חוט המשולש חלק ג' רסז

איפשיטא בש"ס והקנין בחזקתו עומד א"כ גם בנ"ד אין לבטל קנין ודאי משום זה אם יש רק לתלות באיזה דבר גם כי י"ל שלכך עייל ונפיק אזוזי משום שהיה רוצה כבר שיתקיים החילוף ויכנס בבית ר' בער ע"כ לפ"ד בנ"ד הקנין בחזקתו עומד. והיה זה שו"ב כנפשו ונפש ידידו אליעזר יצחק בהגאון מ' הלל זללה"ה מוולאזין: סימן נח מה שכתב להגאון המפורסם מו"ה גרשון תנחום ז"ל ר"מ ומו"ץ דק"ק מינסק בעהמ"ח ספר אילנא דחייא: ידידי אחדשה"ט על של עתה באתי בדבר מכתבו מן ל"ג בעומר העבר בפלפולא דאורייתא ועל אשר אחרתי עד כה להשיבו הלא ידוע לו גודל טרדתינו כי אגירא דיומא אנן ואנן שאלינן להו בשיעורין הלכה תמידין כסדרן. נוסף לזה טרדתי בימים אלו בעיגונא דאיתתא מפה"ק בעזהי"ת ודאי לזכות ידינני וגם עתה סליקנא נפשאי מענינא לענינא אחריתי לאשר ערבים עלי דבריו להשתעשע בהן ואם לא עכשיו אימתי. באשר נוסע ידידי הרב החריף מ' אליקים אליעזר נ"י פניתי עצמי לעיין בראש דבריו ולהשיבו הנראה לפענ"ד וד' הטוב ינחני בדרך אמת: ע"ד תמיהתו בדברי המרדכי פ' מ"ש והובא דינו בח"מ (סי' ר"ג סעי' י' ברמ"א) מהך עובדא דאיסר גיורא בפ' הנ"ל (דף קמ"ט ע"א) הנה אם כי תמיהא רבא היא אמנם לפענ"ד זעירא היא לגבי מה שהביא המרדכי בשם ר' שמחה שם שזהו דבר שמלא כל הש"ס דאף במקרקעי אגב וקני בעינן ואף בכגון דא עדיפא מינה היה לו להקשות ממקור הסוגיא דמטבע א"נ בחליפין שהוכיח הש"ס בפ' הזהב (דף מ"ו ע"א) מהך דהיה עומד עמו בגורן וקשיא סוף סוף היה לו להקנות עם מטלטלין דלאו בערום עסקינן כמש"ש ובאמת הקשה זאת הגאון בעל נתיבות המשפט בשו"ע על מקומו והניח בקושיא ואני בעניי בכל אלו אמינא טעמא דהמרדכי לא ידעינן תיובתא נותיב עליה דאיך יעלה על הדעת שיחדש המרדכי קנין חדש מטבע במיגו דמטלטלין שלא נזכר בש"ס בשום מקום גם על הי"א דקנה הכל קשה הלא פסקינן כר"נ וכן הקשה בהגהת מרדכי שם בשם מהרי"ל מפראג גם על רבינו שמחה קשה דלפי דברי הי"א מנא ליה לחלק ע"כ אמינא לפענ"ד שדברי הי"א אלו דקנה הכל נובעים מהך סוגיא דב"ב (דף ק"נ ע"ב) אמר נכסי לפלניא עבדי אקרי נכסי גלימא אקרי נכסי שטרא אקרי נכסי. והנה מחלוקת הראשונים בזו הסוגיא יעויין בח"מ (סי' רמ"ח סעי' י"ג ובב"י ס"ס ר"נ) שיטת הרשב"א והרא"ש בתשובותיהם דהך סוגיא בש"מ מיירי דהא ע"כ לא אמר קני לך איהו וכל וכו' יעו"ש ושיטת הרשב"ם על מקומו וגם הנ"י דאף בבריא מיירי ועל הרשב"ם כ' כבר הרא"ש בתשובתו דלשיטתו אזיל דפסק הלכתא דאותיות נקנות במסירה אמנם הנ"י דחק נפשיה לומר שאמר קני אגב קרקע ולא אמר איהו וכל שיעבודיה משום דשיעבוד בכלל נכסי ודבריו צריכים ביאור יעויין באו"ת (סי' מ"ו) שכ' עליו והדברים דחוקים מצד עצמם והביא הב"י שיטה זו גם בשם הריטב"א בתשובתו: ע"כ אמינא דהי"א שבמרדכי דקאיירינן מינייהו מפרשי הסוגיא כפשטה שלא אמר כלל קני ואגב כשיטת הרא"ש והרשב"א ואפ"ה אף בבריא מיירי. ולפ"ד קרוב הוא לומר שזו היא שיטת הרשב"ם דהא מוכח מדבריו לעיל (שם ע"ה ע"ב) דעכ"פ מסירה או משיכה בעי בשטרות וזה ע"כ לא הוי דאם הוה פשיטא שהקנה לו השטרות וכ' סתמא שהקנה לו הנכסים בקנין חליפין וזה פשיטא לפענ"ד דשטרות בחליפין לא מקני אליבא דכ"ע דהא לא גרע ממטבע דדעתיה אצורתא כמ"ש כל הפוסקים ולא הזכיר הרשב"ם שהקנה השטרות באגב קרקע ע"כ לפענ"ד מדסתם הש"ס נראה דבכל ענין קונה אף בבריא ואף דלא היה אלא קנין חליפין דלא מהני בשטרות אפ"ה קני להו ולהבין טעמם נראה לי שס"ל דאם אדם אומר דבר אחד וכלל בו שני ענינים אמרינן דעתו וכונתו היה ע"כ שיהיו שניהם שוים ואם אנו יכולין לומר שכונתו שיתקיימו שניהם ודאי דבעינן למימר הכי כמש"כ הרא"ש בהך סוגיא דש"מ שכתב כל נכסיו ופריך הש"ס וליחוש שמא יש לו נכסים במד"ה ועדיפא מיניה מצינו בגיטין (דף ח' ע"ב) דס"ד דאביי מתוך שקנה עצמו קנה נכסים ואף שאינו תלוי בו. ואף דרבא פליג עליה לטעמיה אזיל דס"ל פלגינן דיבורא. והך פלוגתא דקני את וחמור (ב"ב דף קמ"ג) ל"פ אלא במקום שאינו יכול לקיים כל דבריו ואפ"ה קאמר ר"ש דקנה כולו ור"נ ור"ה פליגי עלי' משום דע"כ חמור לא קנה וכן באחיות משא"כ במקום שאפשר לנו לומר שיתקיים כל דבריו בלי שום חילוק ודאי דלא פלגינן דיבורא וכן משמע בכ"מ בש"ס דלא פלגינן דיבורא אלא במקום שא"א בע"א. והרי אם אומר אדם אחד שהקנה שטרותיו לאחר ודאי דאמרינן שהקנה באופן המועיל כיון שהודה שהקנה. וכן איתא בטור ובש"ע (סי' ס' סעי' ו' ברמ"א יעו"ש) דהודאת בע"ד כו' וא"כ אם כלל שטרות עם נכסי שהם קנויים ודאי היה כונתו שיקנה גם השטרות והוי כאלו הודה שהקנה באופן המועיל דהרי כלל אותם בתיבת נכסי עם שאר נכסים דקנה אותם ודאי ולפ"ד קרוב לזה הוא כונת הנ"י לענין קנה לך איהו דכיון דכלל אותם עם נכסי הוי כאלו אמר קנה לך כו'. אמנם לדידיה בעינן עכ"פ שיאמר קנה אגב קרקע משום דאיתא בנ"י להדיא אגב וקני בעינן. ולפמ"ש לשיטת הרשב"ם והי"א שבמרדכי גם זה לא בעינן מהך טעמא והשתא אתי שפיר כל דברי המרדכי דשיטת הי"א דקנה הכל הוא משום מיגו דחל הקנין על המטלטלין חל נמי על המטבע פי' ע"כ היה כונתו שיקנה גם המטבע והוי כאלו אמר הקנתי גם המטבע וע"כ באופן המועיל ולדידן דמסקינן דאודיתא מהני במטבע הוי כאלו אמר שהקנה כבר