חוט המשולש חלק ג' רלח

וניחא בזה לבאר טעם הר"ש והרא"ש שם בתשובה סי' ב' וג' שמביא, ג"כ על משנה הנ"ל דשאור לא בטיל משום דלטעמא עבידא אך מה שדייק לפרש בענין ככרות משום דחשיבא לא בטלי קשה ל"ל טעם וסברא זאת הא בלא"ה טבל בכ"ש אפי' בלא דבר חשוב ודבר שבמנין וצריך עיון: עוד ראיתי מה שרצה מעל' לתרץ מה שהקשה התה"ד דברי רא"ש שסותרין זה את זה דבהלכות חלה כ' דיש בילה ויכול להפריש מיניה וביה בשותפות כותי. ובתשו' סי' ב' כלל ב' בלקח שאור מכותי כ' להפריש ממ"א מוכח דאין בילה: וע"ז תירץ מע"כ דלא סתרי אהדדי דזה ודאי דגם בתשו' ס"ל להרא"ש דיכול להפריש מיניה וביה דיש בילה רק דעיקר רבותא שם דבא להשמיענו שיכול להפריש ממקום אחר ולאפוקי מדעת השואל דעלה על דעתו שהעיסה בטילה לגבי השאור ויהא אסור להפריש עלה מעיסה אחרת שיהא מחיוב על הפטור ע"ז השיב הרא"ש דיכול לעשות עיסה אחרת עכ"ל מעכ"ת: בודאי לא עיין מעל' יפה בדברי לשון התשו' שם דשם בסי' ב' בענין ככרות כ' שם דיעשה להם פרנסה עפ"י עיסה שיש בה ה' רבעים קמח ובאמת לא צריכין לשיעור שלם דזה ודאי דסגי בהשלמת קמח לאותן ככרות. וכדאי' בט"ז שם ס"ק י"ד בשם רש"ל ע"ש. אך לרבותא נקט הרא"ש שיעור שלם דהיינו אם יש לו עיסה שלימה רשאי להפריש ממנה ולא נקרא מפטור על החיוב כמו שמאריך שם הרא"ש ומביא שם דברי הר"ש: אולם כאן בסי' ג' גבי שאור של כותי דאיירי שם שבעיסה הי' בה שיעור ה' רבעים קמח ומשיג הרא"ש שילושו מעט קמח ויעשו עיסה קטנה ויפרישו כל עיסה הקטנה על עיסה הגדולה ע"ש וממילא ליכא בעיסה הקטנה רק שיעור חלה שצריכה הפרשה אחד מכ"ד בעיסה הגדולה. וא"כ לא שייך כלל רבותא דהפרשה מחיוב על הפטור הואיל דאינו עושה רק עיסה קטנה. ועיין בר"ש דמתחילה שכ' לעשות עיסה שיעור ה' רבעים על פרנסה ע"ז חקר דאין כאן חשש הפרשה מחיוב על הפטור ואח"כ כ' ובתוספתא איתא שיעשה פרנסה מעיסה פחותה משיעור רק שהשאור ישלימה לשיעור ע"ש. וכוונתו שעי"ז אין צריכין כלל לחקור מענין הפרשה מחיוב על הפטור: אמת תירוץ של התה"ד לחלק בין שאור לעיסה אינו מובן איזה חילוק יש בדבר. גם מה שמחלק מעל' דבה' חלה איירי הרא"ש בתערובות קמח ובתשו' איירי בתערובות עיסה. דבר זה אפשר לשמוע כי קמח בקמח ודאי לח בלח כדאיתא בתוס' מנחות (ד' כ"ב ע"ב ד"ה ור' יהודא) וביבמות (דף פ"ב ע"א ד"ה ר"י לטעמיה) ע"ש. ועוד נראה לי ברור דשם איירי הרא"ש בשותפות עם עובד כוכבים ומסתמא איירי שקנו עבור מעות בשותפות חטים או קמח או שהי' להם שדה בשותפות. ובענין זה לא נמצא כלל מקום להסתפק אם יש בילה או אין בילה כמו דמפורש בגיטין (דף מ"ז ע"ב) ישראל וא"י שלקחו שדה בשותפות טבל וחולין מעורבין ופירש"י ותוס' שם אין לך כל חיטה וחיטה שאין בה חצי טבל וחצי חולין ע"ש ברש"י באריכות ואף תוס' אינו חולקין אלא אחרי חלוקה ע"ש ולכן אינו נכון בעיני מה שכ' מעל' וז"ל דהרא"ש בה' חלה התחיל מתחילה לומר דדוקא עיסה אחרת מהני ולא מיניה וביה משום דאין בילה ואח"כ מסיק דשפיר יש בילה ומתרץ אף מיניה ובי' עכ"ל דלפי מה שביארנו ליכא שום מקום כלל לאדם להסתפק בשורש בילה שם ולפנינו נבאר תוכן דברי הרא"ש שם. ואף זאת נבאר דזה ודאי דאף שאור בעיסה יש בילה כי מסברא אין לחלק בין קמח לעיסה וכמו דקמח בקמח מקרי לח בלח כמו כן עיסה ושאור. דאטו משום דאוסיף מיא ניטלה ממנה תורת לח. ולכן בין קמח וקמח ובין עיסה ושאור ועיסה ועיסה בכולן יש בילה וקושיית תה"ד לא קשה מידי על הרא"ש. ועיין בט"ז ס"ק ב' דאין לחלק בין עירב קמח לעירב עיסות ע"ש: ועתה אבאר אשר כל דברי ש"ך בס"ק ח"י שם תמוהים ולא עמד על מקור ויסוד טעמן של ראשונים כאן. דהנה חזיתי לדעתיה של ש"ך דעיקר טעמי' שמותר להפריש מיניה וביה יש בזה שני סברות או משום בילה או משום דאמרינן דנעשית כולה טבולה. ממילא ג"כ מותר להפריש מיניה וביה אף דליכא בילה. וע"פ יסוד ושורש דבר זה סובב והולך כל דבריו. ועפי"ז כ' דה"ה נתערב עיסה טבולה בעיסה טבולה פשיטא דשרי טפי להפריש מניה וביה דיש כאן שני הסברות חדא דטבל אוסר בכ"ש ועוד דיש בילה ובשיעור חלה שיפריש א"א שלא יהא בה מעיסה שלא הורמה וחלה אין לה שיעור. אבל בשאור לפי דעת התה"ד דהרא"ש סובר התם דאין בילה א"כ עיקר טעמא דמותר בשאור טבל שנתערבה להפריש מני' וביה הוא ע"כ משום דטבל אוסר בכ"ש ונעשית כולה טבולה אבל בילה ליכא בשאור. ולפי"ז בשאור של עובדי כוכבים אסור להפריש מניה וביה דהא אין בילה ודלמא איתרמי שאור של עובדי כוכבים. וכולה פסולה נמי לא שייכי דהא שאור של עובדי כוכבים אינו טבל שיאסר בכ"ש. אך הטור כ' דה"ה שאור עובדי כוכבים מזה מוכח דהטור לא ס"ל כהתה"ד בדעת הרא"ש אלא דהרא"ש ס"ל דאף בשאור יש בילה. נמצא דמותר להפריש בשאור של עובדי כוכבים מיניה וביה משום בילה אף דלא שייכי כולה טבולה. ועפי"ז נתקשה לו על הרא"ש וטור ומחבר למה להו לפרש גבי שאור שלא הורמה לטעם שנעשית כולה טבל הא בלא"ה שרי משום דיש בילה ע"כ ת"ד: ועתה אבאר מה שנראה לתמוה בדברי הש"ך ע"פ הצעות שביארתי כוונת סוגיא זו שיש כמה דברים שאין להם שחר. וכפי הנראה דדברי התה"ד אטעיתיה להש"ך בזה כי גם דעת התה"ד תמוה בעיקר הלכה זאת דמחמת שנתקשה לו מה שהעלה הרא"ש בתשו' בשאור של עובדי כוכבים להפריש מעיסה אחרת ולא התיר להפריש מיניה וביה כמו שמסיק בהלכות חלה גבי שותפות כותי דמותר להפריש מיניה וביה. לכן העלה