חוט המשולש חלק ג' קסב

איז בייא אים ניט גיווען ניט קיין ביצים אונ ניט קיין כיס. גם עס איז פאראן נאך כמה עדות בפה וואש זייא ווילין זאגין בת"ע אז ער איז גיבארין גיווארין בלא ביצים ובלא כיס. אונ בשעת דער מת ר' נפתלי הלז איז קראנק גיוועזין האט דער רופא יהודי מפה גיזאגט. וגם ערל דאקטער מאקאדעמיא האט אויך גיזעהען אונ האט אזו גיזאגט אז דאש וואש דער גבשושית הנ"ל איז גרויס גיווארין כעת איז דאש מחמת עס שנייט זאך אויס בייא אים איין שבר אונ דאש האט ניט קיין ארט וואו הין אריין צו גיין מחמת חסרון כיס הנ"ל דריבער האט ער אזו גרויש דיא יסורים פון חולי מעיים. כ"ז שמענו מפי כמה וכמה אנשים ונשים מפה. וכל מה שהגידו לפנינו הרבני מ' דוד הנ"ל והמופלג מוה' זאב הנ"ל הוגבה לפנינו ב"ד הח"מ כדת בת"ע באליונ"ע. ולראיה באנו אנחנו ב"ד דפ"ק עה"ח יום ב' ט"ו מר חשון תר"ח לפ"ק פה שווערזנא: נאום נפתלי הערץ בא"א מוה' נתן נטע זללה"ה ונאום חיים במוה' אליעזר זללה"ה: ונאום אהרן בא"א מוה' ישעיה זללה"ה: שאלה באיש א' אשר שחל"ח. ונשארה אשתו זקוקה ליבם קטן כבן שש או פחות. באופן שתצטרך להמתין כעשר שנים או יותר עד שיגדל ויביא סימנים רק כי המנוח בעלה של האשה הזאת לא הי' לו מיום הולדו עד יום מותו לא שום היכר כיס ולא ביצים כלל וכלל וכפי ההעתק מהגב"ע הרצוף פה. וע"ז נשאלתי [אם יש לדמותו לסריס חמה דקיי"ל כר"ע דאמר סריס חמה לא חולץ ולא חולצין לאשתו כדדרשינן ולא ימחה פרט לסריס ששמו מחוי. וכן פסק בש"ע א"ע (סי' קע"ב סעי' א') או שיש שום צד לחלק ביניהם] אם יש למצוא היתר להתירה לשוק בלא חליצה: הנה הדבר הזה אף שאין בו עיגון גדול כ"כ שהרי יש לה מי שיחלוץ לה ולא ידעתי אם כדאי הוא להזדקק ולחפש צדדא דהיתרא בדבר אשר יוכל לבא להיתר גמור. אמנם מה אעשה כבר הזדקק לזה כבוד ידידי הרב הגדול המפורסם אב"ד דק"ק סטויפץ ופתח בכחא דהתירא. וגם כי פעיתא היא איתתא דא ומקרקרת ומיללת באזני החכמים למצוא חופש לנפשה באשר אין לה במה להתפרנס. ומצינו לחכמינו ז"ל שגם בעיגון לזמן קטן אמרו משום עיגונא אקילו בה רבנן כדאיתא בריש גיטין לענין בפ"נ ופ"נ ויעוי' תוס' שם (ד' ג' ע"א ד"ה האי קולא) דמוכח דאף שיכול לשלחו ע"י שנים אפ"ה מקרי עיגון. וכן משמע שם (דף ט' ע"ב ברש"י ד"ה בגיטי נשים) דזה גופא שלא תזקק ליבום מקרי תקנת עגונות להקל בו. לכן גם אנכי נזדקקתי לזה למצוא צידי היתר אשר נוכל לפוטרה בלא חליצה. והבוחר יבחר וד' הטוב ינחני בדרך האמת ויראני נפלאות בתורתו בא"י למדני חקיך: וזה החלי בעז"ה. לכאורה הדבר הזה פשוט במתניתן יבמות (ד' ע"ט ע"ב) אמר ר' יהושע שמעתי שהסריס חולץ וחולצין לאשתו והסריס לא חולץ ולא חולצין לאשתו ואין לי לפרש. אר"ע אני אפרש סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו מפני שהיתה לו שעת הכושר וסריס חמה לא חולץ ולא חולצין לאשתו מפני שלא היתה לו שעת הכושר ואנן פסקינן כר"ע וכן פסק בטור ובש"ע א"ע (סי' קע"ב סעיף ג'): ואמרינן בגמ' ה"ד סריס חמה א"ר יצחק בר' יוסף א"ר יוחנן כל שלא ראה שעה א' בכשרותו (ופירש"י שלקה ממעי אמו): והנה כפי המורגל אצלינו בכ"מ שם סירוס הוא אשר ניטל איברי ההולדה גם כאן לכאורה הפי' במתני' סריס חמה היינו שנולד בלא איברי ההולדה. ואמאי קרי ליה סריס חמה אמרינן בירושלמי על מתני' איזהו סריס חמה ר' חייא בשם ר' יוחנן כל שלא ראהו החמה בכושר אפילו שעה א'. היינו שמפרש תיבת חמה שלא ראהו החמה בכשרותו. ע"ד דאמרינן בנדרים (ד' ל' ע"ב) הנודר מרואי חמה אסור אף בסומין שלא נתכוין זה אלא למי שהחמה רואה אותן. אבל תיבת סריס מוכח דמפרשי כפשוטו שחסרו לו איברי ההולדה מדמסיק בירושלמי שם (פ' הערל הל' ד') הושיט ידו וסרסו מבפנים ד"ה אסור לבא בקהל ואינו לא חולץ ולא מייבם נותנין עליו חומרי סריס אדם וחומרי סריס חמה ע"ש. וע"כ פירושו שכרת או פצע שם אחד מאיברי ההולדה או הגיד או הביצים חדא דלשון סרסו משמע כן. ועוד דאם פירושו שלא חסר לו כלום רק שנטל לו כח ההולדה ה"ה פשוט דבכה"ג אף שבא לו ע"י אדם כשר לבא בקהל. ומוכרח מתוך דברי הירושלמי אלו דמפרש שחסר לו אברי ההולדה רק דכשר לבא בקהל משום שנולד כך דהוה בידי שמים ולא חולץ משום שלא היתה לו שעת הכושר. אבל אם הי' בידי אדם וממעי אמו אז אסור גם לבא בקהל משום פצוע דכא ע"כ: הרי מתוך דברי הירושלמי אלו מבואר דמפרשי מתני' ממש כבנ"ד שחסר לו ממעי אמו אברי ההולדה. אמנם נגד זה משמע בכ"מ בש"ס דסתם סריס חמה היינו שלא חסר לו כלום. וכן מוכח בסוגיין דקאמר אין לך אדם שלא נעשה סריס חמה שעה א' קודם מיתתו. וכן משמע לכאורה בסוגיין דידן דמפרשי סריס חמה דמתני' באופן זה שלא חסר לו כלום רק כח ההולדה אבל אברי ההולדה שלמים הם וחמה פי' לשון חום וחולי כדפי' הערוך מדפריך הש"ס מנא ידעינן אמר אביי כל המטיל מים. וגם מדפריך אח"כ וליחוש שמא הבריא ואם יתכן אצלם לפרש כהירושלמי הרי אין מקום לקושייתם: והנה זאת לפענ"ד יש לבאר מדוע לא מפרשי כתלמודא דבני מערבא. ונבאר בעז"ה לקמן: אך בעיקרן של דברים הנוגע לנ"ד אשר לכאורה לפי ש"ס דילן מדלא פירשו כן נוכל להסתפק דילמא דווקא בסריס חמה סתם לא חולצין לאשתו משום שאין