חוט המשולש חלק ג' רכא

וכיון דכ"ז אינו מצד הדין רק מצד חומרא א"כ איך נוכל לברר מזה דבר מה בענין חזקות דאורייתא: היוצא מכל דברינו אלה דודאי הך חזקה דאשה שראתה דם. לומר דהשתא ראתה דהוי חזקת הגוף עדיף מחזקה דאשה בחזקת טהרה עומדת. דהוי רק חזקת הדין בלבד כדמוכח בסוגיין דהיו בה מומין שהבאתי לעיל. אך במה כחה יפה. ובפרט ליזול בתרה נגד רובא זה לא ברירא לן כלל: א"ה ידידי הרבה יש לדבר בענין חזקה כזו וגם את כל מה שכתבתי לא באתי ח"ו לסתור דבריו כי באמת הסברא נכונה וישרה מצד עצמה. אמנם באתי רק כמעורר לו שישמע חכם ויוסיף לקח בעניני חזקות אשר הוא מקצוע גדול בתורה. ולא נייר אחד ולא שתים יכיל את כל החילוקים אשר יש לחלק בין החזקות ולברר אותם בכל מקומות מושבותיהם בכל הש"ס. ואנכי מטרדתי ומחלישות מזגי עתה קשה עלי לירד הרבה בפלפולא ובדבר שאינו נוגע להלכה ולמעשה. אמנם לחביבותא דידיה לגבן תקעתי עצמי קצת לדבר הלכה זו למען לא ישיב פניו ריקם: סימן כח שאלה אם מותר ליקח פאדראט להעמיד בית תפלה לישמעאלים הנקרא מאצעטא ואם יכולים לשכור פועלי ישראל או עובדי כוכבים דוקא: אכתוב את הנראה לפענ"ד, וד' הטוב ינחני בדרך האמת ובו בטחתי ויעזרני: תשובה הן דבר זה איפלגו בה כבר קדמאי ובתראי. הרמב"ם ז"ל כ' (בפ"ט מהל' עבודת כוכבים הל' י"א) אסור לבנות עם העובדי כוכבים כיפה שמעמידים בה עבודת כוכבים. ואם עבר ובנה שכרו מותר. אבל בונה הוא לכתחלה הטרקלין או החצר שיש בה אותה הכיפה. ומרן ב"י כ' בלשונו ממש (בסי' קמ"ג סעי' ב') והטור כ' שזהו תלוי בגירסת רש"י ותוס' במתני' ע"ז (ט"ז א') דלגירסת התו' במתני' דימסאות אסור לבנות אף הטרקלין. ודברי הטור תמוהים המה מאוד. וכבר עמד עליו רבינו אור ישראל הגר"א ז"ל. שלא נחלקו אלא בבימסאות שמעמידין עליו. אבל הטרקלין מוכח להדיא במתני' דשרי מדכ' הגיע לכיפה כו' אסור לבנות (יעויין שם בס"ק ו') וא"כ לפ"ז כבר אזדא לי' חומרת הט"ז שכ' שיש לחשוש לדעת התוספות ולהחמיר. אך מה שיש לחוש לכאורה למה שכ' עוד דאף לרש"י והרמב"ם (ולפי האמת הוא דעת כולם) אינו מותר אלא עם העובד כוכבים משום דמסייע אין בו ממש. המעיין בדבריו יראה לעין שלא חשש לזה רק סיים אבל למעשה ודאי ראוי לנו לפסוק כר"י שראה דברי רש"י וחלק עליו ואליו תשמעון עכ"ל וזה אינו כמו שביארנו. גם יתר דבריו שם אין להולמם. וב"י בס' ב"ה כ' בשם א"ח דלפר"י מי שמוכר ביתו כו'. והנראה שמביא זאת לראיה שיש לחוש לפר"י לבד אשר בב"ה ליתא הך תיבה לפר"י כלל. עוד איך שגה בזה דתלי בפר"י דהא ש"ס ערוכה היא גיטין (מ"ד א') ואף הרמב"ם שחולק על פר"י (לדבריהם) העתיק דין זה פשוט הל' י"ג) ואין להאריך בזה יותר. ויש להמליץ בעדו גם בעד הב"ה שהביא זאת בשם א"ח דיש לפרש כשיטת רש"י שם דמיירי בא"י. אבל אמנם על דא גופא יש לדון לכאורה כיון דאף לבנות שרי למה יהא אסור הדמים שמכר. ואף שנושאי כלי הרמב"ם הרגישו בזה. ואמרי דכונת הרמב"ם במוכר בית לעבודת כוכבים היינו לעובדה ממש. הן הרואה יראה לשון הרמב"ם אין להולמו כן שסיים אבל עובדי כוכבים שאנסו ישראל וגזלו ביתו והעמידו בה עבודת כוכבים דמיו מותרין. אלמא דמיירי רק שמעמידין בו. והנה דברי שני הלכות אלו מרפסין איגרא. ולפי מה שביארנו סתרי הך מתני' דידן עם המכילתא שהביא הש"ס בגיטין (דף מ"ד א' הנ"ל) ולא מצאתי בעניי מי שהתעורר בזה: אך י"ל דבאמת לכך נאדי רש"י ז"ל מהך פירושא ומפרש שם דמיירי במוכר ביתו בא"י ומשום קנסא. אבל הרמב"ם ז"ל (פ"ט מהלכות עבודת כוכבים הלכה י"ג) לא פי' כן ולא ידעתי למה. וגם הלא סותר הוא להך מתני' דידן הנ"ל. אך באמת מוכח לכאורה בסוגיא דגיטין שם דלא כפירש"י דשקיל וטרי הש"ס התם מנידון המוכר עבדו או בהמתו לעובד כוכבים אם קונסין אותו עד עשרה או עד מאה בדמיו כדי שיחזור ויפדה. ואם גם הך מכילתא בחשש איסור מכירת בית בא"י לא הוה מפליג בקנסא במוכר ביתו לומר דרק דמיו אסורין ולמה לא קנסו אותו עד עשרה כדי שיחזור ויפדה. וכה"ג מצינו בגיטין (מ"ז ע"ב) לענין מוכר שדהו שקנסו אותו ותקנו שיקח ביכורים מן השוק ויביא. כדי שיפדה מן העובד כוכבים. ולא אסרו את דמיו שם א"כ מוכח דהך איסור הדמים דמוכר ביתו הנ"ל לאו משום קנסא הוא אלא מדינא. א"כ הדרן קושייתן לדוכתא ביתר עוז: ולולא דמסתפינא הוה אמינא. דטעם האיסור משום שמכר לעובד כוכבים בית להכניס בתוכו העבודת כוכבים ועבר על לא תביא תועבה אל ביתך וכפשטא דמתני' בע"ז (דכ"א ע"א): ולכאורה הי' נראה מזה להוכיח כסברת הש"ך שם (סי' קמ"ג ס"ק א') דיש חילוק בין משמשי משמשין למשמשין. ואם יש שם כיפה אזי הוי הכיפה משמשי עבודת כוכבים והטרקלין הוי משמשי משמשין משא"כ הרמב"ם שם בהל' י"ג מיירי שהאליל עומד בזה הבית עצמו וא"כ הוה משמשי עבודת כוכבים. ולפ"ז שפיר השיג עליו הראב"ד דאם כבר לקח המעות ואח"כ העמידו ודאי דהמעות הוי שרי דהא לא גרע מכיפה שבדיעבד דמיו מותרין: