חוט השני קלז

לעם והאריך שם מאד כבר הביא הגאון מהרש"ל בתשובתו תשו' ההיא ודייק מסוף דברי אותה תשו' שכתב ולכשיתמנה לש"ץ ויכנס לתפלה ואח"כ יאמרו א' או ב' אין אנו חפצים בך ולא פשע בשום דבר הקרוי פשיעה שלא כהוגן לאו כל כמינייהו להעבירו הואיל וכבר נתמנה וקבלוהו עליהם (וכו' מהא דקאמר אחד או ב' לאו דוקא המיעוט ה"ה המחצה מהאי טעמא אלא שהוא תפס וכו' עכ"ל והנה בנדון דידן לא פשע החזן בשום דבר אחר שנתקבל רק מה שנודע שהיה בו שמץ דבר מקדמת דנא והוא בעי לאתויי ראיה שכבר נטהר ורוחץ מטומאתו ע"י תשובה לכן אין להזכירו עוד בשום פשע כי בכח התשובה עונותיו נעשין לו כזכיותיו כמ"ש כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו בצדקותיו אשר עשה יחיה עד כה כתבתי הנלע"ד לקרב רחוקים וסהדי בשחקים דעשיתי לכבוד המקום ולכבוד הקהילה לא יצא על ידי תקלה ותו אין בפי מלה כ"ד נפש נענה ודלה הקש"ב

ברוך ה' אשר מנעתי מחטוא לפניו ית' ולא אינה ש לידי און ועולה כי רגע כמימרא אשר השלמתי פסק זה ורציתי לחתום עליו שמי נודע בבירור עדים כי צפו מים על ראשו ואח"כ עשה כמערים לקבל תשובה מאיזה רב ומורה בשביל שהיה בוז בעיניהם ונקלה ולא הצליח בהמרתו ולא קי קיימא ליה שעתא חזר לראשיתו אבל לא קיים בתשובתו אפי' קצתו וכחשו נגד פניו ענו ואמרו ועוד הא גלי בהתייהו אשר בקרבו שם ארבו מתחילה בבואו לקהילה הו' שייף ועייל ומראה כאלו שחה לעפר נפשו בדכאות רוחו ילולו יליל בגינוחו אבל כי ארכו לו הימים לערך ב' שבועות נרדו נתן ריחו ונהג בשחוק וקלות ראש ועניני ליצנות והרגיל להשתכר ביין ולנבול את פיו וכה"ג דברים אשר לא יעשו בכן הייתי מכל המדינות לא יזכר ולא יפקד ולכן מה שכתבתי לעיל לחפות עליו בשביל שעדיין לא המיר עשיתי ציון אצלו כשני חצאי לבנה להורות שבטעות נכתב אבל מ"מ הדין נ"ל הדין אמת להורות לדורות בבעלי תשובה ההגונים ונאמנים לא ידחו מלהיות חזנים בשביל הימים אשר לפנים לא יהיו להם זכרון לאחרונים דברי הקטן שמשון דרשן בכרך

עו. נורין וזיקין הרים ועמקין קולות וברקין. לסולם השמים עושה חווקין נהירי שבילי דכולא נזקין מארי דאורייתא וכל הפסקין. בדיני חלוקין לעילא שאלין בשלמא אראלין ומצוקין. ומכרזין קדמיה תנו כבוד לדיוקין. אמרותיו צרופות ככסף ומזוקקין. ומדבש מתוקין וכגרוגרות וצמוקין וכיין הרקח ותפנוקין נטריה רחמנא מכל חבילי טריקין. ה"ה אהו' מחותני הגאון מ"ו נ"י ע"ה פ"ה ר"מ ור"ג ודרשן הגדול רום כת"ר והוד מעלתו מוהר"ר שמשון נר"ו וכל התופשים בשולי מעילו קדוש יאמרו לו. יזכה לבנין ציון והיכלו

נא אדוני מרנא ורבנא רבן של בני הגולה שאלה יש לי לשאול ותורה היא וללמוד אני צריך אעפ"כ אחזתני רתת וזיע וחלחלה איך אבא שלא כדת ואיך עייל בלא בר מ"מ מאחר שטבע הטוב להטיב והוא מחותני אמרתי בלבי בודאי ישים עינו עלי לטובה כי בהיותי עמו במחיצתו ק"ק ווירמיישא שמה עיר פפעדרשום על היום דבני מדינת פפאלץ מאז ראיתי שמשך עלי חוט של חסד ע"כ אבוא היום על עין משפט עיני פקיחא דלא נאים להאיר לי אפלתי בצהרים ולתור לי מנוחה להרים מכשול מדרך בני עמי המדברים סרה ומהפכים הקערה שלא כשורה עקרבא וזיבורא מוכים בסנוירא ומחלפי שיטתייהו אגב גררא ומבקשים שכרה איברא יש פירכא אדינייהו מעיקרא ומדמים היו לי לחומר ולא לצורה. אמנם מ"ו ואדוני יראיני מבוא העיר וינחני בארוכה וקצרה

הנה נתעצמו לפני לדין שניהם תובעים ונתבע אחד תורף דברי התובעים היה על הנתבע אתה הנתבע גביית זמן ארוך מחובות חמינו ז"ל מעות ובהמות וכיוצא בזה ולא נודע לנו שורש הדבר כמה אך עתה שנתברר כל יום יותר שאתה גובה וחוזר וגובה מאן שם לך ומאן פליג לך הלא גם אנחנו ראוים לירש מצד שיש לנו שטרות על אביך חמינו ז"ל היינו שטרות ממש מלבד שטרות של חצי חלק זכר ע"כ הוציא מה שיש בידך הן מעות הן כ"י והחזיר לעזבון. ותורף דברי הנתבע הוא שאינו יורש אלא לוקח שלקח מהאלמנה של אביו כל מה שהוחלט לה בב"ד וטען שיש לברר זה והלך להביא אלו שני מעשה ב"ד מהרב מהר"ר גרונים ש"ן כמו שהעתקתי מגוף הכתב יד של מהר"ר גרונים ש"ן והנה משעה ראשונה כתבתי כל טענותיהן ותשובותיהן והודאותיהן מרצון שניהם כדינו והנה ברוב הימים שטענו יום אחר יום בדילוג נמצא בטענת הנתבע שטען שהאמין לדברי האשה האלמנה שעטלכי כ"י הוחלטו לה כמו שנזכר במעשה ב"ד של מהר"ר גרונים ש"ן ופעם הודה בפני