חוט המשולש חלק ג' רמ

ובעיני נראה לחזק האי סברא עפ"י דהביא הש"ך בשם הרמב"ם והוא עפ"י ירושלמי דמשו"ה קבעו חז"ל שיעור חלה א' מכ"ד בבעה"ב ובנחתום א' ממ"ח דבעינן שיהי' נתינה לכהן שיעור מתנה ניכרת שעולה קרוב לשני בצים גבי בעה"ב. רק גבי נחתום דמסתמא אופה הרבה קמח ביחד ממילא יהי' מתנתו חשובה וניכרת אף א' ממ"ח ע"ש. ולפיכך ניחא שפיר גבי שותפות עובד כוכבים דלא קפדינן על מה דאיתא בהאי שיעורא דנותן אחד מכ"ד מחצה פטור הואיל ועכ"פ נותן ומוסר לכהן מתנה חשובה וניכרת שיעור א' מכ"ד היינו קרוב לשני ביצים כפי שעולה ליתן מקמח שלו. תו לא קפדינן על מה שאין השיעור בשלימות כולו מחיוב. הואיל ועכ"פ מקצת יש מחיוב סמכינן אדאורייתא שאין לה שיעור מה"ת. הואיל ומ"מ נותן מתנה נתינה חשובה לא קפדינן שיהי' כל שיעורא בשלימות מחיובא וסגי כשמשלים השיעור מפטורא: ומעתה נחזי אנן גבי האי משנה דשאור שלא הורמה נימא אנן, מהכא דסגי שיפריש רק שיעור א' מכ"ד על שאור לחודא ולא נקפיד על מה שיש בהפרשה זאת תערובות מן עיסה הפטורה דנסמוך על מה דאין לה שיעור מה"ת כנ"ל: לכן חקרו כל הפוסקים והמפרשים וקבעו טעם לזה דהואיל דדינא הכי הוא דטבל אוסר בכ"ש וכל שנתערב קצת טבל במקום אחר חל על כל התערובות קביעות דין טבל ובעי כל התערובות הללו הפרשה שלימה בשלימות א' מכ"ד מכל העיסה. רק אם יש לה פרנסה ממ"א שאז עוקרין מעיקרא לעיקרו של טבל שנפל שם. אז די בתקנה לפי חשבון טבל לבדו. לדעתי יש לדמות ענין זה לתרומה שנפלה לפחות ממאה שאוסרת ואי מתשיל על עיקרא דתרומה ניתרת התערובות כולה. מפני שנעקר ונתבטל האיסור מעיקרו. אבל כשאין לו פרנסה ממילא נעשית כל התערובות טבולה וצריך לעשות הפרשה ותיקון על כולה. ומדוייק מאד לשון הר"מ בפי' המשנה שכ' דבלא פרנסה תהי' כל העיסה טבל כו'. ומוציא ממנה החלה החייבת לה. ואינו דומה לענין שותפות עובד כוכבים דביאר הרא"ש דלא חיישינן להפריש לה מעשר שלם על חלקו ועל חלק עובד כוכבים דשאני הכא שלא נעשה חלק עובד כוכבים טבולה שיחול עליו דין הפרשה ולכן סגי בהפרשה על חלקו לבד ולא קפדינן על מה שיש בתוך הפרשה חלק עובד כוכבים ונמצא מפריש מפטור על החיוב וסמכינן עכ"פ על הא דמדאורייתא אין שיעור לחלה. משא"כ בתערובות שאור או עיסה של טבל לעיסה שהורמה או איפכא או אפי' שאור עובדי כוכבים שניתן לעיסת ישראל דהשאור עם העיסה כולה כעת של ישראל. אף דשאור שלקח מעובד כוכבים היא פטורה מ"מ כעת השאור הוא שלו ביחד עם העיסה שלו והכל הוא שלו רק שיש כאן תערובות טבל שלא הורמה עם שהורמה וטבל אוסר בכ"ש ונעשית כולה טבולה וחייב בהפרשת חלה. ממילא צריכין להפריש מיניה וביה שיעור שלם על כולו. ומ"מ צריכין ג"כ לסברא דבילה כמבואר בר"ש שם דאוקמי בזיתים כתושים ונעשה שמן דאי לא"ה בלא בילה חיישינן שיפריש מהעיסה כל ההרמה ונשאר שאור החיובית שהיא עיקרית בלא שום הפרשה ולא מהני ענין דנעשית כולה טבולה להפריש מהתערובות על העיקרית: ומצאתי עוד ראיה מפורשת ברא"ש דבלא בילה לא מצי להפריש סתמא ולא מהני ענין האי דינא דנעשית כולה טבולה שיהי' יכול להפריש אפילו מהתערובות לבד על העיקר דהא שם בתשו' גבי תערובות ככרות שהופרשו עם שלא הורמה אשר הובא בשו"ע (שם סעיף י"ב) פסק בבא להפריש מיניה וביה צריך להפריש ממנין הככרות כל כך עד שהי' נתפס עכ"פ א' ממספר ככרות שלא הורמו ע"ש: ואי נימא דהאי ענינא דנעשית כולה טבולה מועלת להפריש מהתערובות על עיקרית אפילו בלא סברא דבילה. א"כ נימא התם נמי הואיל וטבל אוסר בכ"ש ובפרט ככרות דחשיבי ולא בטלי כמש"כ הרא"ש בתשו' שם. ממילא פשיטא דנעשה כל התערובות טבולה לחלה וא"כ אף דבככרות ליכא בילה מ"מ יועיל הפרשה מן א' מתערובות על כולם. אע"כ דבלא בילה לא מהני מידי וכשמצרפין כולן בכלי אחד לעשות מהן הפרשה. הי' נראה בפשיטות שמהצורך להוציא עלי' חלה אחת מכ"ד מהנמצא בכל הככרות הללו הואיל שנעשו כולן טבולות וכמבואר במשנה שכשבא להפריש מיניה וביה צריך להפריש על כל התערובות ביחד ולא לפי חשבון כמו כן גבי ככרות נראה דלא מהני כדי חשבון מהששה ככרות שלא הורמו אלא צריך להפריש מחשבון כל התערובות: ולכאורה הי' נראה לדקדק עוד דבהאי תקנה שמפריש כל כך ככרות עד שיהי' נתפס בודאי אחד מהמספר ככרות שלא הורמו. א"כ לפי"ז הי' מהראוי שיהי' בכל הפרשה בכל א' ואחד מן הככרות שיעלה עכ"פ על חשבון א' מכ"ד לפי חשבון מכל הככרות שיש בהן שלא הורמו דהא אפשר להיות שרק א' מהן הופרש וכל הנשארים המה כולן שלא הורמו. ולכן אינו עולה החשבון הפרשה משארי הככרות עליהן דהוה מפטור על החיוב. ומהצורך שיהי' עכ"פ שיעור הפרשה שיפריש מן אחד של חיוב יספיק לפי חשבון ככרות הנשארים שלא הורמו בכדי שיופרש ודאי מהחיוב על חיוב. אך אפשר שאין בזה קפידא כ"כ שאינו ראוי להקפיד על השיעור גבי ספיקא הואיל ועכ"פ יש כאן הפרשה קצת מחיובא וחלה אין לה שיעור מה"ת. וזה האדם עושה עכ"פ הפרשה שלימה על כל מספר הככרות שלא הורמו דהיינו כשנצרף ההפרשה משארי ככרות ביחד מסתמא יספיק לשיעור שלם לא חיישינן טפי כאן. ויש ללמוד ענין זה במכש"כ מהא דמתיר הרא"ש שם בה' חלה להפריש בשותפות עובד כוכבים מיניה וביה כמו שבארנו דהואיל ועכ"פ זה האדם נותן שיעור שלם הראוי לכדי נתינה ומקצת של חיובא יש בה ודאי סמכינן אהא דאמרו חלה אין לה שיעור מה"ת אף שמצרף התם