חוט השני קמג

דלשון הסילוק שנזכר בו איזה כ"י משמע עכ"פ יותר משתים בלשון בני אדם א"כ נתן הרב ז"ל מכשולת שונות בתורף הלשונות וזה הכריחני לחשוב דבודאי נכתב שטר כתיבה ומסירה ושם הוזכר מספר הכ"י שקנה מאלמנה ושמות הלווים ועליה קסמיך הרב לסתום כאן וילמד מהמפורש ממקום אחר וברמייה נעשה לכבוש אותו השטר כתיבה ומסירה ואע"פ שע"פ הדין אינו צריך עדים לענין קנייתו ויוכל לומר אבד ממני שטר המכירה כ"ש הכא דאית' לשטר המכר והוזכר בפירוש שקנה אותם בכתיבה ומסירה בכא"ה מ"מ כיון שלא זכר מספר הכ"י שקנה רמאותו ניכרת וערמתו מבוררת וקי"ל דיכולין להשביע אפי' במקו' שאינו חייב שבועה מצד הדין אם עושה כדי לברר האמת כדאי' בסי' ט"ו בהג"ה

עוד הארכתי לפלפל בכתבי הראשון בענין הודאתו כבר שקנה ח"י כ"י ובענין אם יוכל להכחיש הדיין במה שטען לפניו הנה עתה ראיתי שלא נזכר בטענותיו כלל שקנה ח"י אלא שבסוף דבריו בהעתק הטענות כתב מדעתו וז"ל אך יכול להיות שעל איזה כ"י ג' או ד' או יותר שנחלטו לה בב"ד אותן מכרה ליצחק וקיבל מב"ד כתיבה מסירה עליהם אלא שמעלים יצחק עתה כדי לחזק שקרו שטען שח"י כ"י לקח עכ"ל וכן בתשלום הטענות כתב וז"ל לזכרון שיצחק הודה בפני דאס ער י"ח כ"י פון דער אלמנה גיקויפט האט וכו' כל זה יורה שלא מפיו יקרא אליו בסדר טענות רק מ"כ כתב כל הדברים לזכרון ובזה אפשר שהבע"ד יכול להכחיש את הדיין הדן יחידי ועם כל זה לא נשכר הרמאה ברמאותו כיון שבאמצע סדר טענות יב"א אמר וז"ל אבר דאס ב"ד האט מיר דיא עטליכי כ"י צו גישפראכן אונ' דיא זעלביגי הב איך גקופט דאס מיר לחלוטין דער היים גשאצט ווארדין עכ"ל זה הלשון משמע דהוא טען כן מפיו וזה יורה לכאורה דאפי' ח"י לא קנה רק ד' או ה' כלשון הנהוג בין הבריות וא"כ לא יוכל לחזור ולטעון דקנה ששים כ"י כ"ש אחר שהוכחש בעדים על טענותו הראשונה כמ"ש במכתבי הראשון

עוד מצאתי בשטר מכירה שכתב וז"ל ואם אסרב אני או באי כחי ח"ו לשלם על הזמנים הנ"ל יותר מה שמחויב אני וב"כ להחזיר הכ"י שלקחתי ממנה שהם שוים ששים רייכש טליר טבי ותקולי יהא לאמי חורגתי הנ"ל כח ורשות לנגוש ולכוף אותי לשלם הסך ארבעים טליר הנ"ל וכו' עכ"ל הרי שנזכר שיווי כל הכ"י ששים טליר והיאך אפשר שנישום ששים כ"י בעד ששים טליר או שקנאם בעד מ' טליר זה דבר שאין לו שחר אמנם אין לזוז מדברי הגאון הרב דק"ק] ורנקפורט שאין בדורות הללו לחייב ע"פ אומדנא אפי' דמוכח אעפ"י שהוחזק כפרן בטענותיו לא נדע בכמה נחייבוהו שהוא יותר על לשון איזה שטען תחילה ויש להשביע בס"ת בזרועו בפני עשרה אם אפשר כדי שיתבייש אחר האיום גדול שיאיימו עליו ולהוכיח כחשו נגד פניו וישבע באותו לשון שכתב הרב הנ"ל ועוד אני מוסיף שישבע שאינו יודע שהיה לו עוד איזה כתב מב"ד של מהר"ם בקניית הכ"י ושאותן הכ"י שקנה מהאלמנה יודע בודאי שהן המה הוחלטו לה בב"ד של מהר"ם בכתובתה גם שלא בא לידו זולת אלו כ"י שהזכיר לפני ב"ד עוד שום כ"י השייך לאביו הן מאותן שקנה מאמו הן ממקום אחר דרך גניבה או פקדון או בשום אופן איזה דרך שיהיה ובזה יצא מידי ספק שמא אמו חורגתו גנבה כ"י ומכרה לו או שמא עדיין ברשותו איזה כ"י שלא קנה מאמו הנ"ל והגיעו לידו שלא בצדק או אפשר שכובש תחת ידו עוד כ"י שקנה מאמו ומעלים אותן כיון שמחויב להחזירן ע"פ הדין

שוב אין להאריך בענין השח"ז של סערלן שאמרה שנשרף אם תוכל לגבות כיון שלא נשאלתי עליו ומכ"ת חכם כמלאך אלקיי כל רז לא אנס ליה לפניו נגלו תעלומת חכמה ומשפט ואלהי המשפט יוריני נתיב המשפט ויפדה ציון במשפט לעשות בהם משפט. אכן נפלאתי מאד על אשר שמעתי מהקצין המנהיג כמר דוד אשר היה אפשר להשוות הבע"ד על סך י"ב טליר וא"כ למה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת לאטרוחי לכתוב למורים ע"י צירים ולאפושי דברים הלא נאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם זה הביצוע ודרכי פשרים וזאת העצה היעוצה אשר יעשה מכ"ת משרים שלא יבא לידי שבועות שקרים והוא תהילתו בארץ ולדרים וכבר כתב כן הגאון מורנקפורט ראש המדברי' ובכן שא שלו' מיוצר הרים כ"ד הק' שמשון דרשן בכרך

פ. אלהי די הוא פלח ליה בתדירא. יחנן וישלח ברכה בלי שיעורא. מבריכה עליונה וצינורא לגברא רבה ויקירא. דבר דעמיה ומדברנא דאומתיא בוצינא דנהורא. נ"י ר"ג פ"ה ר"מ אב"ד האלוף בתורה כמהור"ר שמשון יצ"ו ולכל בני מתיבתא ישלח שלמא רב' מלעילא ולתתא

באתי לפני אדוני כדת מה לעשות ולהודיע שאני