חוט המשולש חלק ג' קעד

ב) עוד הביא הב"ש בשם בעל שלטי הגבורים שצריך לשאול אותו ממי שמע דשמא מפסול שמע כגון מחמש נשים שאינן מעידות או מכותי שאין מסל"ת. הנה לבד שזה פשוט דזה לא הוי אלא לכתחילה אבל אם אמר א"י מהני בדיעבד (וכ"כ הגאון בעל מראות הצובאות). עוד בנ"ד עדיף טפי דאף לכתחלה לא בעינן למשאל דליכא למיחש כלל שמא שמע מפסול דכיון שאמר ששמע זה כעשר שנים דאז לא הי' נ"מ לשום דינא א"כ מי שאמר אז הוי מסיח לפי תומו. וגם החמש נשים לא הי' אז עדיין כיון שלא הי' נשוי המנוח לאשה עדיין וגם אין לחשוש שמא שמע מחש"ו דדעת הרמב"ם שאינם נאמנים אלא בשעת מעשה דומיא דאנו באין מהספידו של פלוני חדא דלא קרי אינשי שמועה לזה ששומעים מחש"ו. ועוד למה ניחוש לזה. דהא קי"ל בעלמא כל דפריש מרובא פריש ודברי בעלש"ג יש ליישב דחיישינן דלמא אזיל איהו לגבייהו משא"כ בנ"ד דאין לחוש אלא לחש"ו א"כ ודאי דאין מדרך האנושי לילך ולחקור דבר אצל חש"ו. וא"כ גם הטעם השני אזדא ליה: (עוד מצאתי בקונטרס עגונות (סי' קל"ט) וז"ל יש להסתפק בעד שאמר סתם שמעתי שפלוני מת ולא פי' ממי שמע אי גרע מעמפ"ע דיש לחוש שמא קול הברה שמע וזה לא מהני. וא"כ אף בנ"ד לכאורה הי' לחוש לזה: אמנם דברים אלו הוא של הרב ר"י בר"ש סמי"ט ששאל לרבינו ב"י והוא בתשובת ב"י (דף מ"ו ע"ד) והנה המעיין שם יראה שלא יפה עשה בעל קונ"ע בזה שהעתיק בקיצור סתמא. שלא אמר הרב הנ"ל אלא בעובדא דידי' שיצא קול תחלה שנהרג שלמה כרו"ב וחקרו שם במושקלי"ד אחר עדות ואח"כ אמרו נשים בעיר אחרת ששמעו מאנשים שבאו ממושקלי"ד שנהרג שלמה כרו"ב וז"ל שם דהא כיון דקאמרי הנשים דמעיקרא נפק קלא שנהרג שלמה כרו"ב אפשר שאותם היהודים שבאו ממושקלי"ד ואמרו שנהרג הי' מצד הקול ההוא דנפק מעיקרא עכ"ל הרב בתשובתו שם. הרי דלא תלא טעמא דחששא אלא משום דידעינן דמעיקרא נפק קלא. אבל אי לא הוה ידעינן דנפק קלא פשיטא דלא הוה חיישינן לזה. וכן המעיין שם יראה שכל ראיותיו שהביא שם הוי רק באופן דידעינן דנפק קלא דלא פסק (ויען שאין מצוי ביד כולם ס' תשובת ב"י אעתיק בקיצור) בשם תה"ד הביא וז"ל. ולפ"ז נראה אם טבע ראובן במים שאל"ס ואשתו רחוקה ממנו במ"א ויצא קול במקומה שבעלה טבע אח"כ כ' בחור א' דרך שמועה והתאוננת על ראובן הלזה שמת אין אומרים נתיר את אשתו כו' הנה לבד אשר יצא בעל התה"ד לחלק בין מיתה לטביעה מ"מ הרי תלה טעמא משום שכבר יצא קול יעו"ש וכן אשר הביא שמה בשם מהרי"ק וז"ל דכיון דנפק קלא דלא פסק דנהרג פלוני איכא למיחש לעדים שיעידו אח"כ על מיתתו שמא אמרו בדדמי מצד הקול: עוד כ' הרב בתשובתו דבדידי' הוה מוכחא מלתא דאמרי מצד הקול שהרי במושקלי"ד נתקבלו כמה עדות ואבי האשה הי' חוקר ודורש שם ואי אמרת שהיהודים שבאו ממושקלי"ד היו יודעים בבירור היו מעידים שם במושקלי"ד. וכן סיים שם הרב הנ"ל (בד' מ"ז ע"א) מ"מ יהי' לנו לראיה ולעינים בנ"ד דכיון דנתקבלו כ"כ עדות במושקלי"ד והיהודים ההם לא אמרו דבר זה בשם פשיטא לפענ"ד שהדברים שאמרו להנשים הי' מצד הקול עכ"ל וכ"כ שם ואע"ג דהרמב"ם ז"ל כ' (בפי"ג מה' גירושין) כבר הודענו שעד שאמר שמת פלוני אפי' שמע מפי אשה ששמעה מעבד ה"ז כשר לעדות אשה ומשיאין ע"פ. אבל אם אמר העד או האשה או העבד מת פלוני ואני ראיתיו שמת שואלין אותו איך ראית ובמה ידעת עכ"ל הרמב"ם. וא"כ אלו הנשים שהעידו מפי אחרים אין ראוי לדרוש ולחקור עליהן הא ליתא לפענ"ד דה"מ היכא דלא מוכחא מלתא דאיכא בזה צד רמאות או דאמרי בדדמי משא"כ בנ"ד שהשכל מחייב והסברא נותנת והדבר נראה מפורסם שעפ"י השמועה אמרו כן בודאי שראוי לחקור ולדרוש עליהם עכ"ל הרב ר' יעקב הנ"ל בתשובתו. הרי חזינן דמודה דמוכח מדברי הרמב"ם דלא חיישינן דאמרי מצד הקול אלא היכא דמוכחא מלתא כמו בעובדא דידי' וכ"כ הב"ש (בסי' י"ז ס"ק ל"א) גם בשם הט"ז והנה אף ע"ז השיב לו הב"י וז"ל על מה שחשש על עדות הנשים כיון דנפק קלא אפשר שאותם היהודים שאמרו שנהרג הי' מצד הקול תמה על עצמך שהרי אורחא דמלתא על הרוב כשיתעלם איזה איש ואומרים עליו העולם באומד הדעת שנהרג וקול יצא ע"י כך שנהרג פלוני. ולפי דברי כ"ת לא שבקת חיי שיועיל שום עדות ואין לנו לבדות דברים מלבנו על דברי העדות ולומר שמא כך הי' או כך הי' כדי להחמיר רק דלכתחילה אם אפשר יש לשאול וסיים שם ודברי הרמב"ם מבוארים כן כמו שהובא סוף דבריו בקונטרס עגונות (ס"ק קמ"ח) וע"ש: ואם בכה"ג שהיו אומדנות דמוכחות שמצד הקול אמרו זאת וכבר יצא קלא דלא פסק שנהרג כמ"ש אפ"ה השיג עליו הב"י כו' וסיים שם וכל המטפל להתירה רוח חכמים נוחה הימנו כמ"ש. וכ"ש בנ"ד שלא יעלה ולא עלה על לב שום אדם שניחוש שמצד הקול שמע. ולא הארכתי בזה אלא משום דבק"ע כ' סתמא יש להסתפק שמא מצד קול הברה אומר ששמע ובפרט בנ"ד יש אדרבה אומדנא דמוכח שלא מצד קול הברה שמע דאלו הי' קול הברה אז שמת החרש איך לא הי' נזכר שום אדם בכל העיר קאפולייא אלא זה ר' פנחס בלבד וכי לו לבדו ניתן כח הזכירה אלא ודאי דשמע מאדם מיוחד א"כ ודאי דכל המטפל להתירה רוח חכמים נוחה הימנו: הרי הותרו בעז"ה גם ספק הג' והד' דבנ"ד ודאי דנאמן לדעת הרי"ף והרמב"ם דע"א נאמן ביבמה ואף בעמפ"ע כדאיתא בתשובת הרשב"א ובד"מ וב"ח ואף שאינו אומר ממי שמע. ואזדא להם כל הג' סברות שיש לחומרא בכה"ג (והארכתי לסתור הסברא הג'. ואף דבק"ע גופא כ' (בס"ק קמ"ח) בשם הב"י להקל אמנם