חוט השני קכג

לשאלה ועוד שמא הניח לאחר להעתיק משלו אלא ודאי ר"ל דנהי דבפני עצמו אינו מהני מ"מ לצרפו לטעמי אחריני מהני עכ"ל

ומה שהעיד דבשעת יציאת הקול שנהרג באו ערלי' בבית הרר"ו ואמרו שהמה יודעי' מי הם הרוצחי' ולא פרטו אותם בשמם אבל כמר נתן פרטם בשמם והגיד לאמו וכן נמצא כדבריו לא אדע מה תועלת בעדות זה כיון שלא הזכירו הערלי' שמות הרוצחים ואף אם היו אומרים להדיא פלוני ופלוני המה הרוצחי' עדיין לא הזכירו שם הנרצח ואפילו אמרו בפירוש שהיהודי שהלך מוילפשבורג ביום פלוני נהרג והי' ידוע לן שלא יצא באותו יום שום יודי משם כי אם זה לא מהני כיון שלא אמרוהו עד אחר שיצא הקול שנמצא הרוג בדרך ההוא חיישינן אולי אמרו בדדמי כדאי' בפסקי מהרא"י סי' קס"א וז"ל עדות זה מספקת לדעתי יותר מכל העדיות שהגוי הנ"ל סח דבריו בקרוב אחר שנאבד בעוד שהיה מסופקי' בו אם עודנו חי וליכא למימר עליה דאמר בדדמי כמו אינך עדיות שכל מה שסחו הגוים היינו לאחר שיצא קלא דלא פסיק דנהרג דאיכא למימר שסחו בדדמי כדמשמע במרדכי שלהי יבמות דאיכא למיחש בגוי מסל"ת דנהרג שמא אמר בדדמי עכ"ל וכן אית' בתשו' מהרי"ו וז"ל ועדות שהעיד ר"ד אין מפורש בו שאמר שום גוי שראוהו מת רק אמרו ע"פ השמועה ונראה דאין לסמוך על אותו עדות דאיכא למימר אמרי בדדמי שמעו שנהרג יודי אמרו ודאי זה הוא וגרוע טפי מעד א' במלחמה עכ"ל והכי נמי הוי דכוותיה

ומה שהעיד שהוא עצמו הכירוהו בטוב בצורתו שהוא מהר"ם מווילנא גם כל הב' במגרונבאך וברוסיל הכירוהו בצורתו ואמרו כי הר"מ הוא הקדוש בבירור בלי ספק כבר כתב מהר"ם בתשו' סי' תתקע"א וז"ל ואף אנו היינו מוצאין ברצון תקנה לעגונה אבל מה נעשה אין לנו אלא דברי רבותינו וכו' ה"נ אמינא כיון שלא נמצא עד יום הט' ליציאתו מוילפשבורג חיישינן שמא נהרג מיד ובפרט דמשמעות רוב העדיות כן הוא ותנן אין מעידין אלא עד שלשה ימים

ומה שהעיד בשם הרועה שהסיח לפי תומו לא נשמע ממנו דבר ברור אלא שמובן מדבריו שחשד לאותן שהוליכוהו שהמה רצחוהו כיון שהוליכוהו בדרך עקלתון והפכו אח"כ בגדיהן בחזרתן מדאגה מדבר אולי ניתן מדמו עליהן והסתירוהו בהפיכת מלבושים וכן מצאנו בכתב הרר"ו שכשסיפר הרועה הדברים לחתנו של השופט מריינסי אמר להדיא שהוא חושד אותם שרצחוהו ועל זה שלח השופט לחקור אצל הספני' אם העבירו איזה יודי מקרוב בספינה ואפילו היה אומר להדי' שנהרג היה אומר בדדמי

ומה שאמר אותו הערל שהסוסים שלו היו בעת ההיא ביער ולא רצו לילך וכשנמצא ההרוג היה מונח קרוב למקום ההוא אין בו ממש רק שלדברי הגוי הריח הסוס ריח ההרוג ותו לא נודע מי הוא

ומ"ש הערל מריינסי שהיהודי הגיד לו שמו ושם מדינתו משום כן לא ידע הערל בודאי שאותו אדם נהרג אלא אמר בדדמי כדלעיל ואפי' אם היה ישראל מעיד שנהרג פלו' ממדינה פלו' לא מהני כדאית' בריב"ש סי' תק"ח וז"ל מדעתי אין עדות זה מספיק להתירה לינשא אחרי שאינו מזכיר שם עירו רק שהיה מקשטילא ואפשר שיש בקשטילא אחרים ששמם כן אברהם פאר"ח עכ"ל מכ"ש כאן שלא הזכיר שם כינוי אלא מאיר מארץ פולין וידוע דכמה מאיר ישנו בפולין

ומ"ש אשת הרוצח הגוי' פלו' חייבת במיתת בעלה שהסיתה אותו ורעהו לרדוף אחר מהר"ם לא ידענא מה אכפת בזה את"ל דכן עשו ורדפו אחרי מהר"ם וכמו שאמר נתן בן הרר"ו שפגעוהו בחזרתו מן הלויי' דמהר"ם ויצאו מהשער לרדוף אחריו מ"מ אימר לא השיגוהו אלא לאחר ויותר מזה כתב מהרי"ו בתשו' וז"ל כל מה שהעיד כפרי יענריך ששמע מהגוים איך שרדפו אחריו והוליכוהו למקום מוצנע והרגוהו ע"פ אומדנא אמרו כך שודאי שלא ראו הכפריי' שהרגו אותו אלא כששמעו נהרג יודי אמרו מסתמא האי הוא עכ"ל ופשוט הוא דאפי' ראו שני עדים ישראלים אלו הרוצחים עומדים בחרבם שלופה עליו ופצעוהו ודקרוהו לא הי' מועיל להתיר אשתו עד שהעידו ששחטו בו רוב שנים או שהורק מוחו לארץ כדאי' בה"מ

אמנם כיון דהרא"ש בתשוב' מייתי הני עובדא דשלהי יבמות וכתב עלייהו וז"ל מאלו המעשים יש לידע שהרבה הקילו חכמים בעדות אשה משום עיגונא גם מהר"מ העתיק לשון הרא"ש זה ונסמך עליו לצדד בשריותא דההיא איתתא ומהרי"ק ר"ס קכ"א כתב ברוך אתה לשמים כי תלך בדרך טובים רז"ל אשר כמה וכמה חשו לעיגונא דאיתתא וכמה קילות הקילו בה מפני זה וכן כל חכמי הדורות הבאים אחריהם זה אחר זה כמה וכמה חזרו בצדדים צדי צדדי' בשריותא דאיתתא כאשר בא לידם וכו' עכ"ל על כן לא אחשיך פי גם אנכי לימא מילתא לטיבותא ולחפש בזכותא כולי האי ואולי אשכח שריותא להדא איתתא רחמנא לשזבינא מניעותא ועכ"פ לא אתינא למיפסק הלכתא