חוט המשולש חלק ג' ר

תחת בעלה אם אינו מכירה שרי וראיתי מורים עושים כדברי הרשב"א ולא מחיתי בידם כיון שיש להם אילן גדול על מי שיסמכו ועוד דמידי דרבנן הוא והנה דברי תשו' הרשב"א אלו לא ידעתי להולמו כלל. במה נסתפק השואל כלל הלא ש"ס ערוך הוא דנתנה בנה למינקת אסורה ולמה ליה לאדונינו הרשב"א להאריך בדברים אלו להשיבו. ואם כי עלה ע"ד השואל דהש"ס מיירי באם מכירה איך יעלה זאת ע"ד אדם דהא במכירה מאי מהני מינקת הא זה גופא סכנה הוא ועוד דהיה לו להשיב מהך דאמר בש"ס סתם מעוברת למניקה קיימא. והא שם לא התחילה להניק כלל כמו שמביא הריב"ש בסי' תס"ג ול"ל להרשב"א ז"ל לומר לא נאמרו דברים אלו אלא בגרושה שיצאה שלא לרצונה ויש לו אב וכן ע"ד השואל מהריב"ש בסי' תס"ג לא ידעתי מה עלה על רוחו ואף כי באמת השיב לו הריב"ש הך דכתבתי לעיל: וגם עוד זאת אתפלא על רבינו הב"י שכ' ומדברי הרשב"א שהביא ה"ה בשמו מוכח דבגרושה שרי כה"ג בלא התחילה ואף בהתחילה אם אינו מכירה. למה לא הביא ראיה מהך תשובת הרשב"א שהביא בעצמו דמשמע דבגרושה שרי: סימן יוד הן בגוף המחלוקת אשר בין ר"ש הזקן ור"ת המבואר בתוס' יבמות (דף מ"ב ע"א ד"ה סתם) ובתוס' כתובות (דף ס' ע"ב ד"ה והלכתא) עם כי כבר רבו בזה דברים להכריע בין שני הרים הגדולים אענה גם אנכי חלקי בעזרת ה' אשר לכאורה יקשה על דברי הר"ש הזקן אשר מחלק בין אלמנה וגרושה אשר לכאורה תלוי זאת משום דאלמנה יש לה מזונות ומשועבדת להניק משא"כ גרושה הן אף כי קצת נזכר בתוס' הנ"ל בדברי ר"ת שמדחה להר"ש הנ"ל דהא אי אמרה איני ניזונית ואיני עושה פטורה. עדיפא היה להם להקשות איך אמרינן ביבמות (דף מ"ב הנ"ל) הטעם דמעוברת משום דסתם מעוברת למניקה קיימא הא כיון דרוצה היא להנשא כשהיא מעוברת הלא כבר אין לה מזונות כיון דתובעת להנשא איבדה מזונותיה א"כ הרי כיון דרוצה להנשא כשהיא מעוברת כבר לא יהיה לה מזונות בשעת לידה. ואיך תתחייב בהנקה וקשה לי דברי ר"ת ביבמות בתוס' הנ"ל שכ' ועוד אלמנה גופא אי אמרה איני ניזונית כו' דהא כיון דרוצה להנשא הרי כבר אין לך אמירה גדולה מזו: ולפ"ז הייתי רוצה לומר דטעמא דר"ש הזקן הוא לאו משום דאלמנה יש לה מזונות וגרושה אין לה דהנקה י"ל דלא תלי כלל במזונות וראיה לזה דהוצרך הברייתא לומר דנתגרשה כ"ע אינה כופה ודוחק לומר דעיקר רבותא משום מאי דמסיק ואם מכירה. דפשיטא כיון דאינה ניזונית אינה משועבדת לשום מלאכה אלא ע"כ דהא דהנקה אינה תלוי במזונות: ובזה נלע"ד לתרץ מה שהקשה מעכ"ה מהך דבעי הש"ס ניזונית תנן או הניזונית תנן [ולפי פי' התוס' שם ד"ה ניזונית דאי ניזונית תנן לאנשי יהודא אף אם ניזונית כיון דיכולין לסלקה אין מעשי ידיה שלהן. וא"כ לדברי הר"ש הלא לאנשי יהודא יבטל הדין דמעוברת חבירו כו' אף באלמנה] דזה לא תלי במזונות לכ"ע ועיקר דברי הר"ש הזקן משום דאיתא בברייתא דגרושה א"צ להניק ולא משום מזונות דזה ידע דלאו במזונות תליא מילתא: אלא ע"כ כנ"ל לומר דלאו במזונות תליא מלתא אלא טעמא דאלמנה מניקה את בנה הוא משום דאין לו אב היא משועבדת לבנה מצד שאין לו מי שישתדל בעבורו יותר קרוב ממנה וכן מצאתי בתוספתא דנדה חייבת אשה בטיפול בנה כ"ד חודש ושם לא מיירי כלל בשיעבודא דבעל אלא בשיעבודא דידה ובזה ניחא לי לשון הש"ס בכתובות (דף ס' ע"א) מניקת שמת בעלה בתוך כ"ד חודש ה"ז לא תתארס ולא תנשא ולמה ביבמות (דף מ"ב ע"א) כ' לא ישא אדם מעוברת ומניקת חבירו דשם איירי במעוברת ולענין מעוברת הא גרושה ואלמנה שניהן שוים דהא כיון דישאנה כבר לא תהא משועבד לו להניק דהא איבדה מזונותיה והרי השיעבוד עדיין לא חל עלי' [ואי משום דסתם מעוברת למניקה קיימא כמבואר בש"ס שם. יש לנו לאמר שלא תבא לידי זה והזהיר שלא ישאנה אדם] לכן נקט שם ביבמות הלשון לא ישא אדם משא"כ בכתובות דאיירי לענין מניקה דוקא שכבר ילדה הרי האיסור עלי' שכבר משועבדת לו מצד חיוב דהתוספתא דחייבת אשה לטפל בבנה כ"ד חודש לכן נקט בכתובות הלשון ה"ז לא תתארס ולא תנשא דהאיסור על האשה: והנה לפ"ד בזה מחולקים הר"ש הזקן ור"ת דלדברי הר"ש הזקן לא תלוי זה רק מצד מצוה ומצוה זו לא חל רק באלמנה כיון דאיתא בברייתא נתגרשה אינה כופה אבל לדברי ר"ת הוא מצד לא פלוג: ובאמת קושיית הנוב"י לא הבנתי דהא אף לדברי ר"ת יודה דעיקר הגזירה הוא רק באלמנה משום דאין לו אב משא"כ בגרושה הוא רק משום לא פלוג. ובזה ניחא דביבמות כ' סתם לא ישא אדם ובכתובות כ' דוקא באלמנה משום דבכתובות פליגי בעיקר האיסור משא"כ ביבמות כ' סתם משום לא פלוג. אשר לזאת נ"ל דלכאורה קושיית הנוב"י שהקשה על הר"ש הזקן מדב"ש יקשה גם על ר"ת כיון דלב"ש גם באלמנה אין לה מזונות א"כ למה גזרו כלל בכל אשה וביותר קשה מה שהקשתי לעיל לדברי הר"ש הזקן אם נאמר דהדבר תלוי במזונות למה נקט הגמ' טעמא דמעוברת סתמא למניקה קיימא דהא במעוברת אם תנשא הרי בעת שתתחייב להניק ודאי כבר לא יהיה לה מזונות דבעת שתבעוה להנשא אבדה מזונותיה והיכא דתבעה כתובתה ג"כ אבדה מזונותיה ובעת שתנשא הלא ודאי תתבע כתובתה: