חוט המשולש חלק ג' קסג

לו כח המוליד. אבל אם חסר לו מאברי ההולדה אף דהוי פצ"ד ממש אך כיון דהוי בידי שמים נימא דמוליד. הן זאת לא יעלה על לב אדם אשר אם חסר לו אברי ההולדה יהא ראוי להוליד יותר מאותו סריס חמה המבואר בש"ס דידן דלא חסר לו כלום מאה"ה. חדא דפשטא דסוגיא דפצ"ד בידי שמים דקאמר שמואל לעיל שם (ד' ע"ה ע"ב) דמותר לבא בקהל משמע שאינו מוליד ואפ"ה כשר דאם מוליד הא אף אם נעשה פצ"ד בידי אדם כשר מדפריך הש"ס וניקב לא מוליד כו'. [וזה לפענ"ד דוחק לומר דזאת גופא גלי קרא דפצ"ד בידי שמים מוליד]. ועוד דאיך נאמר דלכך מפרש הש"ס מתני' בכה"ג משום דפשיט ליה להש"ס דאם חסר לו מאה"ה עדיף טפי ומוליד משום דהוי ממעי אמו הא זאת לאו דבר הפשוט לסתמא דתלמודא ורק שמואל הוא שחידש דבר זה לעיל (שם ע"ה ב') דפצ"ד בידי שמים כשר ואיך פשיטא ליה להש"ס כ"כ עד דפריך מנא ידעינן ליה. וע"כ אנו צריכין למשכוני נפשין על דברי הש"ס אלו בדברים אלו. אשר לכאורה יפלא מאוד כל דברי הש"ס אלו מתחלתן ועד סופן. מה דמקשה מתחלה ה"ד סריס חמה אשר זאת אינו מובן למה לא פריך ה"ד סריס אדם א"כ ע"כ הי' ידוע להם דסריס אדם פירושו שסירס אדם איברי ההולדה שלו. א"כ קושייתם ע"כ רק על תיבת חמה א"כ מאי קאמר ריבר"י אמר ר' יוחנן כל שלא ראה שעה א' בכשרותו הא מתני' הוא דסריס חמה לא הי' לו שעת הכושר א"כ מה חידש ר"י. ודקדוק הש"ס הי' רק על תיבת חמה. ואין לפרש דברי ר"י ע"ד שאמר בירושלמי שלא ראהו החמה בכשרותו אף כי גם שם המימרא בשם ר' יוחנן א"כ מאי פריך תו מנא ידעינן דילמא מיירי בכה"ג שחסר לו ממעי אמו איברי ההולדה: עוד יפלא מימרא דרב יוסף שם דאמר היינו דשמענא לאמי דאמר כל שממעי אמו לקוי ולא ידענא מאי ניהו ויעוי' ברש"י שם שהביא ב' פירושים ושניהם אינם עולים יפה ובפרט לפירוש השני קשה הא גם במתני' מבואר שלא הי' לו שעת הכושר ולמה לא הבין קודם לכן: והנה מצאתי שהרב בעל נימוקי יוסף הרגיש קצת. וכתב על מה דקאמר הש"ס ה"ד סריס חמה לאו לשון שאלה הוא אלא מדברי ר"י בר"י שמפרש סריס חמה דמתני' שהוא בענין שלא הי' לו שעת הכושר מעולם כיון שסריס אדם חולץ משום שהי' לו שעת הכושר דאל"כ הא מפרשינן לקמן סימנים עכ"ל. והנה גם דבריו קשה להבינם דאכתי מה חידש ר"י בר"י הא במתני' מפורש שלא הי' לו שעת הכושר: והנראה לפענ"ד ליישב דברי הנ"י שהוא מפרש סוגיין ממש כדברי הירושלמי דר"י בר"י בשם ר' יוחנן אתי לפרושי מתני' שלא נטעה בפירוש סריס חמה. דהא מצינו כמה פעמים בש"ס סריס חמה אף שנעשה אח"כ ובסוגיין גופא קאמר רבא דהא אין לך אדם שלא נעשה סריס חמה שעה כו'. הלא דפי' סריס חמה בכל מקום היינו שניטל ממנו כח ההולדה ואבריו שלמים. א"כ הייתי מפרש כן במתני' דהפלוגתא שבין ר"א ור"ע הוא דוקא בכה"ג ודוקא בסריס חמה שלא חסר לו כלום. ע"ז קמפרש ר"י בר"י דסריס חמה דמתני' אין פירוש כסריס חמה דבכל מקום ואדרבא פי' דמתני' יכול להיות אף אם נחסר לו איזה אבר. אך פי' חמה הוא רק שלא ראה שעה א' בכשרותו. והסריסות שלו יכול להיות איך שיהי' או שנחסר לו אברי ההולדה או שנחסר לו כח ההולדה רק שנולד כך. וע"ז קאמר הש"ס בדרך שאלה דבסריס חמה שלא חסר לו מאה"ה מנא ידעינן דממעי אמו הוי או אח"כ כיון דזה הוא עיקר הטעם דמתני'. ע"ז אמר אביי כל שאין עושה כיפה וע"ז קאמר רב יוסף היינו דשמענא לאמי דאמר כל שממעי אמו לקוי פי' ששמע זאת על פי' סריס חמה והי' קשה לו דהא באמת סריס חמה שבכ"מ אף שאינו נודע הלקוי שלו ממעי אמו וחמה היינו שבאה לו חולי ע"י חום [וכן נראה לי דברי רבינו הרמב"ם ז"ל שהוא מביא בכ"מ בהלכות אישות סריס חמה היינו בענין שאינו מוליד. ובפירושו במתני' דידן מפרש כדברי הירושלמי. שלא ראה שעה א' את החמה בכשרותו]. אבל עכשיו ניחא ליה דקאי על סריס חמה דמתני' דידן דבמתניתין דידן לא הוי פי' חמה כבשאר מקומות אלא לאפוקי שלא נעשה אח"כ והסריסות יכול להיות בפועל ממש. אך זאת הי' פשיטא לי' להש"ס דאף בנעשה ע"י חולי ואברי ההולדה הם בשלימות קא מיירי מתני' ע"ז קפריך וליחוש שמא הבריא. כן נ"ל בפי' דברי הש"ס לפי דברי הנ"י. וא"כ הי' כונת הנ"י אם לאו. בירורא דהאי סוגיא כן הוא לפענ"ד אשר יהא מתאימות יחד הני תרי תלמודא דידן ודבני מערבא בפי' דמתני': עכ"פ העולה לנו בנ"ד פירוש דמתניתין דידן הוא סריס חמה כמו סריס אדם היינו שנחסר לו אברי ההולדה רק דנ"מ דזה נעשה אח"כ וזה נולד ממעי אמו א"כ הרי איתא במתני' דבכהאי גוונא לא חולצין לאשתו: ובמאי דכתיבנא אנחת לי חדא מילתא אשר נתקשו בו גאוני בתראי. וראיתי בשם היש"ש וכן א"ז הגאון ז"ל בתשובתו שתמה על רבינו רש"י ז"ל מנ"ל לרש"י ז"ל לפרושי אהא דקאמר שמואל לעיל (שם ע"ה ב') פצ"ד בידי שמים כשר ע"י רעמים או ברד או ממעי אמו דילמא שמואל רק ממעי אמו איירי. אבל אם נעשה ע"י מעשה דילמא אין נ"מ בין ע"י אדם או ש"ד. ודחקו בזה הרבה וכמה דיו נשפך ע"ז: ולפמ"ש דברי רש"י ז"ל ברורים המה דהא מיד אחר מתני' דידן מתחלת מתני' דסריס חמה כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה הרי חזינן דסריס חמה לא הוי פצ"ד וכבר ברירנא דסריס חמה דמתני' דידן ע"כ לאו פירושו ע"י חולי אלא שהוא ממעי אמו ואף בחסרו לו אב"ה. א"כ זה הדין דפצ"ד ממעי אמו היינו שנברא חסר בלא ביצים או בלא גיד הלא מתני' הוא דכשר ומאי אתי שמואל לאשמעינן. אלא ע"כ דמכשיר אף דנעשה אח"כ רק שנעשה בידי שמים