזין לא להכי איתשיל אלא לענין אם לכתוב אלעזר או אליעזר כי הוחזק לעלות לס"ת וגם חותם עצמו אליעזר והנה לפניך טופס השאלה וגם התשובה אם כי הוא עלי לטורח ולמשא גדול לא השיבותיך ריקם בא' מבקשתיך והאל ית' ימלא כל משאלות לבך לטובה בכל אשר תאוה ותנוב בשיבה כנפשך וערג נפש דודך הק' נפתלי בלא"א הגאון מוהר"ר יצחק כ"ץ זצלה"ה. על הלחץ זה הדחק שהשעה דוחקת יום ה' לסדר שלח לך אנשים השצה"א

אחר כי מכשולי נחשולי הטרדות המונעות חמינא. פן יטרידוני מהדפסת ספרי מסתפינא. כאשר כאלה וכאלה אשר עשו לי ידעינא. לכן להדפיס תשובה אחת כוללת בעינא. אשר כתבתי בימי חורפי לחד מדרבנן חריפא ושנינא. ולמען תהיה תפארתי דרמיתי דקלי ושדינא. לא אמינא רק כי היכי דשיבא מכשורה למטינא. וחושבנא בעלמא ידעינא

צ"ז. נשאלתי מהמרומם מהר"ר ואלק זלה"ה לבאר לו איזה מקומן של מידות מטבעות ומשקולת שזכרו רז"ל בש"ס לפי מדות ומשקולת אשר בדורות הללו וז"ל תשובתי בכתב. אחי הקשיתי לשאול כי לבאר הדבר הזה הדק היטב צריך רוחב לב וחיפוש גדול בש"ס ובפוסקים ראשונים ואחרונים מה שאין בי ואין עמדי רק מאחר שלא עלי המלאכה לגמור ומאשר יקרת בעיני נכבדת אמרתי שלא להוציאך חלק. וטרם נבא לבירור מדה ומשקל ומטבע דזמנינו אוכיחה ואערכה לעיניך כל או רוב שמות המשקולות שמצאתי בש"ס ופוסקים וביאורם בקטן אחל ובגדול אכלה. חצי גרגיר שעורה פרוטה והוא סתם מעי דבש"ס פ' המקבל דק"ב ע"ב אסתרי מאה מעי. א' ג"ש קונטריק ב' פרוטות ב' ג"ש מוסמס ב' קונטריקון ד' פרוטות ד' ג"ש איסור ב' מוסמס' ד' קונטריקון ח' פרוטות וכל זה ע' ריש קידושין ומפני שלא מצאתי בש"ס עוד