חוט המשולש חלק ג' קסה

ועתה יש לנו לבאר מה שהעיר בזה הרב הגדול המפורסם אב"ד דק"ק סטופצי דילמא הוי ליה בצים דבוקים בכסלים ודילמא אי הוי ממעכי להו היו יוצאות וניכרות גם בחוץ. וכדתנן במתני' בכורות (דף מ' ע"א) ר"ע אומר מושיבו על עכוזו וממעך אם יש שם ביצה סופה לצאת מעשה שמיעך ולא יצאה נשחטה ונמצאת דבוקה בכסלים והתיר ר"ע ואסר ריב"נ וא"כ גם בנ"ד איכא למיחש דילמא הוי ליה ביצים דבוקים בכסלים ואי הוי ממעכי להו היו יוצאות לחוץ וא"כ אפשר דראוי להוליד ג"כ ע"י ביצים אלו ע"כ דבריו: הן אם כי יפה העיר והאיר בדבר הזה. אמנם זה ודאי דאין לנו לחוש לדבר הזה רק היכא שנמצאו שני כיסים אבל היכא שלא נמצא כיס כלל ודאי דאין לחוש ואם כי הרה"ג הנ"ל האיר דבריו גם בזה אמנם הסתפק עוד דאפשר לומר דביש לו כיס בידוע שיש לו ביצה בודאי ובאין לו כיס אינו ודאי שיש לו ביצה אבל מ"מ מידי ספיקא לא נפקא דילמא יש לו ביצה דבוקה בכסלים ע"כ דבריו: הן הרואה בסוגיא דהתם יראה אשר אין להסתפק בזה כלל. כי לכאורה קשה מאוד דעת רבינו הרמב"ם ז"ל שכתב [בפ"ג מהלכות בכורות הל' ה'] בכור שהיה לו ביצה א' ושני כיסין ובדקו המומחה והושיבוהו על הרגיזי ומיעכו ולא יצאת ביצה שניה והתירו המומחה ונשחט ונמצא השניה דבוקה בכסלים ה"ז מותר הואיל ומיעכו. אבל אם לא נמעך אעפ"י שנשחט עפ"י מומחה ה"ז יקבר עכ"ל הרמב"ם ז"ל וקשה מאוד לכאורה למה לא כתב דעת ר"ע לכתחלה שאם נמצא ביצה א' ושני כיסין צריך למעך ולא כ' רק לענין דיעבד ובהל' ביאת מקדש [פ' ז' הל' ח'] כ' סתמא דביצה א' ושני כיסין הוי מומא ועוד דמשמע דאף אם לא מיעכו ה"ז יקבר רק מדרבנן חדא דכל הך פרקא מיירי באופן שהאיסור הוא רק מצד שלא נראה למומחה ועוד מדקאמר אעפ"י שנשחט עפ"י מומחה ואם מדאורייתא אסור משום דאגלאי מילתא דלא הוי מומא מה זה רבותא שנשחט עפ"י מומחה ודברי הרמב"ם אלו מרפסין איגרא דשביק דינא דלכתחלה כדת מה לעשות ולא קאמר רק לענין דיעבד ובדברי ר"ע מבואר להדיא דינא דלכתחלה: ונ"ל דיש לדקדק בלישנא דגמרא דקאמר ואתי ר"ע למימר בידוע לא אמרינן. אלא מושיבו על עכוזו אם יש שם ביצה סופה לצאת חדא יתורא דלישנא בידוע לא אמרינן ולא הוי למימר רק ואתא ר"ע כו' מושיבו על עכוזו ועוד דלכאורה עיקר מחלקותו על ר"י הלא הוא לקולא אם מיעך ולא יצא דהוי מומא וזה חסר מן הספר והיה לו לומר מושיבו על עכוזו וממעך ואם לא יצא בידוע שאין שם ביצה והוי מומא: לכן נ"ל דמלישנא דהש"ס משמע דר"ע לא הוי דעת מכרעת או דעת שלישית להחמיר על ת"ק להצריך מיעוך ולהקל מר' ישמעאל דס"ל דלא מהני מיעוך כדמשמע לכאורה פשטא דלישנא דהש"ס אלא במה שכתב בידוע לא אמרינן משמע שאינו מדבר רק עם ר' ישמעאל שאמר בידוע ואם כפשטא הלא דבריו גם נגד הת"ק: ע"כ נראה שמזה יצא לו להרמב"ם דר"ע לא פליג את"ק וסבירא ליה באמת דאם לא נמצא רק ביצה א' הוי מומא ולא חיישינן כלל שמא יש ביצה בפנים כמ"ש הרמב"ם בהל' ביאת מקדש הנ"ל ששם עיקר מקומו שמנה המומין ולא פליג רק על ר"י דפליג את"ק בתכלית ההיפך וס"ל דידוע שיש בו שני ביצים וכשר להקרבה ע"ז קאמר דלענין הקרבה יכול להיות לפעמים כשר אם מושיבו על עכוזו וממעך ואם יש שם ביצה סופה לצאת ואז יהא כשר להקרבה אבל ודאי דלכתחלה לא חיישינן לזה כלל כת"ק וזהו שאמר בידוע לא קאמרינן לגלות שלא פליג רק על ר"י שלא ידע העצה דמיעוך כלל ע"ז קאמר שיש עצה להוציא הביצה לחוץ אם היא בפנים ומעשה שמיעך ולא יצא ונמצאת דבוקה בכסלים והתיר ר"ע. ואף דחזינן בתר הכי שהוא מן המיעוט שיש לו ביצה בפנים אך כיון שמיעך ולא יצא עכ"פ הוי מומא משא"כ אם לא מיעך ונמצא דבוקה בכסלים הרי חזינן שהוא מן המיעוט שיש לו ביצה ולא נעשה בו דבר לידע אם יצא הוי כאלו לא הראה מומו לחכם שאסור מדרבנן אבל ודאי מדאורייתא שרי דכיון דלא יצא עכ"פ הוי מומא וגם לכתחלה לא היה לנו לחשוש כלל שמא יש לו ביצה כלל רק משום זה אסור דהוי כאלו לא הראה מומו לחכם והשתא מה ישרו דברי רבינו הרמב"ם ז"ל דבהל' ביאת מקדש הנ"ל ששם מקור דינא דמומין כ' כת"ק דאם לא נמצא רק ביצה א' אפילו יש לו שני כיסין הוי מומא דאזלינן בתר רובא רק לענין בכור דאם שחטו וחזינן שהוא מן המיעוט אז אם לא מיעך הוי כאלו לא הראה מומו לחכם ואסור מדרבנן כמו כל הדינים המבוארים בפרק הנ"ל: והנה הרמב"ן ז"ל [הביאו הרא"ש] פוסק להדיא כת"ק דלא כר"ע ואין אנו צריכין למעך כלל וכ' הטור (ביו"ד סי' ש"ט) שלא כן דעת הרמב"ם ז"ל. ולפמ"ש גם הרמב"ם יכול להיות שסובר כן: נמצא לפי מה דאסיקנא הוא לדעת הרמב"ן דפסק כת"ק לא ס"ל כלל ענין המיעוך וע"כ משום דלא חיישי' כלל שיש שם איזה ביצה ואף להרמב"ם ז"ל הנראה ג"כ שאינו חושש למעך רק מדרבנן אבל מדאורייתא סתם בהל' ביאת מקדש הנ"ל דביצה א' ושני כיסים הוי מומא ולא הזכיר החשש דמיעוך כלל: והנה כיון דאף בנמצא שני כיסין דס"ל לר"י דבידוע שיש לו שני ביצים אעפי"כ לא פסקינן כוותיה ולא חיישינן כש"כ באין שם שני כיסין דאף לר' ישמעאל לא חיישינן שמא יש שם ביצה בפנים מהיכא תיתי לן זה דניחוש שמא אם היה ממעך היה יוצא: עוד יש לנו לחקור דאף אם נימא דבכה"ג כבנידון דידן אם היה ממעך היה יוצא והיה מוליד עכשיו שלא מיעכו ולא יצא אי חשבינן ליה לאין שמו מחוי דהא חזינן דפליגי בזה ר"א ור"ע בסריס חמה דלר"א חולצין לאשתו מפני שיש לו רפואה ור"ע ס"ל דזה לא מהני: דזה אין סברא לומר דפליגי במציאות אם מתרפאין באלכסנדרה של מצרים אלא ע"כ דס"ל דזה לא מהני כיון