חוט השני קיט

ואותו קרום הוא אדום ולפעמי' מלוכלך בדם ממש אם נחשב לקורט דם אם לאו דלפ"ז גם בושט מבחוץ צ"ל כן עכ"ל וזאת אשר השבתי כפי הנלע"ד דהג"ה זו אזלא בשיטת א"ח דמביא הב"י ובש"ע ס"ס מ"ו דלא אשכחן בועה וסירכא אלא בריאה וה"ט משום דריאה שואבת כל מיני משקין וקרומה רך ודק אפשר בקל לינקב והמשקין מבצבצין דרך הנקב ונעשו ס סירכא משא"כ בשאר איברים שאינן בלועין ממשקין ואין בשרן רך ודק אין מקום לתלות הסירכא בנקב אלא אמרינן דפשטות ליחות בעלמא הוא כל זמן דלא אתחזיא בהו ריעותא אחריני אשר יורה שיש שם נקב לאפוקי ממ"ש בת"ה סי' קס"ג דסירכא היוצאת מן הדקין ונסרכה למקום אחר ובדקו המעיים בפנים ולא מצאו שם ריעותא יראה דהדבר נוטה לאיסור וכנ"ל עכ"ל אבל הא"ח פליג בזה מיהו כי נמצא ריעותא מודה ולכן כתב בבדיקות דאם נסרך טרפש הכבד לבית הכוסות יש לבדוק בכרס משום דהתם שכיחי ריעותא ע"י קוצים ומחטים הנמצאים בטרפש ונתחבים אח"כ בכרס ונוקבין וז"ל שבודאי יש שם קוץ או מחט שניקבה כלו' אם באה סירכא זו מחמת נקב קוץ או מחט ודאי ימצא שם ואם לא ימצא מכשרינן ותולין בסירכא בהפשטות הליחות כמו סרכות שאר איברים דנקובתן במשהו ואין הסירכא פוסל בהן לסברת א"ח והרי זה דומה למ"ש הטור ר"ס ל"ט וז"ל כל טריפות שמנו חכמים א"צ לבדוק אחריהן שרוב בעלי חיים בריאים וכשרין הן אלא שהצריכו לבדוק הריאה כשהיא לפנינו לפי שהסרכות מצויין בהן ובה"ת כתב דאפי' אינה לפנינו יש לחוש עכ"ל ה"נ קאמר לענין סירכא דבית הכוסות שצריך לבדוק בתוכה אחר מחט מפני שמצויין שם קוצים או מחטים ואם ימצא הוי ריעותא לומר שסירכא כזו בא מחמת נקב אע"ג דבשאר איברי' אין משגיחין בסירכא שאני כרס דמוחזק במחטים טפי אבל באמת אי לא נמצא שם מחט לא מטרפינן מחמת הסירכא לחוד וכן יש לפרש בהיפוך דסירכא בכרס הוי ריעות' כמו קורט דם להטריף אם ימצא מחט כנגדה אפי' ניקבה רק מצד א' ולכן בעי בדיקה אם מחט או קוץ מבפנים טרפינן ומ"ש שבודאי יש קוץ או מחט שניקבה ר"ל בודאי אם יש שם קוץ או מחט ניקבה

ומעתה אין זו צריך שאלה אם נסרך הטרפש לכרס ויש על הכרס מבחוץ קרום אדום דאם נמצא מחט תחוב שם מבפנים טריפה מחמת הסירכא בלא אדמומית הקרו' ואם אין מחט שם אפי' קורט דם מבחוץ אינו מזיק מכ"ש אדמומית הקרום דבודאי לית דחש לאדמומית בעלמא דא"כ נצטרך להטריף רוב הבהמות אשר נמצא מחט בכרס שלהם דרובא הכי איתנייהו להאדים מבחוץ או בעובי הבשר ואין לנו אלא מ"ש החכמים קורט דם והוא כעין טיפת דם צרור וכן לשון הרמב"ם ואם ניקבה נקב מפולש לתוך חלל בית הכוסות ונמצאת טיפת דם במקום הנקב טריפה עכ"ל ומלת קורט הוא חתיכה כל דהו כעין שאמרו קורט של לבונה וכדפירש"י חיטי דכרכשתא חלב שעל חלחולת עשוי קרטין קרטין כעין חטים וקרטין עגולין הן כעין כובע ופ' כל היד ר' אמי פלי קורטא דדיותא פירש"י מבקע חתיכות דיו יבש וכן מוכח ממ"ש במרדכי ובב"י סי' מ"ח אם נמצא עליו קורט דם עליו ממש נגד פי המחט משמע דמשהו הוא ואית ביה ממשא דאל"כ מלת קורט למה לי וכן בש"ע ס"ס מ' כתב בשם או"ה נצרר הדם בעובי בשר ה"ה כקורט דם וטריפה ולא אמר האדים הבשר בעוביו ה"ה כקורט דם

ומה שלא אמר בכאן שבודאי תחוב שם קוץ או מחט ה"ט שאין התחובה בודאי אלא המציאה ובאמת אפי' אין המחט תחוב בו כלל מבפנים אלא מונח על הפרש יש להטריף אע"ג דבסי' מ"ח ס"ח בהג"ה כתב בכה"ג להכשיר בכל ענין וא"צ שום בדיקה מ"מ סירכא זו היוצא ממנה לטרפש הוי כקורט דם דכת' בש"כ וט"ז דטריפה היא אפי' לא נתחב כלל כמו גבי ושט בסי' ל"ג ס"ט בהג"ה ומ"מ אם אירע שעירו הפרש מתוכה ולא בדקו אחר מחט נראה להכשיר ואפי' בה"ת דמחמיר בריאה שאני התם שהסירכא ודאי מחמת נקב קאתיא א משא"כ סירכת הכרס הוי רק חששא באם ימצא מחט שם ואי לא תולין הסירכא בהפשטת הליחות וכ"ש אי בדקו ולא אשכחו כלום דכשר וה"ט דלא קאמר סתם כשנסרך טרפש הכבד לבית הכוסות טריפה שבודאי יש שם נקב

ומ"ש מר ודאי הבדיקה נוכל לומר אם ניקב משני צדדין או אם יש שם קורט דם במחילה מכבודו לא דק אלא בודקין ומחפשין אם ימצא שם מחט מטריפי' מיד כדכתיבנא בנא דסירכא זו הוי כמו קורט דם דמוכיח על המכה אחר שנמצא שם מחט ומ"ש מ"כ ואין נוהגין כן לא ידעתי מנין לו המנהג גם כתב בש"כ ריש סי' ק"ץ ור"ס רס"ד דבדבר שאינו שכיח לא שייך בו לומר לשון מנהג ואולי שלא נהגו לחפש ולפספס בכל הפרש מקצה לקצה לית לן בה כי די לבקע הכרס במקום הסירכא ולבדוק רק על הפרש סמוך לדופן