חוט השני קס

ומתקבלת על הדעת ממה שנחוש לשאלת כליו בנדון זה דהיינו שפשט בגדיו בדרך והלביש לאחר. גם אין לסמוך על צורת צפרניו ולבנונית שערותיו דהא אפי' לסימן גידול השינים שהוא סימן מובהק יותר מזה כתב מהרא"י דאין לסמוך עליו שהרבה בני אדם נמצאים כך ומכ"ש צורת שער וצפרניים דלא מהני

שוב מה שהעיד כמר הירשל בן הר"ר אבריל לא ידענא מה נפקותא באותו עדות ולריק יגעו הב"ד מקבלי העדות ההוא דהא לא הזכיר הרוצח המקום שיצא משם הנרצח או איזה יום שרצחו נפש ודאי אלו הזכיר המקום או היום היה מועיל אע"פ שלא הזכיר שמו ואינו מכירו הואיל שאמר לשון וקברתיו דהיינו בייא דען גרעביל בייא ליפאוה שמשמעתו שודאי מת ולא אמר בדדמי דמהני לדעת הר"ן וריב"ש אע"פ שלא אמר להדיא וקברתיו ומכ"ש שכדברי הרוצח כן נמצא טמון בגרעבלי הנ"ל ואע"פ שדין זה לא נאמר אלא כשיצא ישראל עם הגוי בפנינו ואח"כ בא הגוי ואומר ישראל שיצא עמי מת וקברתיו שאפי' לא הזכיר שמו מ"מ ידוע לנו על איזה יהודי הוא מעיד כמ"ש הרמב"ם משא"כ כאן לא נדע באיזה יודי מדבר מ"מ היה מהני הואיל שחפשו באותו יום בכל הק"ק ולא נחסר אדם אלא הוא וכעין זה כתב מהר"י ווייל בתשו' סי' ע"ט על ר' אליעזר שנאבד והודו הרוצחים שהרגו יודי אחד ולא פירשו שמו ושם עירו ואפ"ה צידד להתיר הואיל שפשפשו בכל העיר ולא היה חסר אלא זה והוא היה בודאי על אותו הדרך וכו' וה"ה הכי נמי היתה הוכחה מספקת שמה שהודה הרוצח היה ודאי על זה היודי שנמצא ואע"פ שיש בכאן שלש הגדות העד הנ"ל סיפר לפני ב"ד ששמע מהגוי מה ששמע הוא מהרוצח בהא לא איכפת לן כמ"ש מהרא"י בת"ה סי' רל"ט דעדות ישראל בשם גוי מסיח לפני תומו מפי גוי אחר מסל"ת מהני וכמ"ש הרא"ש בתשו' כלל י"ח דהא דאמרינן מל"ת נאמן לא משמע שהגוי אמר דבריו בב"ד אלא השומעים דברי הגוי באו והעידו לפני ב"ד וקבלו עדותן עכ"ל וכ"ת הא הרוצח זה לא היה מסל"ת רק ע"י שאלת שר הטבחים כבר כתב מהרא"י שם דאע"פ שהגוי שואלו אם הוא שלא בפני ישראל מקרי מל"ת וכן הוא בנדון דידן ואין להקשות דילמא הגוי מכזב מפני צער היסורין ועינוי נפשו וכדקי"ל כל מה שאדם מעיד לסיבת יסורין ויראה אין בו ממש והכא נמי הרוצח יבחר חנק לנפשו ולהעביר חרב חדה על צוארו יותר ממה שיסבול במר רוחו עינויים קשים וכמ"ש חז"ל אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא הא נמי ליכא למיחש כדאי' בכתבי מהרא"י סי' קס"א וז"ל אין נראה לסמוך עליו משום דאותו רב עירון שהעיד וסח ע"י שאלה ששאל חנוך ואמר אם אמת הוא שהודה בעינוי שהרג יודי אע"פ ששאר גוים נמי אמרו בפני המשפט שהודה שהרג יודי ואותם לא סחו ע"י שאלה מ"מ זה הרב עירון סיחתו דוקא מועלת לפי שהוא אמר שהודה על יודי אצל טכווא והוא ע"י שאלה סח עכ"ל מוכח מזה דאלו הוי הרב עירון סח בלא שאלה הוי נאמן אע"פ שהודה הרוצח מחמת עינוי מכ"ש בנדון דידן שלא עינו הרוצח על דבר זה אלא שאלו על זאת רק כשעינו אותו על דבר אחר ובקשו להודו' לה' הודה גם על זה אגב גררא כמנהגם וכמשמעות העדות וזה הוא ודאי מסיח לפ"ת מעצמו ומרצונו ראוי להאמינו אכן כל זאת לא שוה לנו הואיל שלא נתן סימן כל דהוא בהנרצח מי היה ומאיזה מקו' או באיזה יום נהרג ואע"פ שמהרי"ו כתב אפי' בכיוצא בזה להתיר כמו שהבאתי לשונו לעיל מ"מ שם נתן הרוצח קצת סימני' בגופו ובכליו וכן כתב להדיא וז"ל הכי נמי נצרף סימני כליו וסימני גופו ושהיה אותו יודי בודאי על אותו הדרך ותלינן דהאי הוא שנהרג עכ"ל משא"כ הכא לא נראה מדבריו רמז ורמיזה מעט מזעיר מי הוא ואיזהו ומה נפקי מיניה בעדותו של שר הטבחים בלאו איהו נמי ידענא שנהרג יודי א' ב"מ אלא שלא נוכל לעמוד על הדבר מי הוא ומה שמו וצריכין אנו לחקור על זאת הדק היטב וזה אינו מבואר בדבריו ואטרוחי בי דינא בעדו' כזאת בכדי היה

והנה נחזור לענין ראשון מן העדים שהעידו שהכירו בטביעת עין אף הוא לא הועיל דהא תנן אין מעידין אלא עד שלשה ימים והנה אנן אמאי ניקום ונסמוך להתיר האשה הנ"ל לבד ראה זה מצאתי קמאי אשלי רברבי דשקלו וטרו בשריותא דאיתתא מאד ומאד כמ"ש בתשו' הרא"ש כלל נ"א וז"ל וכן ראוי לכל מורה לחזור על כל צדדין להתיר ומהרי"ק שורש קכ"א כתב ברוך אתם לשמים כי תלך בדרך טובי' רבותינו ז"ל אשר כמה וכמה חשו לעיגונא דאיתת' וכמה קולות הקילו בה וכו' וגם אתה צדדת להתיר וטעמי' נכוחים ישר כוחך אריה עכ"ל ואפי' מהרי"ו דלעיל כתב תחילה לאסור ואח"כ ניחם על הראוי ושב ורפא לה וצידד להתיר בכן אמרתי עם לבבי לצאת בעקבי הראשוני' ואף אני אענה חלקי למילף זכותא ושריות' להאי איתתא כפי האפשר לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון. גרסינן