חוט המשולש חלק ג' ריט

לה לכל אחת כפי מדרגותה לכך כתב התנא לשון נותנין לה וברור הוא. אך מה אעשה שמדברי הרמב"ם גם מהרשב"א והאשר"י שהבאתי מוכרח דבמתני' מדינא היא טמאה אם ראתה יותר מהזמנים שנתנו לה חכמים. דאם הי' ס"ל דגם במתני' הוא רק מצד חומרא לא הי' מקום לקושייתן כלל דבדורות האחרונים החמירו יותר ונתנו לכולן רק בעילת מצוה לבד כמו בבוגרת. וגם הב"י לא הי' צריך לחלק בין רומ"ת משום דהוי מיעוטא דמיעוטא והרמב"ם ז"ל הי' לו לומר שמשם ואילך לא הוי רק ספק נדה או מדרבנן: והן אחר שנסתבכתי הרבה במבוכה זו דמכת בתולים. אמרתי נחזי אנן בדורות שלנו. וחזינן דיש בתולות שלא נמצא דם בתולים רק בבעילה הראשונה. ויש אשר נמצא כמה פעמים. א"כ לפי"ז בבעילה הראשונה הוי מכה שודאי מוציאה דם ומשם ואילך הוי רק ספק מוציאה דם. א"כ לפי"ז אית לן לפרושי מתני' עפ"י הך כללא דמכה שמוציאה דם בודאי לא הוי אלא בבעילה הראשונה. לכך לא תלינן לב"ש בראתה רק בב"מ לבד. ולב"ה אפשר דס"ל דכל הלילה חשבינן לה לודאי מוציאה דם. או דס"ל דלא בעינן שתוציא דם בודאי. ולפי"ז הי' אפשר לומר דהרשב"א וסה"ת וכן הרמב"ם ז"ל דמשמע דס"ל כבעל סה"ת. פליגא בפלוגתא דב"ש וב"ה. דהרמב"ם ז"ל פסק (בפ"ה מה' א"ב הלכה י"ט) כב"ש. ויעוי' שם במ"מ משום דס"ל דרבותינו כב"ש סבירא להו. ויש לומר שכן פסק גם בעל סה"ת לכך לא תלינן אלא במכה שודאי מוציאה דם. והרשב"א ז"ל י"ל דפוסק כב"ה דתלינן כל הלילה אף שלא הוי מוציאה דם ודאי. ולפי"ז יש ליישב גם שני הגירסאות דסתמא דתלמודא דידן הוא אליבא דרבותינו לכך סיימו שתדע שדם יוצאה ממנה. והתוספתא אליבא דב"ה דמתני' אתנייא לכך כ' סתמא שאם יש לה מכה תולה: עכ"פ איך שהוא זהו ודאי שיותר מלילה הראשונה ודאי דלא מחזקינן במוציאה דם ודאי ואפ"ה אף בהגיע זמנה רק אם לא ראתה תלינן ד' לילות וע"כ משום דעכ"פ יש לספוקי שמוציאה דם עדיין. ומדלא תלינן משם ואילך ע"כ דמשם ואילך חשבינן לה שאינה מוציאה דם. ואפ"ה בקטנה שלא הגיע זמנה תלינן לה: והן נחזור לשיטת הרשב"א ז"ל דסבירא ליה דתלינן אף במכה שאינה מוציאה דם קשה לכאורה מאוד דלמה לא תלינן בהגיע זמנה ולא ראתה יותר מד' לילות. א"כ ע"כ דסבירא ליה לשיטתו דיותר מזה לא חשבינן לה כמכה ודאית כלל. אלא ספק אם יש לה מכה כלל. ואעפי"כ בלא הגיע זמנה תלינן אף כל יב"ח. הרי מוכרח דלדעת הרשב"א ז"ל תלינן במסולקת דמים אף בספק אם יש שם מכה כלל: א"כ זכינו לדין בנ"ד שכבר פסקה מלראות דמדמה לה הש"ס בכ"מ כמו לא הגיע זמנה לענין דיה שעתה ועוד לענין כמה דברים. א"כ אף בספק מכה ודאי דיש לנו לתלות. וכאב ודאי דלא גרע מספק מכה וכן איתא בתשו' מיימוני בשם הריצב"א. הובא בב"י לענין בדיקת שפופרת בבעלה הראשון. וז"ל אם היא מצטערת בשעת תשמיש וקשה לה מאוד נראה קצת כי חולי ומכה יש לה. ויש לסמוך על הבדיקה אף לפ"ה עכ"ל וכ"ה בשו"ע (סי' קפ"ז סעי' ג' בהגה"ה) א"כ ודאי דיש לתלות בנ"ד כמו בלא הגיע זמנה אחר ד' לילות: והנה אחר כותבי זאת מצאתי בשבות יעקב (ח"א סי' ס"ח) שפסק ג"כ להקל בזקנה בכאב בעלמא מצד הסברא: אמנם מה שכתב שם דאין להביא ראיה להתירה מתינוקת שלא הגיע זמנה דשאני התם דאיכא מכה גדולה לפנינו במה שפרץ גדר בתולה. ובמחילה מכבודו. דהא אם הוה מכה ודאית הי' לנו לתלות לדעת הרשב"א אף בראתה וכ"ש בלא ראתה ולמה לא תלינן יותר מד' לילות. אלא ע"כ דלא חשבינן לה למכה ודאית ואעפי"כ תלינן בלא הגיע זמנה א"כ ראיה גדולה ומוכרחת היא. ולאיסורא ודאי דליכא למיפשט מדמחמרינן בועל ב"מ ופורש כמ"ש הרשב"א בתה"א דשם החמירו משום שהיא מכה עוברת: וא"כ ברור הוא דבזקנה יש לנו לתלות בכאב דהוי רק ספק מכה כמו בלא הגיע זמנה מד' לילות והלאה דלא הוי רק ספק מכה ע"כ אליבא דהרשב"א. ומוכרח זאת ממתני'. ובפרט שלדינא הסכים השבו"י ג"כ מצד הסברא: ולפמ"ש בעז"ה דכל יסוד ענין דתולה במכתה נובע מהך מתני' דריש פ' התינוקת במכת בתולים. יתורץ שפיר מה שהקשה הגאון בעל ח"צ על שיטת האומרים דלא בעינן כלל שנדע שמכתה מוציאה דם מהך מתני' דפ' הרואה כ' במעשה שבא לפני ר"ע דבעינן אף בכתם שתהי' יכולה להתגלע ולהוציא דם. ואעפי"כ היו תלמידיו מסתכלים בו משמע דברואה ממש אף בכה"ג לא תלינן: דלכאורה יש לדקדק אדרבה מה הוקשה להם להתלמידים דילמא ס"ל לר"ע דאף ברואה תולין כה"ג: אך לפמ"ש ניחא שהי' מקובל אצלם פלוגתא דב"ש וב"ה בתינוקת ושם חזינן דאף בתינוקת שלא הגיע זמנה לא תלינן רק עד שתחי' המכה. אבל אם חייתה פ"א ודאי דלא תלינן אף שאפשר שתתגלע עוד להוציא דם. לכך הסתכלו בו שאמרה האשה מכה הי' וחייתה ובכגון דא ודאי דלא תלינן ברואה. אף שיכולה להתגלע. משא"כ היכא דאיכא מכה ודאית עדיין תלינן אף בראתה. וכי מה עניין חייתה ליש לה מכה: עכ"פ בהא נחתי ובהא סלקי דבנ"ד שכבר היא מסולקת דמים ודאי דיש לתלות במכה ומותרת היא לבעלה אך בזה אולי יש להחמיר להצריכה טבילה עכ"פ בכל פעם שתראה: רק זאת נ"ל שיבדקו אותה נשים בקיאות אולי יראו איזה מכה בחוש. וגם יכולה לבדוק במוך ארוך כמ"ש הגאון בעל ס"ט ואם תמצא דם מן הצד אז תהא טהורה לגמרי. כן נ"ל לפענ"ד וד' הטוב יצילנו