חוט המשולש חלק ג' ריד

וכן ע"ד שם האשה שנקראת בפי כל איטקא איך לכתוב והנני להשיבם בעז"ה: תשובה הנה מה שחותם א"ע רק בשם יהודא אידל ולא מזכיר בחתימתו שם השני שלו. לזה אין לחוש כלל כמ"ש הט"ז (בסי' קכ"ט ס"ק ל"ה) בשם אלעזר והובא ג"כ בב"ש בשמות אנשים בשם הנ"ל וכן כ' כל האחרונים דחתימה אינו בכלל קריאה לחוש לזה נגד קריאת העולם ועלי' לתורה. ע"כ ודאי צריך לכתוב שני השמות שקורין אותו: ואנו נהיגין פה כמו שהכריע הגאון בעל נוב"י והגאון בעל טיב גיטין אצל שם משה יהודא דלא כהב"ש ולפי הכרעתם יש לכתוב בנ"ד שלמה יהודא דמתקרי שלמה אידל ולזה מהני ודאי חתימתו לכתוב אידל באלף: וכן בשם האשה יש ג"כ לכתוב איטקא כיון שהכל קוראין אותה כן בפני' ושלא בפני' וכ"כ הגאון בעל טיב גיטין בנידון שם עטקא. וד' הטוב יצילנו משגיאות והיה זה שלום וברכה: ה' ו' אדר ראשון תר"ה: סימן כא לכבוד אלופי יקרים מופלגים ומשכילים בד"צ דק"ק קרעווע. שלום מאדה"ש: הן ע"ד האשה שהודעתי להם מכבר שנשאת קודם זמן הכתוב בכתב פטור שלה. סמוך לגבולם. והן עתה הגיעני ציר מבעלה עם גוף הכתב פטור אשר לוטה פה והנה לפי מה שכתוב בהפטור שאחר שקבלה הג"פ כד"ת קבלה על עצמה מרצונה שלא תנשא קודם י"ז אלול העבר הן לפי דעתי אף אם היה תנאי גמור שלא תנשא עד זמן הנ"ל כיון שגרשה סתם ומעכשיו. (כמבואר בכתב פטור שכבר קבלה הגט) הלא מבואר בש"ס גיטין (ד' ע"ד א' ובטור וש"ע סי' קמ"ג סעי' ב') דרק לכתחלה לא תנשא ובדיעבד אם נשאת יפרוש ממנה עד שיתקיים התנאי ועכשיו הרי כבר עבר הזמן. והוי קידושין גמורים למפרע וכ"ש בנ"ד דלא הוי תנאי כלל אלא שקבלה ע"ע מרצונה אחר קבלת הגט וכבר כ' הב"ש (בסי' קמ"ה ס"ק ט"ז) דבנתגרשה סתם וקבלה אח"כ אף שלא קיימה דברי' אין חשש איסור יעו"ש: אמנם בנ"ד שאומרת שקבלה על עצמה בשבועה או ש"ד שצריכה לקיים וכמו שמבואר שם (בסי' קמ"ה סעי' ט') ולתקנת הר"י מפרי"ש יש להחמיר שיקדשה עוד הפעם. משום דתלי בפלוגתא אי עביד מהני ואף דהתוס' תמורה (דף ו' ד"ה והשתא) כ' דבכה"ג אף רבא מודה אמנם הגהת מרדכי לא כן ס"ל והובא דינו ביו"ד (סי' ר"ל בהגה"ה) וכן אסיק הסמ"ע בחו"מ (סי' ר"ח ס"ק ג') והש"ך שם דהוי עכ"פ ספיקא דדינא. ואף די"ל דקידושין עדיף טפי כמו שכתב הגאון בעל נוב"י מ' תנינא (סי' קכ"ט אה"ע בהיתר ז' יעו"ש). אמנם עכ"ז יש לחוש לחומרא לקדשה שנית ובלא ברכה אבל מצד הדין היא א"א גמורה ומותרת לו זהו הנראה לדינא: והמה בגבולם יראו לגעור בהאנשים שעשו הקידושין בלי שום רב ומורה ושלא כדין וכהלכה וראוי למיגדר מילתא שלא יוסיפו עוד לעשות כדבר הרע הזה בגבולם. וד' הטוב יכפר בעדם והיה זה שלום וברכה מאדה"ש ותחל שנה וברכותיה כנפשם ונפש ידידם אליעזר יצחק בהגאון מ' הלל זללה"ה. סימן כב כתיבה נעימה וחתימה טבא יהיבא לכבוד אה' ידידי הן נגידים מופלגים יקרים ומשכילים ביראת ד' אלופי הקהל רוזני מנהלי עדת ישורון דק"ק הראדק ד' עליהם יחיו ויתברכו: ידידי מכתבם ע"י הציר מוכ"ז נכון הגיע לידי עש"ק העבר ערך חצות היום מדי באתי אז מקבלת פני חותני ודודי הרב הגאון שי' (הוא כבוד א"ז הגאון הגדול בדורו מו"ה יצחק בהגאון רשכבה"ג מהר"ח זצ"ל) בדרך נסיעתו ע"כ נתאחר תשובתי עד עתה והניין לי כי הרציתי הדברים עתה לפני כחו"ד הגאון שי' לחוות גם דעתו הגדולה בזה וזה תשובתינו: ע"ד השו"ב וש"ץ דמחניהם אחר כל המכתבים שהגיעני מהם גם מהרב המ"ץ דמחניהם גם הג"ע אינו נראה שום דבר לגרוע חזקתו. ומדינא הוא בחזקתו הראשונה בכשרות כמאז כן עתה. ומכש"כ גם על היותו שליחא דציבורא בימים הנוראים ודאי שבחזקתו קאי ואדרבא אין הימים אלו גורמים להיות איש נרדף מהם ולראות בתקלתו חנם ח"ו וכמה שנאוי הוא המחלוקת לפני המקום. וד' אשר שמו שלום הוא ישים שלום במחניהם. וכדאי הוא השלום לשמוע שועת עמו ישראל ולהעלות זכרונם לטובה בימי הזכרון הבע"ל על כל טוב ותכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה כנפשם ונפש ידידם במוצאי מנוחה זכור ברית כו' בשלום ורב טוב לפ"ק והן להשקיט דעת המערערים שערערו עליו קיבל על עצמו בפני (ואם ירצו מסתמא יקבל גם בפני מנהיגי עירם) להסיר מעליו שום פקפוק מכאן ולהבא ולהתנהג עפ"י יראת ד' כל הימים כראוי לשו"ב וש"ץ דמתא. ואין בו עוד שום חששא בדבר: גם מדי דברי בו התרצה עוד שאם ירצו אזי יראה לשחוט בפני השו"ב השני דמחניהם בכל מה דאפשר לרווחא דמילתא כדי שתנוח דעתם בזה. והניין גם לנו להיות דעת הבריות נוחה כאחת בלי שום פירוד לבב ח"ו. וד' יברך את עמו בשלום: כה דברי אליעזר יצחק בהגאון מ' הלל זללה"ה מוולאזין.