חוט השני קיח

בבשר ודגים אלא כשאוכלין ביחד ומ"מ כבר פשטה ההלכה כדעת או"ה וכן שמעתי מורים ע"כ כתבתי הנלע"ד הק' שמשון דרשן בכרך: תשובת שאלה להר"ר שמעון גאכסי דיין במדינת ברוריין

סח. כתבו דמר קבלתי באשר דרשתני מחמת נקיבת הושט באווזות שמלעיטן היאך בודקין אותו והזכרת חד מן קאמיה נקרא מהר"ל דעקינוגן שהיה מקובל הלכה למעשה שאם א' משני העורות שלם הן הלבן הן האדום כשר בלי פקפוק ומ"כ הסכים עמו באמרו שיש לדמות הריעות' הבא ע"י הלעטה לחולי וכו' נפלאתי מאוד דלסברת מ"כ אין צריך להיות גם החיצון שלם דאפי' לא נשאר רק מעט מעור החיצון שלא ניקב כשר כמו בקורקבן וזו היא סברת בעל ט"ז דמדמה נקבים שבאין ע"י הלעטה לנקב שבא מחמת חולי כדי להפך בזכות המקילין הנזכרי' בסי' ל"ג ס"ט בהג"ה אכן לבי בל עמהם להסכים גם חמיו הגאון בעל ב"ח מחמיר בהו כאלו נקבו מחמת קוץ דאפי' לא ניקב רק מעט מעור הפנימי ואינו מפולש יש לאסור שמא ניקב מעבר לעבר וגם החיצון וחזר ונתרפא ולא ניכר וכן דעת בעל הג"ה שסידר אותה גבי ישב לה קוץ בושט ולדבריו לא מהני בדיקה כלל אלא מיד שנמצא קצת נקב בעור הפנימי ראוי להטריף אכן כפי המנהג שמצא מ"כ במדינה להפריד שני העורות מהדדי ולראות אם ניקב הפנימי בפילוש ולהטריף היה דעת שלישית לחלק בין ישב קוץ בושט ותחוב בו ממש ובין שנמצא בו נקב סתם אלא שאנו חוששין לקוץ דאם קוץ תחוב בו לפנינו אפי' ניקב מעט מעור הפנימי מטרפינן שמא ניקבו שניהן בפלוש וחזר לאחוריו ונתרפא אבל אלו נתקין וקליפות שאנו מוציאין בוושט בעבר הפנימי לא ידענו בודאי שניקבו ע"י קוץ אלא שאנו חוששין לקוץ הוא המוץ קליפות השעורים ושיבולת שועל שמלעיטין בהן העוקצין כקוץ ונוקבין בזה די לן שנחוש לנקיבה בפילוש ולבדוק אחר זה אבל לא נחוש שניקב ונסתם ונתרפא לכן נוהגין לקלוף שני העורות מהדדי אם הפנימי אינו מפולש נראה שלא נגע הקוץ בחיצון ועור א' קיים ומכשרינן ואם הפנימי מפולש חיישינן שמא ניקב גם בחיצון ואינו ניכר הנקב כי אין לושט בדיקה מבחוץ פי' בעור החיצון אפי' בעבר שלפנים דמ"מ כולו אדום הוא בין מבית בין מבחוץ ומטרפינן והוא דעת ההג"ה בסי' הנ"ל ס"ד וז"ל אבל אם יש לחוש שניקב ע"י קוץ אפי' לא ניקב רק הפנימי טריפה דחיישינן שמא ניקב גם החיצון וושט אין לו בדיקה מבחוץ עכ"ל משמע אלו היה אפשר לבדוק הושט מבחוץ היה כשר בבדיקה ולא חיישינן שמא נתרפא כיון שאינו בבירור שניקב ע"י קוץ סגי לן למיחש שניקב טפי לבדוק אם אפשר אבל לא חיישי ביה לריפוי והמדקדק בספר שפתי כהן ימצא כדברי אלה וכן ראיתי נוהגין אבותי הגאונ' ז"ל להפריד שני העורות ולהטריף אם ניקב הפנימי בפילוש משום דאין לושט בדיקה מבחוץ פי' בעור החיצון ולא מסתבר לדמותו לנקב הבא מחמת חולי כיון שכתב בהג"ה דלא איירי אלא בניכר שהנקב בא מחמת חולי אבל אם יש לחוש שניקב ע"י קוץ וכו' ואע"ג דאיהו גופיה קשיא דהא סי' נ"א בהג"ה וס"ס מ"ט בש"ע ע פסק בספק נקב אם מחמת חולי או קוץ תולין להקל י"ל שאני ושט דהוא ספק הרגיל כיון דהמאכל נכנס דרך שם ושכיחי למיכל קוצים ובט"ז כתב להחמיר גם שם כמו גבי ושט לכן אל תשגיח בקבלת הזקן ההוא להקל בספיקא דאוריית' אולי לאו בר סמכא הוא דלא דייק וגמר כרחבא דפומבדית' גם לא אמר ממי קיבל הוראה ההיא והחזק במנהג המדינה אל תרף כי הוא מיוסד על אדני הצדק ולא יהא אלא דברי' המותרי' ואחרים נהגו בו איסור אי אתה רשאי להתירו ושמעתי שבימים קדמונים נהגו בק"ק מיץ כעדות הזקן ואח"כ בא שמה הגאון החסיד מהר"ר משה ציסא ז"ל שנתקבל אצלם לרב והנהיג להחמיר כמו שכתבתי והנאני ואין לזוז מזה אלא במקום שנהגו להקל מקדם אין בכחינו למחו' והנ' להן ושלו' ממני אוהב הק' שמשון דרשן בכרך: שאלה בסירכא בטרפש הכבד

סט. נשאלתי מהחכם המופלא מהר"ר וואלף נר"ו הרב דק"ק בינג וז"ל יורני מכ"ת דעתו הנכונה במ"ש רמא"י בי"ד סי' מ"א ס"ח בהג"ה אם נסרך טרפש הכבד יש לבדוק בכרס שבודאי יש שם קוץ או מחט שניקבו וכו' מה לשון שבודאי אם לומר שסירכא כזו אינו בא אלא מכח מחט שניקבה יאמר אם יש סירכא כזו טרפה ועוד הא כמה פעמים שאין שם מחט כלל ודאי הבדיקה נוכל לומר אם ניקב משני צדדין או אם יש שם קורט דם מיהו מלשון הבדיקות משמע דטריפה בכל גווני ואין נוהגין כן ואגב יורני מר דברוב פעמים אם נסרך טרפש הכבד לבית הכוסות מבחוץ כמו קרום