חוט השני קסה

לכאורה נראה דר"ל דלמאן דחייש חייש נמי לשאר חששות יות' רחוקות והיינו שכת' יש מי שאומר דלמסקנא לא חיישינן כלל ואפי' וכו' וק"ל והנה אשר כתבת להתיר כדעת ר"ת להעיד אפי' אחר כמה ימים הא ודאי ליתא שאין לנו אלא כהכרעת האחרוני' ומי זה בא לחלוק ולפקפק בהכרעתם ושלא בראיה חזקה ומפורסמות ומבוררת אל בני כי לא זו הדרך הישר בעיני וכי מפני שכתב מהרי"ק ישר כחך אריה על המצדד להקל אמרת גם אתה להגדיל כח לעשות כמעשהו ולהקל בכאלה הא ודאי לא על כזה אמר אמר דבזה אין כחך גדול לבחור לך דרכים חדשים ולחלוק על הכרעת הפוסקי' האחרונים בלי שום ראיה חזקה וטענה האם הבנת ישר כחך אריה להיות גבור כארי וכל דאלים גבר חלילה חלילה הנה גם הוא שם התנה וכת' בטעמים נכוחים דוקא ואשר תלית הרים הגבוהם בשערה לדקדק בדברי ההגה"ה מהרמא"י גם אות' כולם ישאו רוח לעניות דעתי וסערה ואינם כמו שיבא בס"ד

ואשר הכנסת' בין הדביקי', וכתבת וז"ל וקיימא לן במקום דתשו' הרא"ש ופסקיו סתרי אהדדי יש להורות ולדון כפסקיו דאחרונים הן כדאית' בטור ח"מ ס"ס ע"ב עכ"ל נראה דהא לאו כללא הוא שהרי בי"ד סי' קמ"ט כת' וז"ל ומשמע מדברי רבינו שהוא תופס דברי הרא"ש בתשו' עיקר יותר מדבריו בפסקי' מדהביא דבריו בתשובה לבסוף ואע"פ שבח"מ ס"ס ע"ב כת' אע"פ שבתשובת כתב הרא"ש שהמלוה על המשכון ש"ש בפסקי' כתב שהוא ש"ח ודאחרונה היא עכ"ל משמע שתפס דבריו בפסקיו יותר עיקר מדבריו בתשובה י"ל דלאו כללא כייל באות' תשוב' בלבד הוא דקאמר דהוה קים לי' דדבריו בפסקי' היו אחר אות' תשובה ואין למדים משם למקומות אחרים עכ"ל הב"י שם הרי (גם שם לא ינוח לי ואין אנו מוכרחים לסברת הב"י דמה שהביא הטור שם תשו' הרא"ש אע"פ דסתרי להפסקיו בפ' הרבית מ"מ מצינו גם סיוע לתשובה הנ"ל בפסקיו בפ' כל שעה כמ"ש הב"י לעיל מיניה דלא מצריך שם שיאמר הריני מוכר לך ואני מסולק ממני לכן נראה להטור אותה התשו' עיקר וכן כתב הב"י לעיל מיניה וז"ל אפשר שכשכת' ההיא דפ' כל שעה היה סבור כמ"ש בתשו' עכ"ל ואע"פ דפסקיו בפ' הרבית נשנו אחר פסקי פסחים מ"מ אין סדר למשנה בזמן התנאי' מכ"ש הפוסקי' הבאים אחריהם דאפשר דהרא"ש למד סדר נזיקין תחילה לסדר מועד וחזר בפסחים מהוראתו בפ' הרבית והסכים למה ששנה בילדותו בפסקי התשו' ואע"ג דדוחק לומר דשלש דעות היה לו בזה הלא מצינו כזה סוף בהמה המקשה וז"ל שלחו מתם הלכת' כוותי' דרב הדור שלחו כוותיה דשמואל הדור שלחו כוותיה דרב ואין להקשות דאחר מסקנתו בפ' הרבית ה"ל למחוק ולבטל דעתו בפ' כל שעה דכן מצינו בגמר' ועיין ריש שבועות וריש חגיגה ששנאו דברי' דחוי' במתניתי' ולא הקפידו למוחקם אע"פ דידעי דהן דלא כהלכת' והוא בפ' השוחט ופ' כל הבשר דמשני כאן קודם חזרה ומשנתינו לא זזה ממקומה ודוק) דלאו כללא הוא איברא דבטור ח"מ סי' ק"י הביא הב"י תשובת הר"ר יהודא בן הרא"ש שכתב וז"ל כשאני רואה פסקיו עם תשובתיו סותרין הריני הולך אחר הפסקים שהיו אחרונים עכ"ל משמע דכללא כייל הכי מ"מ יש ליישב כדרך הב"י וכדי דלא תקשי על מ"ש הטור י"ד בסי' קס"ט דבריו בתשובה עיקר א"נ הטור לא ס"ל הך כללא אלא ס"ל דיש תשובות פרטיות מאוחרים ונקבעו במקומן וא"כ אנו אין לנו לסמוך אהך כללא וכדברי הב"י בטור י"ד וכנ"ל ואין להאריך בזה

ומה שכתבת עוד וז"ל ועכ"פ בדברי הטור צריכין לחלק כישוב הראשון הנזכר דלא תקשה מדידיה אדידיה וכו' הנה דבריך מראים כבאצבע שמחמת דוחק והכרח אמרת כן בדברי הטור מה שלא היית אומר כן זולת דברי הטור א"ל ופרצה דחוקה היא לך ולי מרוח רוח ממילא והוא פשוט מאד גם בדברי התוס' שלפנינו שהתנו כולם להיות הגוף שלם להכרת טביעת עין בלא פרצוף וחוטם הרי דצריך גוף שלם לזה ולא כדברי המרדכי וההכרח היותר גדול שהרי לענין נחבל כיון שהוא חבול בפניו כתבו שאין מעידין עליו כאשר דעת שפתי כולם ברור מללו בזה מה שאי אפשר לומר כן לשיטת המרדכי שהרי בחסרון שפתיי' וסנטר הוא חבול בפניו אלא דוקא בנחתכו רגליו וכדמסייע שם במרדכי בעצמו ובכבודו וא"כ אין זה צריך לפנים ולאו דהטור פליג אלא גם הרא"ש גופי' גם התוספו' שלפנינו כולם פה אחד יענו ויאמרו כדברי' האלה וחלוק זה בעיני' והמרדכי מהלך יחידי בדרך אחר לשיטת ר"ת ואין זה ענין לזה כלל כאמור

ואשר כתבת שוב וז"ל ואע"ג דב"י כתב דאינו מחוור וכו' מ"מ משמע דמהרמא"י פסק כר"ת מדהגיה בדבריו אפי' נפל למים וכו' עכ"ל אומר אני כי לא זו הדרך דרך בו הגאון מהרמא"י לחלוק אסתם דברי הב"י ברמז כ"א במראה ולא בחידות