חוט השני קד

שלא היה עדים רק השמים וארץ בינו לבינה הודאת בע"ד כמאה עדים דמי וה"ז דומה ממש למ"ש בש"ע מטח"מ ר"ס ע"ט בהג"ה הא לית' כיון שאין עדים על מ"ש בתורת שבועה אלא הרב לבד לא מקרי הודאת בעל דין כדאי' פ' מרובה שאני ר"ג דלא בפני ב"ד אודי והא ר' יושיע אב"ד הוי שלא בב"ד הוי קאי

ואע"ג דמנהג פשוט בקהילות ליתן להרב נאמנות כבי תרי היינו בדבר שבממון דניתן למחילה ואדעתא דהכי קבלוה כעין מ"ש בטח"מ סי' מ"ו ס"ד בש"ע דלענין קיום שטרות דרבנן נהגו שהרב מקיים ביחידי אע"פ דע"פ הדין אין מקיימין אלא בשלשה אבל חלילה לנו למיעבד עובדא במילת' דאיסורא להתיר ע"פ הודאתו בפני הרב יחידי לעשות תרי סהדי מוכחשין ע"י כן מפיו ואף גם זאת שאותו הנבל כתב תיכף ומיד בחדש סיון אחר הליכתו מהרב הנ"ל וז"ל זייט ווישן דז איך האב דען רעכטען סוד ניט מגלה גיוועזין ווארום איך הב מיך גיפארכטען וויא איר מיר גיזאגט הוט לכן אל תהי קלה בעיניך דען עז איז נאך עפיז דר בייא דאז איך ניט הבש גישריבן אונד ניט גיזאגט דען האב מיך גיפארכטען עכ"ל הרי שהראה מקום שירצה לברר דבריו ונסמך על עדים האלו וכתב שהעלים אמיתת הענין מחמת מורא ואיום הרב

אכן כל זה אמרינן אם היתה הבתולה גדולה אבל כיון שעדיין היתה קטנה באותו הזמן הדרינן למילי קמאי דקטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה אינו כלום אם לא שמענו שנתרצה האב וההיא ע"כ איירי שיש עדים שקידשה דאל"כ מה איירי קטנה אפי' גדולה אין קידושיה כלום בלא עדים לכן אם יבורר בעדים כמ"ש הרב מבוסוויילר ע"ש אבי הבתולה שהנבל אייזק נסע מאתו לעקור משם בחודש טבת תכא"ל ובתו באת לכלל י"ב שנים כ"ב אדר תכ"א אין כאן גמגום וחשש קידושין כלל ושריא לאנסובי למי שתחפוץ ובירור השנים צריכי' ג"כ להיות ע"פ שני עדים כשרים ולא ע"פ קרובים ולא ע"פ נשים כדאי' בסי' קס"ט סי"א ונרמז בס"ס מ"ג ואז אפי' הוי תרי סהדי שבורידבורג קמן לא היינו חוששין להן ממ"נ כאשר נחקור אותם אימתי הוי עובדא אם יאמרו שנעשה קודם לאדר קידושי קטנה אינן כלום ואם יאמרו שהיה באדר הרי הן מוכחשין מן העדים דבוסוויילר שיאמרו שנסע משם בחודש טבת ותו לא הדר ע"כ כתבתי מה שהעלה בדעתי והסכמתי להיות סניף לאריות בעלי הוראה הגדולי' אשר בארץ המה להתיר בתולתא דא לעלמא ע"פ העדאת עדי' לפני ב"ד שהיתה קטנה באותו פרק שהיה אותו הנבל דר בבית בע"ה אבי הבתולה אבל לא כשהיתה גדולה חס וחלילה והאל נורא עלילה יצילנו משגיאה ותקלה וישגיח עלינו בעין החמלה להוציאנו מן הגולה כ"ד בריה קלה ונפש שפלה הק' שמשון בלא"א הגאון מוהר"ר אברהם שמואל בכרך ז"ל חונה פה ק"ק ווירמיישא יו' ה' כ"ד ניסן בת"ך לפ"ק: וזאת תשובת הרב דק"ק ורנקפורט כמהר"ם שי' אחר שהובא העדות מורידבורג לפניו

נב. הדבר פשוט ואין צריך לפנים וחזרנו על כל צדי צדדים לראות אם יש בנדון זה שום חשש קדושין ומצאנו וראינו ע"פ דת ודין תורתינו הקדושה שאין כאן שום חשש קידושין כלל מכמה טעמים ראשונה כי אף לו יהא כדברי הפושע ההוא שקידשה ומשים עצמו רשע כדאמרינן בפ"ק, דקידושין דרב מנגיד אמאן דמקדש בביאה מ"מ אין קידושיו קידושין מאחר שידוע וגם הוא בעצמו הודה שהיתה עדיין קטנה באותו הפעם וקי"ל קטנה או נערה שקדשה עצמה או נשאת בלא דעת אביה אינה כלום ואפי' מיאון אינה צריכה ולא מבעיא לדברי הרי"ף וסייעתיה דס"ל אפי' נתרצה האב כשידע ואפי' נתקדשה בפנינו אינו כלום אלא אפי' לדברי הרא"ש וסייעתיה דס"ל דבנתרצה האב הוי קידושין מ"מ כשלא נתרצה ליכא מאן דפליג דלא הוי קידושין והכי קי"ל כרבינא פ' האיש מקדש ולא כרב ושמואל כמבואר בטא"ה סי' ל"ז וכאן בנ"ד לא נתרצה האב לא בתחילה ולא בסוף פשיטא דאין כאן קידושין שנית דאפי' היתה הבתולה גדולה אין כאן קידושין דאף אם נחשב לזה העד המעיד לעד כשר מ"מ אין כאן כי אם ע"א ובקידושין צריכי' להיות שני עדים והמקדש בע"א אין חוששין לקידושיו כדברי שמואל פ' האומר ואף לדברי הסמ"ג שהביא הטור א"ה סי' מ"ב דיש להחמיר בנתקדשה בפני ע"א היינו דווקא כששניהם מודים אבל אם יש הכחשה ביניהם כ"ע מודים דאינו קידושי' ובנ"ד היא מכחשת ואע"ג שאמר העד כי' בפניו ובפני חבירו דוד נעשה המעשה מ"מ כיון שאין העד השני מעיד בפנינו אין כאן כי אם ע"א כדאמרי' עדי' בצד אסתן וכו' וכן הוא בתשובת הרשב"א והביאו ב"י בטור הנ"ל סי' מ"ב וכתב כן לפסק הלכה וק"ו בנו של ק"ו שאין ספק שהעד ההוא שקר ענה: באחיו רק ששכרו הבחור ההוא ימ"ש להעיד עדות שקר דהא הוא בעצמו קיבל בחרם חמור בפני הרב