חוט השני קג

הוי בנדון דידן עכ"ד מה שנראה לע"ד בעת ההיא והנה בחנוכה העבר בסמוך שולח לי אגרת מהרב המופלא מהר"ר יוסף כ"ץ אב"ד דק"ק ורידבורג שהנבל אייזק הנ"ל הביא עד א' לפניו נקרא ר' חיים ווא וואיידסלב והעיד לפניו וז"ל איך בין קומן מיט מיין חבר דוד סלוציק אין עלזוז אצל ב"ב דז הבחור אייזק איז מלמד גוועזין הבי מיר יין גיטרונקן אונ' איז קיינר דרהיים גוועזין דא האט דער מלמד צו אונז גיזאגט זייט עדות דא וויל איך גיין מיט דער בתולה דז ב"ב טאכטר אין חדר אונ' וויל מיך מיחד זיין אונ' וויל זיא מקדש בביאה זיין דא הבין מיר גימיינט ער רעט פור עחוזקייט אונד ניט ערינסט דא איז ער תכף אריין געגאנגן עם הבתולה בתו של ב"ב אין דער קמיר אונ' לאנג גיזוימט דרינן דא הבין מיר דארך איין לאך גיזעהן דאס זיא זיין מנאפים זה עם זה אונ' דא זיא זיין קומן אויז דער קמיר הוט דער מלמד גירעט צו אונז פר דער בתולה דיא בתולה הב איך מקדש בביאה גיוועזין אונ' הבתולה האט גישוויגן עכ"ל העד והרב מורידבורג כתב תחתיו וז"ל והר"ר חיים זאגט דאז ער האט ניקס וועלין ריידן אונ' זאגין דארטין שלא להוציא לעז על הבתולה אכן עתה מוז ער זאגן כי הוא מן הצורך והחצוף המלמד אמר לפני שבשעת ביאה א"ל בזה הרי את מקודשת לי עכ"ל. ועתה בא השאלה מבוסוויילר ע"פ עדות דהר"ח מה דינה של הבתולה אם צריכה גט אם לא היא צווחת ככרוכיא ואומרת להד"ם ומכחשת אותו כי הכל שקר וכזב. הרב מבוסוויילר כתב אלי שהוא תמה על הרב מורידבורג שלא חקר ודרש העד כראוי לומר באיזה שנה ובאיזה חודש היה המעשה ובאמת גם בעיני יפלא

והנה בעיקרא דדינא נ"ל שעדות זה דהר"ח ח לחוד אפי' היה מבאר דבריו שנעשה בזמן הנ"ל כדברי הנבל לא מעלה ולא מוריד כיון דרוב פוסקי' מסכימי' להלכה דהמקדש בע"א אין חוששין דלא כסמ"ג דמחמיר בשם רא"ם וכדכת' הרשב"א לא' מתלמידיו שלא להחמיר וכדאי' במהרי"ק שורש ק"א ואע"ג דבת"ה סי' רי"ב נוטה להחמיר כדברי סמ"ג הרי הב"י כתב עליו ואינו נראה ואפי' לסמ"ג היינו כששניהם מודים כדכת' הרשב"ץ לאפוקי נידון דידן דהיא מכחישתו. אמנם כיון שר"ח הנ"ל אמר שיש עוד ע"א עמו נקרא דוד סלוצק היה נראה קצת להחמיר ואין זה דומה למ"ש ר' חנינא בפ"ב דכתובות עדים בצד אסתן ותיאסר דהא מסקינן פ"ק דקידושין אביי ורבא לא ס"ל הא דרב חסדא דאמר לאו היינו דר' חנינא אם הקילו בשבויה דמנוולה נפשה גבי שבאי נקל באשת איש אשתאר מההוא משפחה בסורא ופרשי רבנן מיניה משום דס"ל כאביי ורבא עכ"ל וע"ש בתוס'

ועוד יש לומר דאפי' רב חסדא יודה בזה להחמיר דשאני התם דלא יחדו העדים לפורטן בשמן אלא אמרו סתם והאיכא עדים דידעו דבההוא יומא הוי ביה ש"פ משא"כ בנ"ד הזכיר את העיד בשמו דוד ובתשו' הרשב"א שהובא בב"י סי' מ"ב כת' וז"ל אבל עכשיו שהוא עדיין חי יש לחוש שמא למחר יבא ויעיד ונוציא את האשה ונמצא בניה ממזרים הנה שלא התרתיה לינשא עכשיו כל שהוא חי מחמת חשש אלא החזרתי והתרתי מטעם אחר וכו' עכ"ל. ואע"פ שלא שמעו העדים בשעת מעשה שא"ל הרי את מקודשת לי בביאה זו אין בכך כלום דוודאי לא יבעול בפני עדים כדאי' בטא"ה ס"ס ע"ז וכ"כ ה"ה פי"א מהל' אישות וז"ל או חוזר ובועל בפני עדים שר"ל שמכינן הסודר בפני עדים ומתייחד עמה בפניהם אבל לבעול ממש בפניהם אסור עכ"ל וכ"כ בטא"ה ה ר"ס ל"ג וז"ל בביאה כיצד א"ל בפני ב' עדים הרי את מקודשת לי בביאה זו ונתייחד עמה בפניהם ה"ז מקודשת עכ"ל משמע דסגי כשא"ל בפני עדים כשהכניסה עמו לבית הסתר הריני הולך להתייחד עמד ולקדשה בביאה ומכ"ש כשראו אותם אח"כ דרך חור שבדלת שוכבים זה עם זה כדרך מנאפים ועוד אי אית' שהעדים צריכי' לשמוע שא"ל הרי את מקודשת לי בביאה זו א"כ יצרכנו ג"כ לראות את הבעילה דאל"כ דילמא אמר ולא בעל כדמצינו לענין קידושי כסף בתשו' הרשב"א סי' תש"ף וז"ל שנים שהיו עומדים אחורי גדר בית א' ושמעו שאמר ראובן ללאה תתקדשי לי באתרוג אבל לא ראו נתינה ממש אפי' ראו האתרוג יוצא מתחת ידה אין כאן חשש קידושין של כלום ואפי' היא מודה שלקחתו לשם קידושין דעדות ראיה דידיעה בעי ממש עכ"ל ובביאה לא אפשר לומר שיצטריכנו העדים לראות שבעל כמו שזכרנו בשם הטור וה"ה לא יועיל ג"כ השמיעה דהרי את מקודשת לי בביאה זו כיון דלא הוי ידיעה שבעל דהא איתקוש הויות להדדי וכמו שדנין בקדושי כסף ראוי לדון בקידושי ביאה אלא ע"כ כיון דלא אפשר למחזי אמרינן עדי יחוד הן הן עדי ביאה וסגי באמרו כן לפני עדים בשעת יחוד וכ"ש אי איתרע מילתא דחזאי עדים כמו בנ"ד והן לו יהיה סברו' לחלק וליישב מ"מ מידי ספר קידושין לא נפקי אע"פ שאין העד השני בפנינו ואין לומר כיון שהעדי' מוכחשין מפי עצמו של אותה הנבל שאמר בפני הרב מבוסוויילר שאמר בתורת שבועה