חוט המשולש חלק ג' רנד

לזה נקט הש"ס טעם פשוט דהוי מתנה על מה שכתוב בתורה כו' ותו מקשה עוד על תי' התוס' אחרי שאחרים יכולים להביא קרבנותיהם מקרי אפשר לקיים ע"י שליח. מ"מ איך יתורץ ר"פ אלו נדרים (דף פ' ע"א) קונם רחיצת עולם עלי אם ארחץ היום הא א"א לקיימו ע"י שליח ותנאי בטל ומעשה קיים וצ"ע עכ"ל. ואמרתי לקיים דברי התוס' וליישב קושיא הא'. דהנה המקדש את האשה ע"מ שלא תהי' זקוקה ליבם מבואר בירושלמי שהוא מתעמש"ב. ועיין בתשב"ץ מזה והגאון רע"א כתב בעצמו (בסי' צ"ג) שתנאי בלשון זה אם ימות בחי' ובחי' אחיו בלא ז"ק ממנה שלא יחולו הקידושין. וזה מהני אף שמתנה בד"ת לפטור מיבום ע"ש. והטעם פשוט לדעתי דבשלמא אם מתנה בפירוש לעקור ד"ת אין ביכולתו כמו ע"מ שאין לך עלי שאר כסות ועונה דכיון דנושא אשה חייבהו התורה בשכו"ע שפיר בטל התנאי. אבל אם הוא מבטל הקידושין ולא התנאי ויכול הקדושין לחול בלא תנאי כגון שיניח ז"ק [שפיר חל התנאי] ובזה אני חושב שלא יקשה לכאורה מכל תנאי דצריך להיות כפול. ואם בע"כ הוא אומר א"כ הוא טוב ובאם לאו חוזר מהמעשה וע"כ צריך ג"כ שיהי' באפשרו שיחול המעשה בלא ביטול ד"ת. ולכן גם בביטול ד"ת חל באופן שמבטל המעשה כנ"ל בשו"ת הגאון הנ"ל (בסי' צ"ג) משא"כ בשכוע"נ ששם ממנ"פ יבוטל ד"ת או לא יחול כלל הקידושין זה אינו כלום ודו"ק בזה היטב. ולכן אני חושב בזה חקירה באם שהי' אומר הריני נזיר ע"מ שאם ימות אבא בתוך שלשים אטמא לו ולא אהי' אז נזיר נמצא הרי הוא כמו אם ימות בחי' ובחי' אחיו בלז"ק דמהני. גם כאן יהני דהנזירות חל אם לא ימות אביו וגם אינו מתנה רק לבטל הנזירות ולא מ"ש בתורה ולכן לטעם דמתנה עמש"ב הוי שפיר חייל בגוונא זה אבל לטעם דהמעשה א"א לקיים ע"י שליח א"כ אף בגוונא זה התנאי בטל דא"א לקיים הנזירות ע"י שליח ולכן שפיר מקשה התוס' דהול"ל זה הטעם לפי מאי דקי"ל באמת דאף אפשר לקיים ע"י שליח מצריך בדיני תנאים: שנית אמרתי ליישב קושייתו השני' דבאמת הסברא היא דבעינן אפשר לקיים ע"י שליח ואז מהני התנאי ולא בא"א. כיון דהמעשה אלים כ"כ דאין ביכולתו לקיים ע"י שליח אין ביכולתו לבטלה מחמת התנאי. כה סברת הש"ס בנזיר הנ"ל ולכן בנזירות דליכא מעשה בידים א"צ לזה ואף דא"א לקיים ע"י שליח מ"מ כיון דליכא מעשה בידים לא אלים כ"כ ולכן יכול התנאי לבטל המעשה אף דא"א לקיים ע"י שליח. ואף דהתוס' הנ"ל פליגי וסבירא להו דאף גבי נזירות צריך שיהי' באפשרי לקיים ע"י שליח ובאם לאו בטל התנאי עכ"ז אני אומר דסברתם דכיון דנזירות הוא מקבל עליו לעשות מעשה דהיינו להביא קרבנות לכן סברת התוס' שהוא אלים כ"כ לבטל התנאי ולכן בקושייתם דלא הוי סבירא להו דאפשר לקיים ע"י שליח מקשה שפיר דתפ"ל דא"א לקיים ע"י שליח והוי המעשה קיים. אבל בתירוצם ס"ל דקרבנות אפשר לקיים ע"י שליח א"כ ליכא שום מעשה בנזיר דתגלחת אינה מעכבת ובפרט כיון שהקרבנות אפשר ע"י שליח אף דתגלחת א"א ע"י שליח שפיר חל התנאי [וראי' לסברת התוס' מתנאי ב"ג וב"ר דשם הוי רק דיבור בעלמא רק שדברו ממעשה חלוקת א"י ואי נימא כסברת השיטה מקובצת דכל דיני תנאי דוקא במעשה גמורה כגון מקדש אשה שעושה מעשה א"כ שם בב"ג וב"ר לא הי' צריך לזה ואיך ילפינן משם. וזה קושיא גדולה לסברת הש"מ וסייעתא רבתא לסברת התוס' ודוק] אבל באופן שנתקשה הגאון הנ"ל מר"פ אלו נדרים קונם רחיצת עולם עלי שם לא הוי עשי' כלל ולכן אין צריך לזה ושפיר חל התנאי אף דא"א לקיים המעשה ע"י שליח. עכ"ז בשב ואל תעשה ליכא מעשה דאלים כ"כ שלא יחול התנאי ולא מצאתי לכאורה מקום באופן שיעשה שם המעשה ויחול התנאי. הפוך בה ודו"ק: סימן מז מה שהשיב להרה"ג הנ"ל בזה: ידיד נבחר בדבריו הנעימים אשר בפלפולא דאורייתא חזיתי אשר רב ידו בפלפולא ונחית לברורי שמעתתא בעומקא. וחדאי נפשאי כי אוותה נפשו לחוות דעתי באמריו. ועל כי טרידנא תדיר ואם יומשך הדבר יוכל להתעכב זמן זמנים מטרדות המתחדשות בכל עת. לכן אמרתי אקדים להשיבו. ולא לעבור בבל תאחר בנזירות בעזהשי"ת: הן ראשית דברי הגאון רשכבה"ג לא הבנתי במ"ש וקשה לי דמאי אולמא דהאי מהאי ואדרבא מדין דצריך אפשר לקיים ע"י שליח אינו ברור דיש בה פלוגתא פ"ה דיבמות לזה נקט טעם פשוט עכ"ל הטהור. יעיין נא ידידי בתוס' (יבמות ד' נ"ג ע"א ד"ה רבינא כו') מסקו להדיא דלית מאן דפליג בהא. דלכ"ע לענין להתירה לינשא אין תנאי בחליצה. והפלוגתא היא רק אם מפקא זיקה לגמרי שלא יועיל אחרי' מאמר בזיקת יבמין. ויותר מזה כ' התוס' (בכתובות דף ע"ד ע"א ד"ה תנאי) וז"ל ומשום הך סברא מודו כ"ע דבעינן אפשר לקיים ע"י שליח דומיא דב"ג וב"ר. אבל לענין תנאי כפול ותנאי ומעשה בד"א משמע בגיטין פ' מי שאחזו (דף ע"ה ע"א) דדוקא ר"מ אית ליה זאת ולא רבנן הרי חזינן דהתוס' לשיטתייהו אזלי דס"ל דזהו מוסכם ופשוט אליבא דכ"ע יותר משאר חלקי התנאי. ואם נבא לומר דדברי הגאון סובבים לפי דברי הראשונים ז"ל דמפרשי הסוגיא דיבמות כפשטי' דפליגי בהך כללא. (וע' באשר"י וביבמות שם ובכ"מ בפ' ז' מהל' אישות ה"א) הלא עדיפא הי' ליה להקשות דלשיטת הראשונים דפליגי שם ביבמות (ד' נ"ג הנ"ל) בהך כללא דאל"ק עי"ש. רבינא קאמר התם דכ"ע יש תנאי בחליצה ולא בעינן אלק"י עי"ש. וכאן בנזיר