חוט המשולש חלק ג' רסה

דהא לו יהא שלא החזיקו רבים כלל אצל מורישם כיון שעתה החזיקו אצל האלמנה והיורשים ג' שנים הוי מיצר שהחזיקו בו רבים. ומה שקאמר שהאלמנה טוענת שלא הקפידה על הילוכם מה בכך הלא בכל חזקה שיש עליה ערעור מסתמא טוען המערער שלא הקפיד על מה שחבירו אכל ג"ש. ואפ"ה הוי חזקה: ומה שכ' אם היה לשמעון בעל הבאר גם הקרקע היה קנוי להם. עם כי אינו נוגע עתה לנ"ד עכ"ז אין אני מבין דבריו כלל דבשלמא אם א' מכר לשני עשר קרקעות כיון שעשה חזקה בא' מהן קנה את כולן. אבל חזקה שיש עליו ערעור היתכן שאם טוען א' על י' שדות שהם שלו והשני מערער ובאו עדים שאכל מאחת מהן שני חזקה הוה הדין שכולם הם שלו. אין לך טעות גדול מזה כיון שע"י החזקה באין אנחנו להחזיק לשלו א"כ רק על כ"א שמחזיק אמרינן שזו היא שלו: ומה שהביא ראיה מהרשב"א כבר דחיתי הכל שהכל להיפך: ומה שכ' לענין מחילה הנראה לי כוותיה דמחמת החזקה אמרינן ודאי מחל אבל בלא חזקה אין לומר כן: ומ"ש דאין הילוך חזקה דא"כ לא שבקת חיי לכל חיי בעניים אשר חצרותיהם עפ"י רוב מפולשים. באמת אם הלכו רבים ג' שנים וטענו שלהם הוא באמת הוי חזקה ובשבילי שדות בב"ק (דף פ"א) היינו רק עד רביעה ב' וא"כ ליכא חזקה: א"כ לפי מאי דאסיקנא לפענ"ד סוברים כל הפוסקים דהילוך מהני אצל רבים וא"כ אין אנחנו צריכים לעיין בענין העדות דמה לי אם אכל לוי את הפירות אי לא כיון שרבים החזיקו אותו עתה אצל האלמנה והיורשים: אך דבר א' עדיין צריך לעיין דהא כ' ההגהת אשר"י בשם מהרי"ח סוף פרק חזקת הבתים דאין להם לרבים חזקה יותר מי"ו אמה וכן משמע בגמ' פרק לא יחפור (דף כ"ו ע"ב) ותמהני שלא הביאה שום פוסק. ואפשר שהא דקאמר התם רב ששת משום דס"ל כר"ל לענין כונס לתוך שלו: גם מה שכ' הגאון רא"א שלהרשב"א או להרשב"ם צריכים לומר דמבואות הוי כשביל של כרמים. והא דכונס לתוך שלו פליגי ר"י ור"ל עליה דרב איני מבין דבריו דהא גם במבואות הוא ר' יוחנן א"כ כיון דחזינן בכונס לתוך שלו דפליג א"כ גם שם פליג אבל להרשב"א ע"כ דלא הוי הני תרתי כשביל של כרמים. דהא השואל בהרשב"א שאל סתם בחזקה של רבים והשיבו מהנך גמרות דהילוך קנה. ואי הוי כשביל של כרמים אין ראיה משם כלל וגם אליבא דהרשב"ם איני יודע למה הוצרך לומר זאת דהא אף אליבא דהרשב"ם אפשר להיות דר"י דמבואות ור"י דכונס לתוך כו' פליג על רב לכן הנראה לפע"ד כמש"כ דלכ"ע פליגי הנך אדרב וס"ל דברבים אף חכמים מודים לר"א דהילוך קנה כמש"כ לעיל: אך זאת נראה לי דלא מהני חזקת רבים רק עד י"ו אמה ולא יותר וכן פסקו הג"א בשם מהרי"ח סוף פ' חזקת הבתים כנ"ל: סימן נו ע"ד השאילה בדיני ממונות ע"ד טו"ת שבין ר' יחיאל מיכל לבין ר' בער מקהלתם שר' יחיאל מיכל הראה לפני ב"ד הקנין שהוא החליף עם ר' בער הבתים שלהם כאשר מבואר בהקנין אשר אנו שולחים אל כת"ר והנה טען ר' מיכל הנ"ל איך שהברירה היתה לו לבדו כאשר מבואר בהקנין וכאשר העידו עידי הקנין לפנינו וקיבל בשעת כתיבת הקנין עשרים רו"כ ולערך אחר ד' שבועות קיבל עוד ט"ו רו"כ ונתן וועקסיל על כל סך הנ"ל ואח"כ קיבל עוד א' רו"כ. ובחמשה עשר באב (אשר לפי כתב הקנין היה אז הזמן אשר יושלם התנאי אם לא יחזור ר' מיכל עד יום הנ"ל שלא יוכל לחזור עוד) התרה ר' מיכל את ר' בער הנ"ל שיקיים החילוף הנ"ל ויסלק לו את המעות המגיע לו עד תשלום הסך מדמי החילוף. והשיב ר' בער הנ"ל שאינו רוצה בהחילוף הנ"ל כ"ז טען ר' מיכל הנ"ל לפנינו ב"ד ור' בער הנ"ל טען לפנינו שבפירוש התנו שגם לו נתונה הברירה באם שלא ירצה להחליף בתוך זמן הנ"ל אזי יוחזר לו המעות וגם טען איך שביום המחרת לאחר כתיבת הקנין אמר בפירוש לר' מיכל הנ"ל שאינו רוצה בהחילוף וטען ר' מיכל אם לא היה רצונך בהחילוף לא היה לך ליתן לי עוד ט"ו רו"כ והשיב ר' בער הנ"ל שנתן לו כדי שיתן לו הוועקסיל גם על העשרים רו"כ הקודם. ומה שמבואר בהקנין שנתן לו וועקסיל בשעת כתיבת הקנין על העשרים רו"כ היינו לפי שהוועקסיל הראשון לא היה כפי זאקאן הקיר"ה עוד טען ר' בער שבשעת החילוף היה רפת בקר וכעת איבד ושרף את הרפת הנ"ל. והשיב ר' מיכל שעשה כן משום שלא נתן לו מעות ולא היה לו במה לקנות עצים ובלא"ה היה הולך לאיבוד וגם גנבו עצים מהבנין ולכך שרפו. כ"ז טען בפנינו הח"מ וגם לפני ר' משה ב"ר אלי' וכעת אינו בביתו כי נסע לווילנא ולראיה בעה"ח. זהו השאלה אות באות: והן אנכי מדרכי למנוע עצמי מלהשיב בד"מ בכתב באשר הכל תלוי לפי דברי הטוענים בדיוק דבריהם. וגם יש אשר צריך לשאול עוד הבע"ד. אמנם מה אעשה אשר שמו פניהם עלי לבל לחתוך הדין שמה עד אשר אחוה דעתי אמנם העת לא נתנני עד עתה מכמה ענינים הסובבים. גם מחסרון בריאותי עד עתה הודות לה' כי חזקני כה לא יסור חסדו ואמתו מאתי נצח ויראני דרך האמת בתורתו. ויאר עיני בעזהשי"ת: הן אבאר כסדר מה שצריך לדקדק עוד בדבר הזה: א' יש לברר שמה אם נעשה הקנין בפירוש מעכשיו