חוט המשולש חלק ג' קצט

דמשתעבדא מ"מ הא הכפי' לאו משום דידה אלא מלתא דידיה ובזה יש לכוון דברי המרדכי והג"א שהתחילו בלא משעבדא וסיימו משום דגם בגרושה בושה לבא לב"ד והקשינו לעיל דהא לא סיימו במה דפתחו ולמ"ש ניחא דגם הסברא דבושה הוא משום דלא משעבדא: והשתא לפי מה דאסיקנא עיקר פלוגתת הר"ש והר"ת תלי בהך מימרא דהש"ס אשה בושה לבא לב"ד והורגת את בנה אם עיקר הבושה הוא רק זלותא דבי דינא או משום דהתביעה חרפה היא לה שהיא גרמה בנשואין שלה למעט הנקת הולד. ואם כן הוא יש להשוות כל דברי הר"ש המובאים בתוס' ונ"י אשר עולים לכונה אחת אמנם דברי הרא"ש לא יתאימו בזה דמסיק דבאלמנה עשו תקנה שתניק משמע דעיקר טעם הגרושה משום דלא מחויבת א"כ במכירה שפיר אסור: א"כ לפי מה שביארנו שפיר יש לנו לומר דהר"ש התיר אף במכירה דאל"כ נגזור אטו מכירה ולדעת ר"ת אף באינה מכירה אסור דכיון דבמכירה אסור ממילא אסור גם בשאינו מכירה משום לא פלוג: והשתא שפיר אתי הא דבתוס' הביאו מחלוקת דהר"ש ור"ת בעיקר הסוגיא דמינקת דלמא מיעברה ובכתובות הביאו על והלכתא היינו להשמיענו דהר"ש התיר בכל גוונא ור"ת אסר בכל גוונא משום לא פלוג כמו בגמלתו: והנה התוס' בנדרים (דף ח' ע"ב ד"ה ויחיד מומחה) על הך סוגיא דבעל מהו שיעשה שליח כו' כ' ראיה שאין להתיר נדרים ע"י שליח מהא דאמרינן בגיטין (דף מ"ו ע"א) אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד בהפרת נדרים ואם היה יכול להתיר ע"י שליח מה בזיון הוא זה א"כ קשה מה דאמרינן כאן אשה בושה לבא לב"ד והורגת את בנה למה היא בושה הא יכולה לתבוע ע"י שליח דהא תובע ודאי יכול לתבוע ע"י מורשה אלא ע"כ כהר"ש הזקן כמו שכ' דפי' בושה לבא לב"ד לתבוע הך טענה שאין לה להניק דאיהי היא דאפסדה דלמה נשאת שהיה לה לזון ולא לינשא וזה הבזיון הלא יהיה לה אף אם תתבע ע"י שליח משא"כ בגרושה ודאי דיכולה לתבוע: והנה לע"ע הכרחנו שע"כ העיקר שהר"ש הזקן התיר אף במכירה דאל"כ נגזור הא אטו הא והטעם משום דגרושה אינה בושה לבא לב"ד ולתבוע מן הבעל: וגם על ר"ת ז"ל יש לדייק כך דע"כ אסור אף בלא מכירה דאי דוקא במכירה הא עכ"פ יש לנו לגזור אינו מכירה אטו מכירה: ועתה נבא לענין פסק הלכה הטור והב"י פסקו כר"ת סתמא דאף בגרושה מינקת אסורה להנשא בלי שום דעת אחרת להקל כהר"ש הזקן אמנם הב"י הביא בסוף הסימן דעת הרשב"א דיש מי שאומר דהא דגרושה אסורה היינו דוקא במכירה ולמה לא הביא תיכף דעת הרשב"א אך י"ל דהב"י ס"ל דאף דהרשב"א סובר דבמניקה ולא הכירה מותר בגרושה אעפי"כ מעוברת אסור אף דיכולה ליתן למינקת קודם שיכירה אך חיישינן דלמא תניק את בנה עד שיכירה ואח"כ תעכור חלבה ויבא לידי סכנה לכך לעיל דכייל מעוברת וגרושה בהדי הדדי לא הביא דעת הרשב"א: וכן הריב"ש בסי' תס"ג פסק כן לענין גרושה דבמעוברת אסורה משום דכבר חל עליה איסור כשהיתה מעוברת. ואף שאביו קיים ויכול למסמס ליה בבצים וחלב אפ"ה אסורה משום לא פלוג. והנה ראיתי לאיזה שו"ת מן האחרונים אשר ידברו בהיתר גרושה שלא התחילה להניק. והן לא ידעתי שיחתם לפלוגי בין התחילה ואינו מכירה ללא התחילה כלל כי מי פתח לנו לחלק בהכי במה שלא התחילה הא לענין אלמנה מוכח מתוך הש"ס דאף בלא התחילה אסורה מהא דקאמר סתם מעוברת למניקה קיימא משמע אף שלא תתחיל כלל להניק ואם נחלק דבגרושה אינה משועבדת הא אף בהתחילה רק שאינו מכירה אינה משועבדת ואם נאמר דאין לחלק בין גרושה לאלמנה אף בלא התחילה אסור כמו באלמנה: אמנם מה שהביא להשו"ת הנ"ל לחלק בהכי נראה לי מהך תשובת הרשב"א שהביא הב"י בסי' י"ג (גוף התשובה לא מצאתי) וז"ל כ' הרשב"א בתשובה שאלה האשה שנתאלמנה והניחה בעלה מעוברת וילדה ותוך ל' יום ללידתה פסקה מלהניק את בנה ונתנה בנה למינקת ותוך ששה לאלמנותה רוצה להנשא להבעל הודיענו אם מותרת אם לאו דהא אפסקא הילכתא גמלתו אסור או דילמא התם בשהניקה אותו עד צ' יום שכופה ומניקתו מפני הסכנה אבל תוך זמן לא דליכא סכנה תשובה נ"ל שלא נאמרו דברים הללו אלא בגרושה שיצאה שלא לרצונה ושיש לו אב למסמס ליה בבצים וחלב אבל אלמנה לעולם לא תנשא עד כ"ד חודש ותדע לך מדתניא נתגרשה אינה כופה להניק ואם היתה מכירה כו' ואם איתא לתני נתאלמנה או נתגרשה כו' ועוד תניא מניקה שמת בעלה תוך כ"ד חודש כו' ומדתניא התם בתוך כ"ד חודש משמע כל שמת כו' ואפילו מת ביום שנולד. ועוד מדתני התם נתנה בנה למינקת גמלתו או מת מותרת להנשא מיד וגרסי' התם ר"פ ור"ה בדר"י וכו' א"ל ר"פ ואתון לא תסברוה מהא דתניא אלמא אף מניקה שמת בעלה גזרינן נמי בכל צד ולא שרינן אלא מת ודבי ר"ג ואי לא דמתפרשי הני תרתי אף אינהו הוי אסרי כו' הא כולי אחרינא אסור: וכן הביא אח"כ תשובת הריב"ש בסי' תס"ג דאשה שמת בעלה והניחה מעוברת וילדה ולא הניקה את בנה שגם זו צריכה להמתין כ"ד חודש דכיון שזו נאסרה משום מעוברת חבירו דסתם מעוברת למניקה קיימא אפי' נתנה בנה למינקת אח"כ איכא למיגזר אטו לא נתנה. ומסיק הב"י ומשמע מדבריו שם ובסי' י"ג דה"ה לגרושה שילדה ולא הניקה את בנה ומסיק עוד הב"י ומדברי הרשב"א שכתבתי בסי' זה שהביא ה' בשמו בגרושה שרי כה"ג ואף בהתחילה להניק בעודה