חוט המשולש חלק ג' קסח

הקדושין בטלים למפרע ויש לעיין אם עדיין לא הגיע הזמן אך ידוע לנו שלא יתקיים וא"כ לפ"ז אף אי הוי בר אולודי כיון שלא נתקיים התנאי שהתנה קודם קידושין אינה מקודשת למפרע. והנה עכ"פ איך שהוא לא הוי רק ספק מקודשת כדפסקינן בש"ע (סי' ל"ח סעי' ל"ה) דבקידשה ע"ת וכנסה סתם צריכה גט מספק ואם קידשה אחר צריכה גט משני. וזהו נובע מדברי הרא"ש ממ"ש בגמ' כתובות (דף ע"ד ע"א) זה היה מעשה ולא היה כח ביד חכמים להוציאה בלא גט ואף שכ' הב"ש (שם ס"ק נ"ט) דהיכא שנודע קודם הבעילה שהתנאי לא נתקיים הוי ודאי קידושין והן כ' דבריו בלי שום ראיה וראיתו הובא לקמן (סעי' ל"ו ס"ק ס"ג) דשם משמע דמקודשת ודאי ודבריו פליאים דהא התם מיירי אף שמת בתוך י"ב חודש וא"כ הלא בשעת כניסה לא ידעה עדיין שלא יתקיים התנאי וגם עיקר סברתו תמוה דהא מוכח בש"ס בסוגיא דאין אשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה. דכיון דנכנסה לחופה ודאי כבר ידעה במומין וכן משמע לקמן במתני' בנמצאו בבית בעלה אף שלא כנסה עדיין בודקה בקרובותי' ואפ"ה מוכח בש"ס בסוגיין דלא הוי רק ספק בקידשה ע"מ שאין בה מומין. אף דע"כ ידע קודם בעילה וא"ל דבסוגיין דאין אשה אוכלת כו' לכך כשנכנסה לחופה אוכלת משום דמחיל אם לא ידע והא כאן בנכנסה לחופה גרידא איכא פלוגתא דאמוראי אם מחיל אם לאו ע"כ נלע"ד דלא כהב"ש בזה דאף בנודע קודם הבעילה שלא נתקיים אפ"ה לא הוי רק ספק. וראיתי בבית מאיר שגם הוא חולק עליו וס"ל להיפך דבנודע לא מחיל כלל: אך לפענ"ד גם דבריו אינם נכונים מכמה סוגיות ביבמות דאין תנאי בנשואין בשום אופן. ולפ"ז הרי משכחת שפיר דיש תנאי בנשואין עכ"פ העולה בנ"ד שהיה התנאי במום זה דלאו בר אולודי הוא גילתה דעתה שאינה מתרצה בפירוש ואף דבסתם אשה אמרי' טב למיתב טן דו אך כיון שגילתה דעתה ודאי הוי תנאי כמו בנדרים שאין בהם עינוי נפש דסתמא לא קפיד ואם התנה הוי תנאי וא"כ אף שאין תנאי בנשואין עכ"פ הא לא הוי רק ספק וכאן יש ספק השני שמא הוה סריס חמה דמידי ספיקא לא נפקא וא"כ הוי ס"ס גמור בכל פרטי אופנים הנוהגים בס"ס. ובספק הראשון מתיר יותר אף בחייו וגם מתהפך. ויש חזקה דפנוי' המסייע לספק הראשון ודאי דיש להקל. ובנידון התנאי בגט שהזכרתי הוי רק ספק מקודשת אף לדברי הב"ש וחזקה דאינו מוליד המסייע לספק האחרון ויעויין: עכ"פ בהא נחתינן ובהא סלקינן דבנ"ד שהיה תנאי מפורש במום זה שאין לו אברי ההולדה כשאר כל אדם והיא גילתה דעתה שאיננה מתרצה א"כ אף דבשאר מומין אמרינן באשה דמסתמא מתרצה משום טב למיתב טן דו בנ"ד כיון שגילתה דעתה ודאי דהוי תנאי גמור כמו דאמרינן באיש לענין נדרים שאין בהם עינוי נפש דסתמא לא קפיד ואפ"ה אם התנה הוי תנאי גמור וכבר העלינו בעז"ה דאף דאין תנאי בנשואין עכ"פ לא הוי רק ספק מקודשת דלא כהב"ש ובפרט בנידון התנאי שיתן לה גט שהזכרתי לעיל גם להב"ש לא הוי רק ספק דהא לא ידעה בשעת נשואין אם יתקיים ובנ"ד יש עוד ספק השני שמא הוי סריס חמה דמידי ספיקא עכ"פ לא נפקא א"כ הרי זכינו לדין דיש כאן עכ"פ ס"ס להתירה לשוק שמא לא הוי קידושין כלל ואת"ל דהוי קידושין שמא הוא סריס חמה שאין חולצין לאשתו וספק הראשון מתיר יותר אף בחייו וגם הס"ס מתהפך שמא הוי סריס חמה. ואת"ל דלא הוי סריס חמה שמא לא מחלה התנאי בנשואין. וגם יש חזקה דפנוי' המסייע לספק הראשון. א"כ לפענ"ד הוי ס"ס גמור להתירא וכ"ז אינני אומר רק להלכה ולא למעשה עד שיצטרפו לזה גדולי ישראל. וד' יצילנו משגיאות: סימן ד מה שכתב להגאון מהר"ד הנ"ל ותשובתו ע"ז כבר נדפס בספרו בית דוד. שאלה ע"ד המעשה שאירע פה באיש א' ושמו משולם פייווש במ' נפתלי שהיה לו בת והוא עצמו היה מלמד במינסק ונשתדך במינסק עם בחור א' ושמו יצחק בן אריה הכהן ואמו נשואה בק' אוזדא והוא נולד לה מבעלה הראשון אשר היה לה בקאפולייא והבחור הזה היה מוחזק במינסק לכל מכיריו שהוא בן יחיד מאביו. גם אבי הבתולה התנה עמו בפירוש שאינו רוצה השידוך בשום אופן אם לא שהוא בן יחיד דוקא שלא יגיע גורלו לעבודת הצבא וקודם כתיבת התנאים נסע הבחור לפה קהלתינו והתראה עם הבתולה והוחזק גם בבית הבתולה שהוא בן יחיד והנה נשאת לו והיתה חופת נדה ואחר איזה ימים מעטים שבק חיים לכ"ח. ובבואה אמו לקבל את העזבון ממנו ולא נתנו לה. התקוטטה עמהם ובבואה למינסק הוציאה קול שיש לה עוד בן מבעלה הראשון שבקאפולייא והוא אלם ובקטנותו הלך עם העניים ולא נשמע ממנו זה זמן רב יותר מעשרים שנה: ואחר אשר כתבו מפה לבד"צ דקאפולייא שיודיענו אם נשמע שמה מזה הגיע דבריהם לאחד מדייני קהל': נזדקקנו אנחנו ב"ד לחקור ולדרוש אודות עלובתא דא שכ' מע"ל והעידו כמה אנשים שהיה לו אח מאביו אלם מיום הולדו והיו מכירים אותו היטב והוא לפי דעתם כבן כ"ה שנה ויותר. זאת חקרנוה השי"ת ירחם על העלובה מנוער ויראה למו נפלאות להתיר אסורים דברי אנחנו ב"ד עה"ח יום א' כ"ה אייר צ"ח לפ"ק פ"ק קאפוליא יצ"ו: נאום יעקב במה' יהודא סג"ל זללה"ה מ"ץ דק"ק הנ"ל ונאום יקותיאל זיסקינד במ"א זללה"ה. ונאום מנחם נחום במה' יעקב זללה"ה.