חוט השני קטז

צ"ל דגם איהו מפרש מ"ש אף כל תותב וכו' אינו דומה לתותב הראשון אלא כל שהוא מחובר יחד ונקלף יחד ואינו אדוק מאד אסור כמו דאקשת' משא"כ דאייתרא חתיכות חתיכות הוא אדוק ובזה מיושב דר' אפרים פתח מהחלב המכסה את הקרב תותב או קרו' ונקלף ובאמרו אף כל כללינהו לתלתיהון בחדא תותב וגם יש קרום וגם יש בו נקלף אלא ע"כ ס"ל דהחלב אשר על הקרב תחת הפריסה מקרי ג"כ תותב לפי שהוא בחיבור אחד ואית ביה קרום ונקלף

ועוד נ"ל דאין לדמות כלל חלב שעל הטבחייא שתחת הקרום לחלב הקרב שתחת המכסה דאפשר חזותו מוכיח עליו דאין שומנו דומה לחלב וסברא זו מצינו בתוס' פ' ג"ה ובאשרי ובמרדכי ז"ל דדוקא חלב דפנות שדומה לשאר חלב ושמא אף תותב קרום ונקלף הוא הוי מיתסר אי הוי קרב אבל חלב היותרת ולובן כוליא ושומן האליה שאין דומין כלל לחלב לא מתסרי עכ"ל. וכן י"ל גם בחלב הכרכשתא שתחת הקרום לכן אף אם הקרום שבטבחייא נקרא תותב עם החלב שעליו מ"מ אין לאסור החלב שתחתיו מהני תרי טעמא דפירשנו

סה. עוד כתב מ"כ בשאלתו שנייה וז"ל ועוד בענין מחלוקת ר"א ור"י שהביא המרדכי וז"ל שהקשה ר"א וז"ל דלר"י קשה שעל הקרב מותר מפני שאינה פרוסה היכא מרבה מואת כל החלב שעל הקיבה ושעל הדקין הלא אינה פרוסה ע"כ והנה צ"ע ולר"א מי ניחא כי היכא מרבינן לחלב שעל הדקין הלא אינה פרוסה ובע"כ צריך לומר דמואת כל חלב ר ריבויא הוא ומרבה אף שלא כעין הפרט א"כ לר"י נמי לא תקשה עכ"ל. גם בזה לא דקדק מ"כ יפה דלר"א א"צ לומר דמואת כל חלב מרבה אף שלא כעין הפרט כיון דהוא מפרש את כל החלב אשר על הקרב זהו הדבק בו ולא הפריסה כי ההיא כבר נאסר מן החלב המכסה את הקרב אתיא מלת כל לרבויא כעין הפרט חלב הדקין הדבוק בהם אע"פ שאינו פרוסה אלא לרבינו יואל דאינו אוסר כי אם חלב הפריסה ולא מה שתחתיו הדבוק לכרס ק' היכי אתיא מלת כל לרבויי חלב הדקין שאינה פרוסה שלא כעין הפרט ואת"ל דאפשר לרבויי שלא כעין הפרט מסתבר טפי דאתיא לגופיה חלב הקרב והיינו דמסיק ועוד מנ"ל לאוקמי קרא לרבות חלב שעל הקיבה ושעל הדקין אדרבה נימא דאצטריך קרא לחלב שעל הקרב וכו' ואי קשיא לרבינו אפרים הא קשיא איך יאמר דחלב שעל הדקין אינה פריסה והא ר"ע ס"ל אף כל תותב קרום ונקלף ואיהו מרבה לחלב שעל הדקין ש"מ דשם תותב יש לחלב שע"ג הדקין והיינו פריסה לר"י וכ"ת הא גופא קשיא לר"א על ר"י דלפי משמעות דרוש ר"ע משמע דחלב הדקין הוי פריסה ובאמת לא נמצא כן אין זה במשמעות לשונו דא"צ להזכיר כלל תחילת דבריו אם שעל הקרב מותר מפני שאינה פריסה אלא הל"ל בקיצור היכי מרבה וכו' גם יש לתמוה על מ"ש מקודם וז"ל ולקמן אמרינן ריש מעיא באמת' בעי גרירא אע"פ שאין תותב הואיל ונקלף הוא אסור עכ"ל וזהו שלא כדברי ר"ע דק"ל כוותיה דהא איהו מתיר חלב הקיבה אע"פ שהיא קרום ונקלף כיון שאינו תותב והנלע"ד ליישב ע"פ פירש"י דחלב שעל הדקין הוו תותב כשמלה הוא פרוש על הקרב וכן על הדקין בראשין אבל חלב הקיבה אינה תותב אלא חתיכות חתיכות הוא אדוק ושעל הדקין מראשו והלאה היינו מן הכנתא כשמפרישין אותו מהן נשאר מן החלב אצלם ולא תותב הוא אלא אדוק בהן עכ"ל וכן פי' לעיל מיניה וז"ל חלב שעל הדקין כשהמעיים מתחילין למשוך מן הקיבה הוי חלב שעל הדקין ואסור עד אמה מפני שהחלב שעל הקרב שקורין טיל"א מחובר בו והכתוב מרבהו בכללו מואת כל החלב עכ"ל ובזה מיושב דברי ר"א דאינו יכול להקשות בקיצור היכי מרבה ר"ע לחלב שעל הדקין הלא עינינו רואות שאינו פריסה די"ל כיון דבראשן מיהו הוו פריסה כפירש"י לכן אסרוהו הסמוך לו עד אמה אבל הא מיהו קשיא ליה אם שעל הקרב מותר מפני שאינה פרוסה לרבינו יואל אע"ג שהוא סמוך תחת הפריסה מכ"ש דיש להתיר הסמוך לתותב על הדקין היינו דמסיק מנ"ל לאוקמי קרא לרבות חלב שעל הדקין אדרבה נימא דאצטריך קרא לחלב שע"ג הקרב וזהו ג"כ מ"ש מקודם ולקמן אמר שמואל ריש מעיא באמתא בעי גרירא וזהו חלב שעל הדקין אע"פ שאין כל אותן אמה תותב אלא באמצע קצת הואיל ונקלף הוא אסור ואע"ג דלר"ע בעי להיות נמי תותב ס"ל לשמואל אליבא דר"ע דהכתוב מרבה כל חלב הסמוך לתותב אעפ"י שאינו תותב וכ"ש חלב שעל הכרס עצמו שהוא סמוך תחת התותב דבעי גרירא שהוא נקלף ואסור

ולדברי הרמב"ם אין אנו צריכין לדוחק הזה כי הוא לא הזכיר אמה דבעי גרירא משמע רק קצתה בראשן היכא דהוי תותב והחלב שעל הקרב שקורין טילא מחובר בו ותו לא נאסר טפי כדאית' באשיר"י ובב"י וכן יש לטעון בעד רבינו יואל דס"ל כהרמב"ם בזה ונסתלק תמיהת רבינו אפרים מעליו בזה מ"מ הרמב"ם לא ס"ל כרבינו יואל ואוסר חלב הדבוק