חוט המשולש חלק ג' רט

צריכין תרי קראי בנגעים חד למעוטי סומא בא' מעיניו וחד למעוטי לילה ליתני חד וליתי אידך מיניה כיון דתלי זב"ז לפי שיטת הרי"ף ז"ל ולפמ"ש ניחא דהא בנגעים צריך לראות באמת הנגע שפיר ואי הוה כ' לכל מראה עיני הכהן למעוטי סומא בע"א לא הוה ידעינן לפסול לילה דה"א דגזה"כ הוא שצריך לראות הנגע בב' עיניו דוקא משא"כ בדין שאין בו דבר שצריך לראותו בשעת הדין וכן להיפך אי הוה כ' לילה בנגעים לא הוה ידעינן סומא בעין א'. דהא קאמרינן במשנה (פ"ב דנגעים מ"ג) דאף אם רק כהה עין א' לא יראה את הנגעים וזה לא הוה ידעינן מלילה כלל. א"כ שפיר תרווייהו צריכי: את כ"ז העליתי בעזה"י להלכה בדרך שקלא וטריא. אבל למעשה לפי מה שמבואר בדברי רבינו הגר"א וכן ביש"ש דלדעת הראב"י סומא בעין א' מדינא פסול. כמו שהביא ראיה מהירושלמי וכן ביאר להדיא הגר"א שכן הוא משמעות הש"ס ובש"ע מובאים דבריו ודאי דאין להקל בזה ואף שבס"ח של מהר"י מרגליות מביא שרבינו שמחה עשה מעשה להקל אמנם הרב רמ"א ז"ל אשר מימיו אנו שותים בכל עת הלא סתם כרבינו ראב"י ז"ל ומי יבא אחריו להקל בזה ואין בזה ח"ו ביטול כבוד תורה אם יושיב אחר כיון שדברי הש"ע מונחים וכל הרוצה יבא ויראה שמחמיר בזה ואדרבה יותר יתרבה מזה כבוד שמים. וראוי לת"ח להניח כבודם בשביל כבוד המקום ית"ש: דברי אליעזר יצחק בהגאון מ' הלל זללה"ה מוולאזין סימן טו ע"ד השאלה מק"ק דלהינאוו בא' שאשתו יצאה ממנו וזה יותר משבעה שנים אשר חקר ודרש אחריה ואין קול ואין קשב. והאיש הלזה אין לו לע"ע שום בן ובת וגם אין לו מי שישמשנו ומתגורר אצל אביו בכפר. ועתה האיש הזה מעוגן מאשתו. וערירי בלא בנים ר"ל ומבקש אולי ימצא מזור לו. להתיר לו לישא אשה. ולקיים מצות פו"ר: תשובה ונתתי לבי לחקור ולתור בדבר הזה וה' יורנו בדרך אמת ויראינו אמיתת תורתו הקדושה בא"י למדני חוקיך:. הנה לדעת הרשב"א והמרדכי הובאו ביתה יוסף (בשו"ע א"ע סי' א') דבמקום מצוה לא גזור ואף אם גזר כ' הרשב"א שאותו תקנה לא פשטה בגבולו הרי אין לך מצוה גדולה מזו בנ"ד שאין לו לא אשה ולא בנים ועד מתי יתעגן ויתיב בלא איתתא: אמנם אף לפי דעת ההג"מ שהביא הרמ"א (סי' הנ"ל סעי' י') דאף במקום מצוה גזר רגמ"ה הנה לא דמי לנ"ד דהא כבר אסיק הרמ"א ז"ל דהיכא דנשתטית או שמחוייב מן הדין לגרשה יש להתיר עפ"י מאה רבנים. ויעויין במהרי"ק (שורש קמ"א) דהיכא דאסורה לבעלה עפ"י דין ואינה רשאי לדור עם בעלה תלי במנהג דאף בלא ק' רבנים יש להתיר: וע"כ צ"ל הסברא דכיון דהיא אסורה לו עפ"י דין לא מקרי כלל נושא אשה על אשתו כיון דאינה אשתו כלל א"כ לפ"ז י"ל דכ"ש בכה"ג שאינה לפנינו זה כמה שנים דלא מיקרי אשה על אשתו כיון שאינה אצלו: ובפרט לפי פרטות המעשה שהיא נסעה מאתו באופן שתעמוד למינקת באיזה מקום ותרויח מה לפרנסתם אחר מניקותה. ונסעה למינסק ומשם נסעה לאיזה מקום אחר בלתי ידיעתו וכבר כלה זמן ההנקה ולא שבה אליו הרי אין לך מורדת גדולה מזו. ובמורדת כבר כ' המהרי"ק (שורש קמ"א) ובש"ע דבמורדת מתירין לו לישא אשה אחרת ואין לך מורדת גדולה מזו שהלכה ממינסק בלתי רשותו ונתעכבה בלתי רשותו ודאי דהוי מורדת ממש ואף אם היכא דהיא לפנינו מתירין לו לישא אשה אחרת כ"ש היכא דאינה לפנינו. וכן משמע בתשובת הגאון בעל נוב"י מ"ת באה"ע (סי' ו' ז' דהיכא שהלכה מלפניו בלתי רשותו מותר לישא אשה אחרת מדאסר שם בנידון דידיה משום שהלכה ברשות הבעל משמע דאם הלכה שלא ברשותו מתירין לו לישא אשה אחרת וגם דברי הגאון הנ"ל אינו מובן אשר כ' (שם בסי' ז') וז"ל ולא רציתי להתיר לבעלה לישא אחרת כיון שהילוכה ממנו לא היה שלא ברשות בעלה וא"כ לא מרדה ומי יודע איזה אונס קרה לה בדרך שאינה שבה לבית בעלה עכ"ל ולפ"ד גם בכה"ג הוי מורדת דאיזה אונס יכול להיות שלא שבה אליו וגם לא הודיעה לו מקום היותה שמה ובפרט במדינתינו אשר הפאצט מצוי מאד אך בנ"ד שדעתו לא היה רק שתסע למינסק והיא נסעה בלתי ידיעתו למקום שלא נודע לו עד עתה אין לך מורדת גדולה מזו אף לדעת הנוב"י: והנה מקודם נבא לחקור עיקר פלוגתת הפוסקים אם רגמ"ה גזר במקום מצוה ולפ"ד לכאורה אם רגמ"ה גזר וקבלו עליהם סתם הרי גם במקום מצוה חל משום כולל ובפרט לענין יבום הרי פסקינן בטור יו"ד (סי' רל"ט סעי' א') דנשבע שלא לייבם חל השבועה. ועכ"פ חרגמ"ה לא גרע משבועה: וכן לענין שהה עשר שנים ולא ילדה דחל השבועה עליו לענין נשים שאינן ראויות להוליד כגון עקרה וזקנה כמבואר בש"ע יו"ד (סי' רל"ט סעי' ח' בהג"ה). משא"כ באין לו אשה כלל דבזה לא שייך כולל דלא שייך לומר דמיגו דחל השבועה על נשים שאינם ראויים לביאה כלל דהא לא יתוקן ע"י מאיסור הרהור חל נמי בכולל אראויה לביאה דהא נשים שאר"ל בלא השבועה נמי אסור לישא אותם: ולפמ"ש שם דאיסור לאו דרבנן אין שבועה חיילא והלא זה איסור לאו וכמ"ש ביבמות (ד' ס"א ע"ב) אעפ"י שקיים אדם פו"ר אסור לו לעמוד בלא