חוט המשולש חלק ג' קסד

ולא ע"י אדם. ובאמת בפי' סריס חמה דמתני' אינו סובל רק הנולד ממעי אמו לבד שלא ראהו החמה שעה א' בכשרותו אבל פצ"ד בידי שמים הוא סובל הכל הן ממעי אמו והן שנעשה ע"י איזה סיבה מן השמים. וברווחא יכילנא למימר כן דהא לפי מה דפסקינן באמת כשמואל ע"כ פירושא דמתני' דסריס חמה כהן שנשא בת ישראל הוא ע"כ אף שנברא חסר ממעי אמו והא דלא מקשה הש"ס אמתני' דסריס חמה כהן מאי טעמא או מנ"ל דבכה"ג לא הוי פצ"ד. [ומזה לכאורה יהא מוכרח לומר דהש"ס קמפרש שהוא ע"י חולי ובאבריו שלמים] אבל הא ליתא חדא דהא מצינן לפרושי בכה"ג. ועוד די"ל דזה הי' פשיטא לי' להש"ס דזה לא הוי פצ"ד וכרות שפכה דתיבת פצוע וכרות היינו שהוא נפצע או נכרת משא"כ ממעי אמו אימת הי' הפציעה והכריתה ע"ז לא דייק הש"ס כלל טעמא דמלתא משא"כ בדברי שמואל שע"כ פירושו שנפצע או שנכרת אלא שנעשה שלא בידי אדם ע"ז קשאיל הש"ס טעמא דמלתא: ובדברי אלו יש לתרץ דקדוק הגאונים הנ"ל על רש"י אף בלא דברינו דאם נפרש בדברי שמואל דכוונתו על פצ"ד ממעי אמו לא אצרכינן לשום טעמא אלא משום דלא נעשה בו פציעה וכריתה כלל. אבל מדקאמר פצוע ולא הפצוע וגם מדאצטריך לאקושי לממזר ע"כ בכה"ג מיירי דהוי פציעה רק שלא בידי אדם: עכ"פ בהא סלקין ובהא נחתין דלפום דברי הירושלמי ודאי פירושא דמתני' בכה"ג שנולד בלא אברי ההולדה. ובכה"ג לא חולצין לאשתו. ודברי תלמודא דידן לפי מה דברירנא ובפי' דברי הנ"י גם המה יוכל להיות מתאימות לדברי הירושלמי. וא"כ לפ"ז הך עובדא דידן מתני' היא דא"צ חליצה: ועוד: נ"ל לברר בנ"ד דהא לפי דעת הרי"ף והרמב"ן והרא"ש דמפרשי הך מתני' דכרמי יבמות (דף ע"ה ע"א) דקאמר ר' ישמעאל בנו של ריב"ב כל שאין לו אלא ביצה א' כשר היינו שנברא כך. מסיק עלה בירושלמי יבמות (פ' הערל ה"ב) אתי עובדא קומי ר' אימי אמר לה אין ברתי דאת שריית ליה אלא הוי ידעת דלא מוליד והוה ר' זעירא מקלס להדא משום מילתא על בררא ע"כ. הרי לפי שיטתם מסיק בירושלמי מפורש דבנולד בביצה א' אינו מוליד וכ"ש בנולד בלא שום ביצים. אמנם לפי שיטת רבותינו הצרפתים היינו ר"ת וסייעתו דמתני' דכרמי איירי בידי אדם דההיתר הוא משום דהוי רק ביצה א' אין ראיה מהירושלמי לנ"ד שאינו מוליד. וכבר קמו בה קדמאי ובתראי להכניס ראשם בין ההרים הגדולים האלו ולא הכריעו: והנה כבר האריכו בו כל האחרונים לפרש דברי הירושלמי עפ"י שיטת ר"ת וסייעתו דמפרשי מתני' דכרמי בידי אדם. דאיתא בירושלמי שם אית תנויי תני בידי שמים כשר. ואית תנויי תני בידי שמים פסול. הוו בעין למימר מאן דתני בידי שמים כשר ר' ישמעאל בנו של ריב"ב ומאן דתני בי"ש פסול רבנן היא א"ר אחא בר פפא קומי דר' זעירא כולהו דרבנן הרי שעלת חטטין מי מחכך בה או מסיית והרי הוא בידי אדם כמו בי"ש ע"כ. אשר לכאורה מבואר בירושלמי דהוי מפרשי פלוגתא דר"י בש' ריב"ב ורבנן בי"ש. ותירוצא דירושלמי לא ברירא להו כונתו היטב: והואיל ואתא לידן אענה גם אנכי חלקי בזה בעזהי"ת ובפרט להבין דברי התוס' יבמות (דף ע"ה ע"א ד"ה שאין לו) מה שסיימו בדבריהם דמסוף דברי הירושלמי משמע דבי"א מיירי. ולכאורה הלא עיקר ראיות הרמב"ן ממסקנא דהירושלמי דרוצה לומר דר"י בש' ריב"ב ורבנן פליגי אי פצ"ד בי"ש כשר. אך באמת נ"ל דדבריהם נכונים כי מסקנת הירושלמי דמסיק כולי רבנן הרי שעלת חטטין מי מחכך בה או מסיית וה"ה בידי אדם כמו בי"ש ופי' המפרשים עפ"י שיטת הרמב"ן דמסיק דאף רבנן סברי דבי"ש כשר. והא דתני בי"ש פסול מיירי בכה"ג שהי' חטטין ומחכך בה. ולפי דבריהם עיקר חסר מן הספר אם נוקמי הך ברייתא בהכי ותו איך הוי קרי לה בי"ש כיון דהוי בי"א. ולפי שיטת ר"ת נראה לפרש דר"י בש' ריב"ב מכשיר אף בידי אדם רק בנטלה ולא נפצעה דניטלה עדיף טפי וזהו דמסיק הרי הוא כסריס חמה ע"כ כן הוא פי' דכמו בי"ש כשר כן זה כשר. ולכאורה מה הוא הדמיון זל"ז דהא דבי"ש כשר גזירת הכתוב הוא. ותו דמשמע בש"ס דשמואל חידש זאת ולפירוש זה הלא במתני' דכרמי אתני' אך לפמ"ש לעיל מבואר דזה פשיטא דבנולד כך כשר וזהו סריס חמה דמתני' (ולא שמואל חידש זאת) וקצת דריש טעמא דקרא דמכשיר סריס חמה אף דנברא חסר מאברי ההולדה כיון דלא היתה זאת ע"י אדם כשר. וכמו כן בניטל ע"י רופאים וע"י עצת אדם ובבת אחת ובכונה הוי כאלו נברא כך דס"ל דעיקר הקפידא דקרא הוא דוקא אם נפצעה ע"י אדם ע"י מכת חרב וכמו שמצינו בכוליא [חולין ד' נ"ה ע"א כמובא בהג"א שם ע"ש] ומזה הי' רוצה לומר הירושלמי דע"כ רבנן דפליגי על ריב"ש ריב"ב ס"ל דגם בי"ש פי' ע"י חולי וכה"ג אף שלא היתה ע"י פציעת חרב אפ"ה פסולה כיון דעכ"פ נפצעה ולכך ס"ל דגם בניטלה בכונה פסול ע"ז קאמר בירושלמי כולי רבנן פי' אף רבנן ס"ל דבי"ש כשר. והא דס"ל דבניטלה פסול משום דלא דרשי טעמא דקרא דכשר בי"ש משום דלא נעשה בה מעשה רק לאט לאט אלא דגזירת הכתוב הוא וע"ז קמסיק תדע דהא בעלת חטטין ומסיית בה והרי בי"א כמו בי"ש פי' שנעשה לאט לאט ואפילו הכי סבירא ליה דפסול: ולפ"ז הנוגע לנ"ד לפי מה שביארתי הא תחילת דברי הירושלמי דבניטלה ע"י רופאים כשרה משום דהוה כנולד כך דגלי קרא דכשר א"כ אם קאמר שם הירושלמי דבכה"ג לא מוליד ע"כ גם בי"ש לא מוליד. דאי ס"ד דבי"ש מוליד א"כ איך הוה ס"ד לדמותן להכשיר כיון דעיקר דבר זה תלוי בלידה וא"כ אף לפי מסקנת הירושלמי דמסיק דגם לרבנן בי"ש כשר משום גזה"כ ג"כ משמע דלענין הולדה דמיין להדדי רק שהכתוב חילקן א"כ לפי מה שבארתי הרי גם לפי שיטת ר"ת מוכח בירושלמי דבכה"ג לא מוליד: