חוט המשולש חלק ג' קסט

+ואחר שנודענו שבד"צ מקאפולייא לא חקרו הדבר היטב כדין קבלת עדות אז כתבתי להם עוד הפעם לדרוש ולחקור היטב הדבר אם העדות היא כד"ת וכהלכה. וזה אשר הגיעני דבריהם שנית. יום ג' כ"ו אדר שנת תקצ"ט לפ"ק קאפולייא כבוד ידידנו הרב הגדול החוב"ק סיני ועו"ה בישראל גדול שמו כבוד מוה' אליעזר יצחק נ"י ידידנו נדרשנו לאשר בקשנו כבודו וקראנו להעד הא' מהשנים עדים אשר העידו לפנינו בקיץ העבר ושאלנו אותו אם כבר היה גדול כשהכיר האלם והשיבנו שהיה אז עדיין קטן מערך שמונה שנים. וגם זה אין ידוע לו בבירור אם היה האלם להנעדר אח מן האב או מן האם והעד השני עדן לא חקרנוהו. והנה ביום ב' י"ח אדר העבר ציונו להכריז בכל בתי כנסיות שכל מי שיודע מהעדרו של האלם יבא ויעיד וכן בא לפנינו באותו יום הר"ר פנחס בהר"ר צבי מפה קהל' והגיד לפנינו בתורת עדות שהיה מכירו היטב להאלם מן האשה אסתר וזה ערך אחד עשר שנים בעת לקיחת הרעקרוטין בפעם ראשון שמע פה קהל' שמת האלם הנ"ל ושאלנו אותו ממי שמע זאת ואם יודע באיזה מקום מת והשיב שאינו זכור מרוב הימים. אך זה זכור בבירור ששמע שמת את זו שמענה ונגידה. ולראיה באנו עה"ח אנחנו ב"ד דפה יום הנ"ל שנה הנ"ל: נאום יעקב במה' יהודא סג"ל זללה"ה מ"ץ דק"ק הנ"ל ונאום יקותיאל זיסקינד במ"א אהרן זללה"ה ונאום נתן נטע בהרב הג' הגדול מ' שלמה זללה"ה. וזהו העתק מג"ע דמינסק שהוחזק באין לו אחים ע"פ במותב תלתא כחדא הוינא ואתא לקדמנא הרבני מ' גדליה במהו' יהודא והעיד לפנינו בתו"ע באליונ"ע בזה"ל איך האב גיהערט בפירוש מפי המנוח מ' יצחק בן אריה בחורף העבר בשנת תקצ"ז אז ער איז אבן יחיד לאביו אונ האט ניט קיין ברודער נאר איין ברודער פון מוטער' בזה"ל ממש האב איך גיהערט. וזה היה לאחר שנשתדך עם בת הרבני מו"ה משולם פייווש במ' נפתלי כ"ז העיד מ' גדליה הנ"ל. שוב בא לפנינו מוה' יהודא ליב במה' יצחק והעיד לפנינו הח"מ בתו"ע באליונ"ע כו' ששמע ג"כ מפי המנוח הנ"ל בחורף הנ"ל קודם שנשתדך שידוך הנ"ל בזה"ל אז ער איז אבן יחיד בייא זיין פאטער אונ ער האט ניט קיין ברודער מער אז דער וואס איז פון זיין מוטער אליין' כ"ז העיד בתו"ע מוה' ליב הנ"ל ג"כ במעמד העד מ' גדליה הנ"ל ולהיות לראיה מהימנא ולאות אמת על העדים שהעידו לפנינו כנ"ל באנו עה"ח יום ג' ח' סיון תקצ"ט לפ"ק פ"ק מינסק נאום אברהם בהרב א"א מוה' יהודא ליב זצללה"ה בעהמ"ח ס' משכיל לאיתן. ונאום ישראל בלא"א מוה' יהושע העשיל ז"ל ונאום אברהם בן שלמה ח"ר אייזיק בעל קריאה: והנה העלובה הזו בוכה ומבכה על בעל נעוריה ולאשר היא מפה קהל' שמה פני' עלינו לשום לב אולי נוכל להמציא מזור למכתה להתירה מכבלי העיגון והנה דבר זה מוטל על כל חכמי ישראל וגדוליהם לעיין ולפקח בשריותא דהאי איתתא כאשר חשו חז"ל מאד בתקנת ב"י שלא יהיו עגונות ועני' זו רכה בשנים ערך בת כ' שנה לשוא שמרה ח"ו לא תהא כזאת בישראל: והנה יצאתי לעורר בשריותא דהאי איתתא כיד ד' הטובה עלי וד' הטוב יורנו הדרך הישר אשר נלך בה לבל אכשל בדבר הלכה ח"ו הדריכני בנתיב מצותיך כי בו חפצתי ואל אלקי' אמת ינחני בדרך אמת בא"י למדני חוקיך: א איתא בב"ב (דף קל"ה ע"א) ההוא דהוה מוחזק לן דלית ליה אחי ואמר בשעת מיתה דלית ליה אחי אמר רב יוסף למאי ניחוש לה חדא דמוחזק לן דלית ליה אחי ועוד דהא אמר בשעת מיתה דלית ליה אחי א"ל אביי הא אמרי דאיכא עדים במדה"י דידעי דאית ליה השתא מיהת הא ליתנהו קמן לאו היינו דר' חנינא דא"ר חנינא עדים בצד אסתן ותאסר א"ל אביי אם הקלנו בשבוי' נקל בא"א א"ל רבא לר"נ בר אמי חוש לה עכ"ל הש"ס וכ' התוס' שם ד"ה הא אמרי ה"פ הא יצא קול הכא דאיכא עדים במדה"י ול"ג והא איכא כו' ואיבעי למימר שיש לנו לחוש שמא איכא סהדי הא ודאי ליכא למיחש דהא תנן כו' עכ"ל התוס' חזינן דלדעת התוס' אין לנו לחוש לעדים אא"כ יצא קול דאיכא עדים וכ"כ הרמב"ם בפ"ג מה' יבום ה"ג לא היה מוחזק באחין ויצא הקול שיש עדים כו' וכ"כ הרא"ש בתשובה כלל נ"ב סי' ה'. והמ"מ כ' עוד בשם הרמב"ן והרשב"א ז"ל דדוקא בהוחזק הקול בב"ד חיישינן לעדים משא"כ ביצא קול סתם אף בכה"ג לא חיישינן לה עכ"פ שמעינן מהך סוגי' דלא חיישינן לסתם קלא אם לא שקול יצא שיש עדים ע"ז (וכן מבואר בר"ן בקידושין). נמצא בנ"ד שהיה מוחזק לן דלית ליה אחי כמבואר בגב"ע השלישי ובגוף המעשה א"כ ודאי דלא חיישינן לקלא לחוד. ובפרט שידוע לן דע"י אמו יצא הקול כמבואר בגוף השאלה ואמו ודאי דא"נ דהרי היא מחמש נשים שאינם מעידות אף להקל מפני שחשודה לקלקלה וכ"ש להחמיר דלצעורה קא מכוין (וכן מצאתי בתשו' חמדת שלמה סי' י"ב ופשוט הוא) א"כ לפ"ז לא היה לנו לחוש להקל כלל: אמנם מאחר שאומרת שהיה האח בקאפולייא וגם נתגדל שם ודאי דאית לן לברורי כמו שמצינו דחיישינן אף לע"א בהכחשה במקום דאיכא לברורי כדאי' בקידושין (דף ס"ו ע"ב) ובתוס' שם ד"ה שלח וכן בפ"ק דפסחים (דף ד' ע"א) יע"ש בר"ן וכן נגד רובא דאזלי'